מנכ"ל ויזה כאל: ב-2008 יבשיל תהליך הנפקה
ענף כרטיסי האשראי עבר שינוי בשנים האחרונות מצד חברות האשראי המשיקות כרטיסים עם שימושים מגוונים כמו כרטיס "מתגלגל" ואפשרויות להלוואות חוץ-בנקאיות.
בימים אלה, יוצאת ויזה כאל, הנמצאת הנמצאת בשליטת דיסקונט (72%) והבינלאומי (28%), באסטרטגיה חדשה של ביטול שיטת הנקודות למחזיקי כרטיסים ויזה ומאסטרקארד. כאשר, בשלב זה כרטיס דיינרס אינו נכלל בתוכנית ומתוכנן לו מהלך אחר בחברה.
עם היציאה במהלך חדשני זה, מספר מנכ"ל ויזה כאל, בועז צ'צ'יק, ל-Bizportal על השיטה שתחליף את צבירת הנקודות אשר אינו עובדת יותר, לדעתו. "מדובר בתוכנית חדשה שנבנתה לאחר בחינת השוק ומתגמלת את הלקוח באופן משמעותי, המביא לחסכון של אלפי שקלים בשנה ובנוסף אנחנו יוצרים מערכת קשרים עם הלקוח שמונעת נטישה", אומר צ'צ'יק.
הנחה קבועה
בבסיס התוכנית, תינתן לכל לקוח הנחה קבועה של כ-7% בכ-40 רשתות מובילות מתחומים שונים. "בצורה כזו, על כל קנייה ב-1,000 שקל ייהנה הלקוח מהנחה של 70 שקלים ובמידה וישנו מבצע נוסף ברשת מסויימת הוא יוכל לקבל גם אותה", מסביר צ'צ'יק את השיטה.
בנוסף, הלקוח יוכל לבחור את הרשתות שהוא מעוניין לכלול במסגרת ההנחה דרך אתר האינטרנט של החברה לתקופה של חצי שנה בכל פעם. מספר הרשתות לכל לקוח ייקבע על פי ממוצע ההוצאות החודשי שלו בחצי השנה האחרונה, כך שבממוצע יוכל הלקוח לבחור בכ-20 רשתות במידה והוא מוציא בחודש בין 3,000 ל-5,000 שקל באמצעות כרטיס האשראי.
בין הרשתות המשתתפות בתוכנית החדשה של כאל: סבארו, מלונות פתאל, דלתא, אירוקה, ניו-פארם, H&O, מחסני תאורה, הדרן, אלוני, צומת ספרים, הבימה, ארקיע, טיב טעם, ml, בגיר, קרביץ, דומינו'ס פיצה ועוד.
צ'צ'יק מציין, כי שיטת הנקודות אמנם מגיעה לסיומה, אך הלקוחות יוכלו להמשיך לצבור נקודות עד ה-31 בדצמבר השנה ולממשן במגוון מבצעים שתציע כאל עד ה-31 בדצמבר 2008.
לאחר שנה וחצי של תכנון ואסטרטגיה יוצאת כאל עם התוכנית החדשה לדרך ומשקיעה 10 מיליון שקל במסע פרסום באמצעות הפרזנטור שי אביבי ומבקשת "סליחה" מלקוחות החברה שאספו עד היום נקודות.
לצד זאת, השקיעה החברה 20 מיליון שקל בצד הטכנולוגי המאפשר פילוח אישי של העדפות הצרכן ודיוור ישיר לביתו עם מבצעים והנחות המתאימים לצרכיו. "על הדפוס הדיגיטלי נשקיע 12 מיליון שקל בשנה, כאשר עד היום הוצאנו 27 מיליון שקל בשנה על תוכנית הנקודות", מוסיף צ'צ'יק.
250 אלף לקוחות אשראי חוץ בנקאי
בישראל ישנו קצב חדירה גבוה של שימוש בכרטיס אשראי - מעל 70% ומדובר בנתון הנחשב גבוה גם בעולם. לויזה כאל יש כיום 1.3 מיליון לקוחות מתוכם 900 אלף לקוחות ויזה והיא מחזיקה ב-27% נתח שוק.
גם כרטיס האשראי המציע אשראי חוץ בנקאי תופס תאוצה וצ'צ'יק מדווח על 350 אלף לקוחות המשתמשים בכרטיס כזה. לפני שנה וחצי הושק כרטיס "אקטיב" המגלגל הוצאות חודשיות והוא מונה כ-150 אלף לקוחות כאל, מתוכם 90 אלף לקוחות חוץ בנקאים. "מדובר בהצלחה חד משמעית של כרטיס זמין לצרכן ונוח לשימוש והגענו כבר לאשראי חוץ בנקאי בסכום של מעל מיליארד שקל", אומר צ'צ'יק.

הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים
הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות האנליסטים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון
בעוד שבארה"ב הבנק הפדרלי חזר להוריד ריבית ועשה זאת לראשונה לשנת 2025, וצפוי להמשיך בהקלה המוניטרית עד לסוף השנה, בישראל הולכת ומתחזקת ההערכה כי בנק ישראל יעדיף להמתין. הסיבה העיקרית היא אי הוודאות הגיאופוליטית סביב המלחמה בעזה והשלכותיה על השקל, הצריכה וסחר החוץ. לכך מתווספת גם האינפלציה המקומית שעדיין לא משדרת ירידת מדרגה ברכיבים המרכזיים, כאשר מחירי השירותים והדיור נותרו "דביקים", בעוד שוק העבודה נותר הדוק מאוד, מה שמחזק את החשש מלחצי שכר. בעוד שברחבי העולם מתחילים לדבר על סביבת ריבית נמוכה יותר כבר במהלך 2025, בישראל עדיין אין קונצנזוס מתי תרד הריבית, וכלכלנים רבים סבורים שהקלה מוניטרית לא תתרחש בהחלטה הקרובה.
לידר: אינפלציית שירותים ושוק עבודה הדוק
בלידר מדגישים כי המדד האחרון, שהצביע על אינפלציה שנתית של 2.9%, מסתיר תמונה מורכבת
בהרבה. הירידה נבעה בעיקר מצניחה חריגה במחירי הטיסות לחו"ל, בעוד שהרכיבים המקומיים, שירותי דיור ושירותים אחרים, המשיכו לעלות בקצב מהיר. השכירות טיפסה ל-4.3% ובחוזים חדשים נרשם זינוק של 5.5%, ואילו שירותים אחרים האיצו ל-4.1% בעקבות עליית השכר והביקושים. כלומר,
בליבת המדד הלחצים האינפלציוניים נותרו חזקים. גם שוק העבודה מצביע על מגמה דומה: מספר המובטלים ירד, מספר המשרות הפנויות עלה, והיחס בין ביקוש להיצע עובדים טיפס לרמות גבוהות. התוצאה היא סביבה של מחסור בעובדים שממשיכה להזין את השכר, מצב שלא מאפשר לבנק ישראל להקל
בריבית כבר כעת. בלידר צופים הורדת ריבית אחת של בנק ישראל ב-3 החודשים הקרובים.
פסגות: ניהול סיכונים
בפסגות מתייחסים למדיניות הפד בארה"ב כאל "ניהול סיכונים", מונח שהושאל עוד מאלן גרינספאן ב-2004, אז זה הסתיים בבועת נדל"ן שהתפוצצה. הפעם, פאוול ניסה להצדיק את הורדת הריבית האחרונה כצעד זהיר שנועד להקדים תרופה למכה, אף שהנתונים הכלכליים לא מצביעים על האטה חריפה: המכירות הקמעונאיות עלו באוגוסט בקצב מרשים, הצריכה הפרטית ברבעון השלישי צפויה לצמוח בכ-2.5%-3%, וגם הייצור התעשייתי רשם עלייה מפתיעה.
בפסגות מעריכים כי גם בנק ישראל מתמודד עם דילמה לא פשוטה. הציפיות שהמלחמה בעזה תימשך עוד חודשים והשלכות הגיאופוליטיות של נאום "ספרטה" של ראש הממשלה מציבות סיכון ברור להמשך יציבות המשק. אמנם שוק העבודה המקומי נותר יציב, אך ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני ירדו לשפל של כשנתיים, תרחיש שנראה אופטימי מדי לאור הגירעון המתרחב, העלויות הביטחוניות והחשש לפגיעה בסחר החוץ. במילים אחרות, פסגות מזהירים שהתמחור הנוכחי של שוקי ההון בישראל מגלם תסריט ורוד, אך הסבירות למימושו אינה גבוהה, ולכן ציפיות האינפלציה הנמוכות נראות לא מוצדקות.
- הריבית באנגליה נותרה ללא שינוי אבל הצמצום הכמותי מאט
- לקראת שיא חדש? הביטקוין מזנק על רקע הורדת הריבית של הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מזרחי טפחות: הריבית תרד בהדרגה אך לא בהחלטה הקרובה
במזרחי טפחות צופים כי הריבית תיוותר על 4.5% בהחלטה הקרובה, עם ירידה הדרגתית ל-3.5% בתוך שנה. האינפלציה השנתית אמנם חזרה לטווח היעד, אך סעיפי הדיור ממשיכים להטריד. גם סעיף הנסיעות
לחו"ל זינק ב-17% והוסיף 0.4% חריגים למדד, נתון שבבנק מעריכים שיתקן בהמשך, אך נכון לעכשיו הוא מעלה את המדד כלפי מעלה. במקביל, נתוני שוק העבודה נותרו הדוקים מאוד: שיעור האבטלה ירד ל-2.9%, שיעור ההשתתפות הצטמצם, והמשרות הפנויות עלו לרמות שלא נראו מאז 2022. בבנק
מציינים כי כל עוד הסביבה הביטחונית לא מתייצבת, קשה לראות בלחצי השכר משהו חולף, ולכן אין הצדקה מיידית להפחתת ריבית.