ניו יורק: הפוטוקולים טרפו את הקלפים; טבע צנחה 3.6%

הנאסד"ק נחלש ב-2%, הדאו ג'ונס איבד 0.76%. מניות אפל זינקו ב-12.29%, מוטורולה קפצה ב-6.8%, אינטל צנחה 7.5%, ומניות אמדוקס זינקו ב-9.8% בתגובה לדוחות
אסף מליחי |

לאחר פתיחה הססנית שלוותה בעליות קלות התחלפה המגמה כעבור שעה לירידות שערים שהלכו והתגברו לקראת סיום המסחר עם פירסום הפרוטוקולים של החלטת הריבית האחרונה ביוני.

את ירידות השערים מסבירים, אנליסטים בשוק כהתלהבות יתרה של המשקיעים מדבריו של הנגיד אמש, שכן בסופו של דבר עליות השערים אתמול הן התפרצות אמוציונאלית של משקיעים, שכן ברננקי לא חידש הרבה בדבריו. כמו כן, ישנם אנליסטים שמציירים תמונה לפיה המשקיעים אמש חששו מחדשות מאכזבות וכיוון שהן לא עלו מדבריו של הנגיד, ההקלה מכיוונם של המשקיעים הביא לראלי שנעצר היום.

כאמור, אמש נאם יו"ר הפדרל ריזרב בן ברננקי בקונגרס, בדבריו, אמר, כי האינפלציה עדיין מטרידה את הבנק המרכזי, אך מה שעניין את המשקיעים הוא הצהרותיו של ברננקי כי האטה בצמיחה מסייעת בריסון האינפלציה. המשקיעים הסיקו מנאומו, כי גוברים הסיכויים שתהליך העלאת הריבית במשק האמריקני קרוב לסיומו.

במוקד המסחר היום כצפוי בתקופה זו של השנה, היו המדווחות לרבעון השלישי, כאשר הפעם היה זה תורן של מניות הטכנולוגיה. למרות אכזבה מדיווחי הגדולות שבסקטור הצליחו להוות את הגורם הממתן היום. המגמה הכללית היתה מעורבת, כאשר מוטורולה, איביי, ואפל עקפו את התחזיות, אך מנגד המניות הכבדות יותר, אינטל וקוואלקום איכזבו והעיבו על הסקטור והשוק כולו.

מעבר לסקטור הטכנולוגיה, מניות התעופה, והברוקרים הצטרפו גם הן לחולשה, כשמנגד מניות התרופות, הרשתות, והתוכנה הצליחו לטפס מעט ולמתן את הירידות.

לקראת סיום המסחר פורסמו הפרוטוקולים של ישיבת ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב מסוף יוני, בה הוחלט על העלאת הריבית לרמה של 5.25%. מהדיונים עולה, כי קיימת מחלוקת רבה בין החברים בועדה. כמו כן, הסכימו חברי הועדה כי מוקדם עדיין לחרוץ את הדין על הפסקת העלאות ריבית ויש לעשות זאת בהתאם לתנאים הכלכליים שהמשק יכתיב. המשקיעים בתגובה הגיבו באותה תגובה כמו ביום המסחר הקודם, אלא שהפעם לכיוון הנגדי.

הנאסד"ק ירד 1.98% לרמה של 2,039 נקודות, מדד הדאו ג'ונס השיל 0.76% לרמה של 10,928.2 נקודות.

החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט לחודש אוגוסט נסחרים בעליה של 0.57%, ברמה של 73.08 דולר.

נתוני מאקרו

כמידי שבוע פירסם משרד העבודה האמריקני כשעה לפני פתיחת המסחר את הנתון בדבר מספר התביעות השבועיות לדמי אבטלה (WEEKLY JOBLESS CLAIMS), שרשם הפתעה לאחר שדווח על ירידה של 30,000 תביעות לרמה של 304,000 תביעות - הרמה הנמוכה מאז אמצע יולי. נציין, כי האנליסטים צפו ירידה של 12,000 תביעות בלבד.

כמחצית השעה לאחר הפתיחה פורסם מדד האינדיקטורים המובילים לחודש יוני, שהינו בעל השפעה זניחה. על פי תחזיות האנליסטים צפוי היה המדד לעלות ב-0.2%, לאחר ירידה של 0.6% במאי, בפועל רשם המדד עליה קלה של 0.1% לאחר חודשיים של ירידות.

מניות במרכז

חברת אפל (AAPL), הציגה בדוחותיה אתמול עליה מרשימה במכירות מוצריה, כאשר דיווחה על זינוק של 48% ברווח הנקי. את עיקר התרומה לרווח מייחסים בחברה לנגן ה-MP3, ה-IPOD. מניות החברה זינקו ב-12.3% לשער של 60.75 דולר.

עוד מחברות הטכנולוגיה, מוטורולה (MOT) נסחרה היום גם היא על רקע דוחות מוצלחים וקפצו ב-6.81% לשער של 20.56 דולר.

חברת e-bay שנסחרה ברוב שעות המסחר איבדה גובה לקראת הסיום וצללה לירידות חדות בהמשך לסנטימנט המאפיין את מניות החברה בחודשים האחרונים. נציין שהחברה עמדה בתחזיות, ובנוסף דיווחה, כי היא מתכוונת להתחיל בתוכנית קנייה חוזרת של מניותיה. מניות החברה צנחו ב-4.36% לשער של 24.8 דולר.

בצד המאכזבות: מניות אינטל (INTC) צנחה 7.5% לשער של 17.2 דולר, וחברת קוואלקום (QCOM) השילה 2.4% לשער של 35.9 דולר. נציין, כי שתיהן פספסו את התחזיות כשהן מציגות תוצאות מתחת לרף התחזיות.

ישראליות במרכז

מניות טבע (טבע חו"ל), צנחו בחדות, זאת למרות הודעת החברה מהיום על קבלת אישור מרשות המזון והתרופות האמריקאית (fda) לשיווק meloxican המיועדת לטיפול בסימפטומים של מחלת מפרקים ניוונית עם מכירות שנתיות מיליארד דולר.

מניות ענקית הביליניג, אמדוקס הגיבו בחיוב, לדוחות הרבעון השלישי, בו דיווחה על הכנסות של 626.4 מיליון דולר לרבעון, המהוות גידול של 23.5%, לעומת ההכנסות שדווחו ברבעון השלישי אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: