ת"א: המלצות הזרים בלבלו את המשקיעים

מדד ת"א 25 נחלש ב-0.09%, מדד ת"א 100 הוסיף 0.12%, ומדד הטכנולוגיה - תל טק 15 התחזק ב-0.39%, שטראוס עלית השילה 2.23%, נייס נחתכה 1.2%
דותן לוי |

מסחר "עייף" עבר היום על הבורסה באחד העם. מחזורי המסחר המשיכו במתכונת חופשת הקיץ וחתמו במחזור נמוך של 750 מיליון שקל. המלצות הזרים המשיכו לזרום גם היום והפעם מכיוונם של HSBC, ומריל לינץ', שהעריכו כל אחת לחוד, כי המשק הישראלי יפגע, אך לא באופן מהותי. הסייגים, והמסרים הבלתי ברורים מכיוונם של הזרים הותירו גם היום משקיעים רבים "על הגדר", וכפי הנראה הם גם ישארו שם לפחות עד שהחופשות יסתיימו והמצב הגיאופוליטי יתבהר.

ברקע למסחר היום, נמשך מבול הדוחות הכספיים לרבעון בקרב אחרוני המפרסמים (היום היה היום האחרון לפרסום הדוחות), בינהם: בנק דיסקונט, פורמולה ויז'ן, ויריאנט, פרופיט, מי עדן, פלסטרו השקיה, ומעברות.

סקטור הנדל"ן התבלט היום בעליות, בעיקר לנוכח דוחות חיוביים של מספר חברות: שיכון ובינוי עלתה 1%, אמות הוסיפה 3.3%, דלק נדל"ן עלתה 2.92%, ואלקטרה נדל"ן התחזק ב-1.5%.

מדד ת"א 25 נחלש ב-0.09% לרמת 803.74 הנקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 0.12% לרמת 820 הנקודות, ומדד הטכנולוגיה - תל טק 15 התחזק ב-0.39% לרמת 349.73 הנקודות.

כאמור, בנק ההשקעות, HSBC מצטרף היום למריל לינץ' ול-UBS ומפרסם גם הוא הערכה חיובית, אך עם זאת זהירה ומסויגת על המשק הישראלי. נזכיר, כי בבנק ההשקעות UBS ציינו, כי פרמיית הסיכון של ישראל לא השתנתה ואין סיבה ממשית להעלותה. להערכתם, צפויה השפעה על הכלכלה, וצמיחה של 4.3%ב-2006 הינה ריאלית ביחס למצב המשק הישראלי. בתחזיות המקרו של מריל לינץ' צפו האנליסטים, כי הגירעון יתרחב ל-2% מהתוצר, לעומת 0% טרום המלחמה והצמיחה תצטמצם מ-5.1% ל-4.2%. בתוך כך, סבורים במריל, כי הביקושים במקומיים והצריכה הפרטית ישתנו ברבעון ה-3 בלבד וכי בהמשך תימשך הצמיחה, כך שבשורה התחתונה "ישראל תוכל לבלוע את המלחמה".

בוול סטריט פתחו המדדים את יום המסחר בעליות שערים נאות. במרכז המסחר היום עומדים מספר נתוני מאקרו שפרסמו לפני וצפויים להתפרסם במהלך שעות הפתיחה. אתמול ירדו תשואות האג"ח בשיעור ניכר וחזקו את דעת המשקיעים כי הפד צפוי להשאיר את הריבית, פעם נוספת, ללא שינוי בפגישתו הקרובה. הנתון המרכזי העוזר לדחוף את השווקים מעלה הינו זה הקשור למחירי הליבה, שהצביע על עליה קלה של 0.1% בלבד במחירים במהלך חודש יולי.

מדד הדאו עולה ב-0.13% לשער של 11,397 נקודות. מדד הנאסד"ק עולה ב-0.2% לשער של 2,190 נקודות.

היום (ה') פג האולטימטום שהציב האו"ם להפסקת תהליכי העשרת האורניום באיראן שהסתיים בדחייה מכיוונה של איראן. החוזה העתידי על חבית נפט לחודש אוקטובר נסחר בירידה של 0.40% סביב רמת מחיר של 69.75 דולר לחבית.

בזירת המט"ח: השקל נסחר בעליות אל מול העיקריים. הדולר נסחר בירידה של 0.37% ושערו היציג נקבע על 4.3640 שקל. האירו נסחר בירידה של 0.05% ושערו היציג נקבע על 5.6119 שקל.

הבנק המרכזי האירופאי - ECB יפרסם בהמשך היום את החלטתו בנוגע לשיעור הריבית, ההערכות הן כי הנגיד טרישט יודיע בנאומו כי הוא מותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 3%. אם זאת, ולמרות ההערכות בשוק כי ה-ECB לא יעלה את שיעור הריבית, מספר כלכלנים עדיין מזהירים כי הבנק עשוי להפתיע ולהעלאות את הריבית ב-0.25% מה שצפוי להקפיץ את האירו מעלה.

מניות במרכז

לאחר הורדת ההמלצה שספג בנק הפועלים מכיוונו של בנק ההשקעות HSBC מגיע גם תורו של בנק לאומי. האנליסטים בבנק ההשקעות קבעו מחיר יעד של 18 דולר למניה נמוך משמעותית ממחיר היעד הקודם שעמד על 25.6 שקל, והורידו את המלצתם למניה ל"ניטרלי". נזכיר כי אתמול פרסם לאומי את דוחותיו לרבעון בהם הציג ירידה של 34.6% ברווח הנקי.

בנק דיסקונט ( דיסקונט א ) פרסם הבוקר את תוצאות המחצית הראשונה של 2006. בשורה התחתונה, הציגו בבנק עליה של 26% ברווח הנקי שהסתכם ב-444 מיליון שקל לעומת המחצית הראשונה של 2005.

הבוקר פורסם ב"מעריב", כי קונצרן אי.די.בי שבשליטת איש העסקים נוחי דנקנר מנהל מגעים מתקדמים למכירת אחזקותיו (7.8%) בחברת אלביט מערכות תמורת 450 מיליון שקל. עוד עולה מהעיתון, כי מחיר העסקה משקף לחברה שווי של כ-5.8 מיליארד שקל - כ-15% מעל למחיר בבורסה היום.

עוד קצת מנוחי דנקנר, חברת כלל תעשיות הודיעה היום על השקעה של 20 מיליון דולר בחברת ארקדיאן נטוורקס, שבשליטת קבוצת גילה ונצ'רס. ההשקעה בוצעה בתנאים זהים לתנאי סבב ההשקעה הקודם בארקדיאן, אשר הושלם בחודש אפריל 2006 ושבמסגרתו הושקעו בארקדיאן 40 מיליון דולר על ידי גולדמן סאקס קבוצה אינדונזית וגילה ונצ'רס.

אלביט הדמיה הודיעה היום, כי השלימה אתמול בהצלחה הנפקת אג"ח צמודות מדד (סדרה ג') בהיקף של 510 מיליון שקל, בריבית שנתית קבועה של 5.3%, הנמוכה מזו שנקבעה בשלב המכרז המוסדי. סך הביקושים בשלב המכרז הציבורי הסתכם ב-300 מיליון שקל, חיתום יתר של פי 3 מהסכום שהוצע.

יצרנית בקבוקי המים המינרליים - מי עדן הציגה הבוקר גידול של 10% בהכנסות בישראל ברבעון השני הרווח הנקי ברבעון השני הסתכם ב-3.2 מיליון - גידול של 3%. הוצאות המימון ברבעון השני הסתכמו ב-9 מיליון שקל לעומת כ-3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, זינוק של פי 3.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: