הבורסה: עוד יום של שיממון בת"א; פטרוכימיים צנחה 6%

מדד ת"א 25 ירד ב-0.49%, ת"א 100 השיל 0.56%, והתל טק 15 טיפס ב-0.61%. אלרון התחזקה ב-4%, אלביט מערכות זינקה ב-3.76% וטבע נחלשה ב-1.2%
אסף מליחי |

הבורסה התל אביבית חתמה את יום המסחר במגמה מעורבת. המסחר במדדים המובילים המעו"ף ות"א 100 התנהל לכל אורכו בטריטוריה השלילית כשלבסוף סגרו קרוב לרמות הנמוכות של המסחר היומי. מנגד, המשיך מדד התל טק את המגמה החיובית מתחילת השבוע.

נראה כי עונת המלפפונים באחד העם בעיצומה ועל כך מעידים מחזורי המסחר הנמוכים והדשדוש סביב רמות הפתיחה במשך רוב שעות היום. בקרב הסקטורים בלטו לחיוב המניות הביטחוניות בראשות אלביט מערכות ותדיראן קשר שריכזו מחזורים חריגים ודחפו את מדד התל טק לעליות. מנגד העיבו על המסחר מניות הבנקים ובעיקר מניות הנדל"ן בראשן ג'י.טי.סי, דלק נדלן ואפריקה שאיבדו מעל ל-2%.

עוד בלטו מניות שטראוס-עלית לקראת הדו"וחת ביום חמישי הקרוב וכן מניות פטרוכימיים שצנחו על רקע פירסום הדו"וחות שהציגו חיתוך עמוק בשורת הרווח והחששות באשר לתוצאות הרבעון השלישי.

ברקע, מניות מכתשים אגן ואלביט מערכות הצטרפו אל מניות הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי וביחד עם טבע ריכזו כ-40% מהמחזור הכללי.

מדד ת"א 25 ירד 0.49% לרמת 815.75 נקודות, מדד ת"א 100 השיל 0.56% לרמת 831.88 הנקודות. מנגד, מדד הטכנולוגיה תל טק 15 עלה 0.61% לרמת 350.61 הנקודות. מחזור המסחר כאמור היה דל והסתכם בכ-771.8 מיליון שקל.

במסחר במטבעות השקל נסחר במשך כל שעות המסחר במגמה מעורבת אל מול העיקריים. הדולר השיל 0.11% ושערו היציג נקבע ברמה של 4.361 שקל. מנגד, האירו התחזק ב-0.27% ושערו היציג נקבע על רמה של 5.6191 שקל.

בשווקי העולם, המסחר בבורסות המזרח הרחוק נחתם בצד האדום, מדד הניקיי ירד ב-0.85%, מדד האנג סאנג איבד1.85%.

מניות הבנקים הגדולים ריכזו עניין גם היום. אתמול (א') עצרו מניות הבנקים הגדולים לנוח לאחר שטיפסו במהלך שבוע המסחר הקודם ב-7.3%. נציין, כי המשקיעים ממתינים לפרסום תוצאות הרבעון השני של 2006 של הבנקים הנותרים - בנק אגוד, דיסקונט ( דיסקונט א ) ובנק לאומי.

חברת טבע תעשיות פרמצבטיות, הודיעה היום, כי אזילקט (טבליות רסג'ילין), התרופה הראשונה במתן יומי דרך הפה, לטיפול במחלת הפרקינסון, אושרה על-ידי משרד הבריאות בקנדה.

התרופה אושרה לשימוש כטיפול יחיד לחולים בשלב המוקדם של המחלה, וכן כטיפול משולב עם התרופה levodopa לחולים בשלב בינוני-מתקדם של המחלה, במתן של פעם ביום. אזילקט יהיה זמין בשוק הקנדי בספטמבר הקרוב.

חברת האחזקות - כלל תעשיות, מקבוצת אי.די.בי פירסמה אתמול (א') את תוצאותיה הכספיים לרבעון השני של 2006. החברה דיווחה על רווח נקי רבעוני של 55 מיליון שקל, זאת בהשוואה לרווח של 53 מיליון שקל ברבעון השני אשתקד. רווחי החברה לששת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו בכ-131 מיליון שקל, לעומת 154 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

מניית יצרנית מוצרי המיגון ומוצרי טקסטיל הצבאיים - רבינטקס, זינקה אתמול (א') ב-7.5% והשלימה עליה של כ-50% מתחילת החודש. ברקע, החברה הודיעה כי חברת בת בארה"ב קיבלה הזמנה מצבא ארה"ב בהיקף של 1.9 מיליון דולר. החדשות הטובות יותר בעסקה זו הן, שהחברה רואה בהזמנה זו אישור לזכייתה בפרוייקט עבור הצבא האמריקני שמוערך בהיקף של 250 מיליון דולר.

מפעלים פטרוכימיים פירסמו אתמול (א') בערב את תוצאות הרבעון השני. בשורה העליונה, רשמו הכנסות של 249 מיליון שקל, ירידה של כ-2% לעומת רבעון 2 בשנת 2005. הרווח הנקי הסתכם ברבעון ב-10.5 מיליון שקל, ירידה של 54.7% לעומת המקביל.

יצרנית מערכות התשלומים האלקטרוניות - ליפמן, הודיעה היום כי חברת הבת שלה בסין, ליפמן סין, קיבלה הזמנה לאספקת 20,000 יחידות נקודות קצה (POS) מחברת china union pay, אחד המוסדות הפיננסיים המובילים בסין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.