מידרוג: דירוג A3 לבסר אירופה לגיוס של עד 50 מ' ש'

הקרן תיפרע ב-5 תשלומים שווים בין השנים 2008-2012. האג"ח מסדרה ח' צמודות מדד ונושאות ריבית נקובה בשיעור של 5.5%
אסף מליחי |

החברת מידרוג מעניקה דירוג A3 לבסר אירופה לגיוס אג"ח בסכום של עד 50 מיליון שקל באמצעות הרחבת סדרת אג"ח ח', כאשר תמורת ההנפקה תשמש למימון פעילותה העסקית של החברה. האג"ח מסדרה ח' צמודות מדד ונושאות ריבית נקובה בשיעור של 5.5%.

הקרן תיפרע ב-5 תשלומים שווים בין השנים 2008-2012. הדירוג ניתן על סמך התחייבות החברה שלאורך כל חיי האג"ח, כאשר יחס ההון העצמי לסך המאזן המאוחד לא ירד משיעור של 20%.

עיקר פעילות החברה כוללת ייזום פרויקטים של בניה למגורים, מסחר ומשרדים בעיקר במדינות מזרח אירופה. מידרוג מעריכה, כי רמת הסיכון בייזום בניה למגורים הינה גבוהה בפרט נוכח חשיפה לסיכונים הכרוכים בתהליך רכישת הקרקעות, ייזום הפרויקטים וההשקעה בבנייתם.

יחד עם זאת, הסיכון הכרוך ברכישת הקרקע במדינות בהן פועלת החברה נמוך מהמקובל בישראל כיוון שמרכיב הקרקע מהווה בד"כ 10-15% מסך ההשקעה בפרויקט. מרבית המדינות בהן פועלת החברה נהנות מצמיחה כלכלית גבוהה, רמת ביקושים גבוהה לדירות מגורים, אשר מונעת ע"י עליה ברמת החיים והתפתחות שוק משכנתאות.

החברה מרחיבה את פעילותה גם למדינות אשר דירוגם אינו נכלל בדירוג השקעה דוגמת רומניה וגרוזיה, מהלך אשר עלול להגדיל את הסיכון בפעילות החברה. בנוסף, החברה פועלת להכנסת שותפים להשקעה בפרויקטים תוך הגדלת מספר הפרויקטים בהם היא מעורבת לפיזור הסיכון.

לחברה אג"ח להמרה אשר יתרתה בספרי החברה נכון ל-31.3.2006 עמדה על כ-90 מיליון שקל. עד למועד כתיבת הדוח הומר למניות סכום של כ-60 מיליון שקל. מידרוג מעריכה, כי המרת החוב למניות מקטינה מחד את החוב ותורמת להגדלת האיתנות הפיננסית מאידך.

לדברי גיל גזית, מנכ"ל חברת מידרוג, "החברה פועלת מזה מספר שנים במזרח אירופה, שנים בהן צברה ניסיון, קשרים עסקיים ומוניטין אשר מסייעים לה בהמשך התפתחותה. הפיזור הגיאוגרפי הנרחב מצריך מערך תפעול ובקרה מורכב ומציב אתגרים ניהוליים. הרחבת הפעילות בתחום הייזום דורשת השקעות בהיקפים משמעותיים אשר להערכתנו ילוו בעליה ברמת החוב".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.