עו"ד שמעלה בכספי נאמנות חויבה בתשלום ריבית חריגה

נדחתה תביעה של עורכת דין שמעלה בכספי נאמנות והיא חויבה בנוסף להשבת הכספים, בריבית חריגה של 2% לחודש
סיגל ברנע | (1)

תחילתה של הפרשה בהסכם שנחתם בשנת 1997, בין עו"ד ויוה סיון לרמי לוי, בו התחייבה סיון להביא לכך שדירת נופש, אשר נבנתה ע"י חברת "שירת הים" בחוף המרינה באשקלון, תימכר ללוי. סיון, עו"ד בהשכלתה, היא בעלת 25% ממניות חברת שירת הים. בהתאם להסכם-הרכישה, העביר לוי לידי סיון סכום כולל של 85,000 דולרים, אשר הופקד בידיה הנאמנות לשם העברתו לשירת הים. אולם, בשל סכסוכים פנימיים, שנתגלעו בין סיון לבין שותפה לבעלות בשירת-הים, לא הצליחה סיון, בסופו של דבר, להביא לחתימתו של הסכם המכר.

לוי הגיש תביעה כספית נגד סיון ובית המשפט קבע כי לוי זכאי להשבת הכספים ששולמו בתוספת ריבית הסכמית חריגה של 2% לחודש, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

לוי פנה למימוש פסק הדין בלשכת ההוצאה לפועל. במקביל, הגיש כנגד סיון תלונה בלשכת עורכי הדין, בגין מעילה בכספי נאמנות, ובגין התנהלותה בפרשה נשוא התביעה. בעקבות התלונה, הוגשה כנגד סיון קובלנה בביה"ד המשמעתי של לשכת עורכי הדין. הליכי מימוש פסק-הדין בהוצאה לפועל לא נשאו פרי, ובנובמבר 2002 נחתם בין סיון לבין לוי הסכם נוסף, בו בין היתר, התחייבה סיון לפרוע את חובה בסך 100,000 דולר בששה תשלומים.

גם בהסכם זה לא עמדה סיון ולכן נמשכו כנגדה, הליכי ההוצאה לפועל. לאחר חקירת יכולת, נקבע כי היא תשלם מדי חודש 1,000 ש"ח בלבד.

בינתיים שכר לוי את עו"ד יובל ברכה ממשרד פרופ' יובל לוי ושות', וזה הצליח לחשוף את נכסיה הרבים של סיון בפרויקטי נדל"ן שונים שבבעלותה ובבעלות חברות מטעמה. בעקבות פנייתו של עו"ד ברכה להוצל"פ, חוייבה עו"ד סיוון להציג מסמכים המעידים על מצבה הכלכלי, ולאחר שלא עשתה זאת הוצא נגדה צו מאסר בגין בזיון ראש ההוצל"פ.

עו"ד סיוון הגישה לבית משפט השלום בירושלים בקשה לחזור להסכם הקודם לפיו חויבה לשלם רק 100,000 דולר בתשלומים, אולם כב' השופט יצחק מילנוב דחה את בקשתה והיא תאלץ להחזיר סכום המגיע היום כבר לכמליון ומאתיים אלף ש"ח.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רונן 10/06/2011 06:28
    הגב לתגובה זו
    סיון נראית צדיקה ופשוטה אבל ממש לא
חותים
צילום: טוויטר
מלחמה

הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?

שאלות ותשובות על הטכניקה של החות'ים להגביר את הפגיעות; ומה ישראל עושה בעניין

רן קידר |
נושאים בכתבה כטב"ם חות'ים

החות'ים, ארגון מורדים שיעי מתימן, המזוהה עם איראן, מנהלים מלחמה מקומית מול כוחות הקואליציה הסעודית, אך בהמשך למלחמה בעזה הם פועלים נגד ישראל, בעיקר באמצעות שיגור כטב"מים וטילים בליסטיים. ישראל מגיבה וגורמת לפגיעות וחיסולים רבים כשלאחרונה חוסלה ההנהגה הפוליטית של החות'ים (להבדיל מההנהגה הצבאית). בימים האחרונים שיגרו החות'ים כטב"מים שהצליחו לעבור את ההגנות של הצבא וחיל האוויר. אתמול נפגע על ידי כטב"מ שדה התעופה רמון. 


 

מה קרה באירוע האחרון?
היום  שיגרו החות'ים כטב"ם שחדר לשטח ישראל ויורט לאחר כחצי שעה מעל אזור ים המלח. יום קודם לכן פגע כטב"ם בנמל התעופה רמון, ללא התרעה מוקדמת, הפעם השנייה בחודשים האחרונים שבה החות'ים מצליחים לפגוע בנמל תעופה בישראל. הפעם הקודמת היתה בצמוד לנתב"ג. 

מדוע לא הופעלה אזעקה בזמן התקיפה ברמון?
מערכת ההתרעה לא זיהתה את הכטב"ם בזמן כסכנה ולכן לא הופעלה אזעקה. תחקיר ראשוני העלה כי הכטב"ם זוהה במערכות אך לא סווג כעוין. בצה"ל הדגישו כי לא מדובר בתקלה טכנית אלא באתגר מבצעי.

במה שונה כטב"ם מטיל או רקטה?
רקטות וטילים נעים במסלול בליסטי קבוע שקל יחסית לחזות. כטב"ם לעומת זאת קטן יותר, טס נמוך, מתמרן ומשנה מסלול, מה שמקשה מאוד על זיהויו. בנוסף, שטח החתך המכ"מי שלו נמוך,  ולכן ההחזר ממערכות המכ"ם חלש וקשה לגילוי.

כמה פעמים הצליחו החות'ים לפגוע בישראל?
מאז פתיחת המלחמה היו שש פגיעות של כטב"מים וטילים חות'יים בישראל. האירוע הקשה ביותר היה ביולי 2024, אז פגע כטב"ם בבניין בתל אביב וגרם למותו של אזרח. שתי פגיעות היו בנמלי תעופה, בנתב"ג ובשדה רמון.