שלמה מעוז: "66% סיכוי להורדה 0.5% בריבית הפד - הדבר ירכך את הירידות בשווקים"

כך אומר האסטרטג הראשי של אקסלנס-נשואה בתגובה ליום השלילי בבורסה. "ביום שישי בבוקר, ראינו איך השוק היפני צפה את נתוני התעסוקה המאכזבים"
אריאל אטיאס |

"הצבע של נתוני משבר שהחל במשכנתאות הסאב-פריים, שוטף כעת את הכלכלה האמריקנית ואנחנו רואים עם פתיחת המסחר הבוקר", כך אומר היום שלמה מעוז, האסטרטג הראשי באקסלנס נשואה, בתגובה לדו"ח התעסוקה שפורסם ביום שישי בארה"ב.

"תחילה ראינו ירידה בביקוש לבתים, דבר שהשתקף בתעשייה הקשורה לענף הבנייה - סקטור אספקת המוצרים. לאחר מכן, גלש המשבר לסטור הפיננסים, דבר שנתן את אותתנו על שיעורי הריבית. עכשיו אנחנו רואים את זה בנתון התעסוקה במשק", אומר מעוז ומדגיש, כי "העלייה המועטה של 18,000 משרות במשק האמריקני מתגמדת בהשוואה לקפיצה בשיעור האבטלה ל-5%".

"ביום שישי בבוקר, ראינו איך השוק היפני צפה את נתוני התעסוקה המאכזבים, כאשר מדד הניקיי 225 צנח ב-4% כשהוא מובל ע"י ענקיות הייצוא טויוטה וסוני", אומר מעוז וצופה שמחר נראה את הדבר קורה שוב בכל המדינות מוטות ייצוא, כגון דרום קוריאה והונג קונג.

מבחינת שיעורי הריבית, אומר מעוז, כי "שני שלישים מהמשקיעים צופיים כרגע הורדה של0.5% בשיעורי הריבית בארה"ב, דבר הצפוי לרכך מעט את הירידות החדות". אך מעוז מדגיש, כי השאלה החשובה היא, "כמה נתונים גרועים נוספים יגיעו אל השוק בזמן הקרוב כשהעיקרי מבניהם הינו התמ"ג לרבעון הרביעי".

נתונים חשובים

הקריאה הראשונה של התוצר המקומי הגולמי לרבעון הרביעי צפויה להתפרסם ב-30 לינואר, כאשר הציפיות מדברות כעת על עלייה מותאמת שנתית של 1% בלבד, זאת בהשוואה לעלייה של 4.9% ברבעון השלישי של 2007.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.