תירוצים: נסיון של שירביט להפחית פיצוי על רכש שנגנב

הפחיתה מפיצוי על רכב שנגנב 10,800 ש' בטענה כי "נרכש במחיר הנמוך ממחיר המחירון"
סיגל ברנע |

גבי אלפסי ביטח את רכבו בביטוח הכולל כיסוי בגין גניבה. רכבו נגנב והוא קיבל פיצוי מחברת הביטוח בסך 46,200 ש"ח. בפירוט צויין כי ערך הרכב לפי מחירון לוי יצחק הוא 60,000 ש"ח. מסכום זה הופחת סך השווה ל- 5% מערך הרכב בגין בעלויות קודמות ובנוסף, הופחת סך של 10,800 ש"ח, השווה ל- 18% נוספים מערך הרכב, בגין "מחיר שוק".

אלפסי תבע את חברת הביטוח וטען כי על פי הפוליסה, הפיצוי נקבע לפי מחירון לוי יצחק בניכוי בעלויות קודמות ואין בסיס להפחתה הנוספת בסך 10,800 ש"ח. נציגת חברת הביטוח טענה בפני בית המשפט כי התובעים רכשו את הרכב במחיר של כ- 10,000 ש"ח פחות ממחיר המחירון. ההפחתה של 10,800 ש"ח (בשיעור 18% מערך הרכב) נובעת מ"הבדל בין שווי הרכב בשוק לבין מה שמציע לוי יצחק". אשתו של אלפסי הסבירה בעדותה, כי המחיר בו רכשו את הרכב לא נבע ממצבו של הרכב אלא מכך שהמוכרת "היתה לחוצה לטוס לחו"ל ולכן היא מכרה את הרכב בהפחתה".

בית המשפט קובע כי אין בסיס לניסיונה של חברת הביטוח לבצע הפחתה נוספת מתגמולי הביטוח המגיעים לתובע. חברת הביטוח לא הצביעה על משתנה כלשהו הנוגע לרכב, שעל פי מחירון לוי יצחק מצדיק הפחתה נוספת ממחיר המחירון. לרכב לא היו תאונות משמעותיות, ולפיכך אין מדובר בהפחתה ממחיר המחירון בגין תאונות קודמות.

מחירון לוי יצחק אינו כולל הפחתה ממחיר המחירון הרגיל בשל "מחיר שוק". נהפוך הוא, המחירון מתיימר להעריך את מחיר השוק, על יסוד הפרמטרים הרלבנטיים, ובכלל זאת סוג הרכב ושנת הייצור, הקובעים את 'מחיר המחירון הרגיל', ובנוסף פרמטרים קונקרטיים הנוגעים לרכב, כגון בעלויות קודמות ומספר קילומטרים, שבעטיים יש לבצע הוספה או הפחתה ממחיר המחירון הרגיל. כאשר משקללים את כלל הפרמטרים המוזכרים במחירון לוי יצחק עולה, כי ערך הרכב עומד על מחיר המחירון הרגיל, בניכוי 5% בגין בעלויות קודמות.

עצם רכישת הרכב במחיר נמוך מהמחירון ודאי שאינה מהווה נימוק להפחתה מתגמולי הביטוח. כך לדוגמא, גם אם היה התובע רוכש את הרכב במחיר גבוה יותר ממחיר המחירון הרגיל, הרי שאם לא היה מצביע על קיום נתונים רלבנטיים להוספה למחיר המחירון הרגיל על פי הקבוע במחירון לוי יצחק, לא היה מקבל יותר ממחיר המחירון הרגיל.

חברת הביטוח חויבה לשלם פיצוי בסך 10,800 ש"ח, וכן סך של 750 ש"ח, בגין עוגמת נפש, טרדה והוצאות משפט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חותים
צילום: טוויטר
מלחמה

הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?

שאלות ותשובות על הטכניקה של החות'ים להגביר את הפגיעות; ומה ישראל עושה בעניין

רן קידר |
נושאים בכתבה כטב"ם חות'ים

החות'ים, ארגון מורדים שיעי מתימן, המזוהה עם איראן, מנהלים מלחמה מקומית מול כוחות הקואליציה הסעודית, אך בהמשך למלחמה בעזה הם פועלים נגד ישראל, בעיקר באמצעות שיגור כטב"מים וטילים בליסטיים. ישראל מגיבה וגורמת לפגיעות וחיסולים רבים כשלאחרונה חוסלה ההנהגה הפוליטית של החות'ים (להבדיל מההנהגה הצבאית). בימים האחרונים שיגרו החות'ים כטב"מים שהצליחו לעבור את ההגנות של הצבא וחיל האוויר. אתמול נפגע על ידי כטב"מ שדה התעופה רמון. 


 

מה קרה באירוע האחרון?
היום  שיגרו החות'ים כטב"ם שחדר לשטח ישראל ויורט לאחר כחצי שעה מעל אזור ים המלח. יום קודם לכן פגע כטב"ם בנמל התעופה רמון, ללא התרעה מוקדמת, הפעם השנייה בחודשים האחרונים שבה החות'ים מצליחים לפגוע בנמל תעופה בישראל. הפעם הקודמת היתה בצמוד לנתב"ג. 

מדוע לא הופעלה אזעקה בזמן התקיפה ברמון?
מערכת ההתרעה לא זיהתה את הכטב"ם בזמן כסכנה ולכן לא הופעלה אזעקה. תחקיר ראשוני העלה כי הכטב"ם זוהה במערכות אך לא סווג כעוין. בצה"ל הדגישו כי לא מדובר בתקלה טכנית אלא באתגר מבצעי.

במה שונה כטב"ם מטיל או רקטה?
רקטות וטילים נעים במסלול בליסטי קבוע שקל יחסית לחזות. כטב"ם לעומת זאת קטן יותר, טס נמוך, מתמרן ומשנה מסלול, מה שמקשה מאוד על זיהויו. בנוסף, שטח החתך המכ"מי שלו נמוך,  ולכן ההחזר ממערכות המכ"ם חלש וקשה לגילוי.

כמה פעמים הצליחו החות'ים לפגוע בישראל?
מאז פתיחת המלחמה היו שש פגיעות של כטב"מים וטילים חות'יים בישראל. האירוע הקשה ביותר היה ביולי 2024, אז פגע כטב"ם בבניין בתל אביב וגרם למותו של אזרח. שתי פגיעות היו בנמלי תעופה, בנתב"ג ובשדה רמון.