בעקבות הפסקת האש: השקל התחזק אל מול העיקריים
השקל התחזק אל מול העיקריים, הדולר חתם בירידה של 0.25% ושערו היציג נקבע על רמה של 4.3770 שקל. האירו נחלש ב-0.81% ושערו היציג נקבע על רמה של 5.5669 שקל.
מגאון טרייד נמסר, כי הבוקר (ב') הוכרזה הפסקת אש באופן רשמי החל מהשעה 8:00 בבוקר, במהלך היום מאז ההודעה הרשמית המשיך הדולר להיחלש אל מול השקל ושערו נע סביב הרמה של 4.3760 לשקל. לדעת אנליסטים כל עוד הפסקת האש תמשך ולא יהיו התפתחויות שליליות בגבול הצפון הדולר צפוי להמשיך ולהיחלש אל מול השקל ולהיסחר אף סביב הרמה של 4.300 לשקל, רמה בה נסחר הדולר מלפני כשנה וחצי.
ביום שישי פורסם בארה"ב מדד המכירות הקמעוניות אשר הפתיע והראה על עלייה חדה במכירות 1.4% לעומת צפי של 0.8% ולעומת ירידה של 0.1% בחודש קודם. עם פרסום הנתונים היינו עדים להתחזקות הדולר אל מול האירו ב-60 נקודות.
לדעת אנליסטים לא מן הנמנע כי ה-FED יעלה את הריבית פעם נוספת, אך להערכתם הריבית נמצאת כעת ברמה גבוה מדי וכי בקרוב יש צפי להפסקת העלאות הריבית ואף אפשרות להורדת הריבית. ניתן לראות שלמרות שהריבית בארה"ב היא בין הגבוהות מבין הכלכלות הגדולות 5.25% עדיין שיעור הצמיחה בא הוא גבוה ועומד על 3.4% בשנה, בעוד בגוש האירו בו הריבית עומדת על רמה של 3% שיעור הצמיחה במונחים שנתיים הוא 2.2% בלבד (ריבית גבוהה משפיע באופן ישיר על שיעור הצמיחה).
הזוג אירו-דולר נסחר כל היום כמעת ללא שינוי סביב הרמה של 1.2725 וניתן לראות שלאחר פרסום הנתונים ביום שישי בארה"ב על מדד המכירות הקמעוניות יש רגיעה מסוימת, כאשר ישנה המתנה של המשקיעים לנתוני האינפלציה בארה"ב שעשויים להצביע על מדיניות הריבית בארה"ב.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
