אירופה סגרה בעליות שערים קלות בלבד
המדדים באירופה סגרו את יום המסחר בעליות שערים קלות. פתיחת היום אמנם נראתה אופטימית אך החשש מפני ירידה בצפי הרווחים בקרב חברות הנסחרות בשווקים העיב על המסחר. לפני פתיחת השווקים בארה"ב נסחרו המדדים באירופה בעליות שערים נאות אך לאחר הפתיחה האדומה מעבר לים החלו גם השווקים באירופה להפגין סימני חולשה עד שסגרו בעליות שערים קלות בלבד. מניות חברות הכריה בלטו בעליות שערים על רקע המשך העליות במחירי המתכות.
בפרנקפורט סגר היום מדד הדאקס בעליה של 0.39% לשער של 5,637 נקודות, בלונדון עלה הפוטסי ב-0.06% לשער של 5,860, מדד הקאק בפריס סגר בעליה של 0.56% לשער של 4,941 נקודות, מדד היורוסטוקס עלה ב-0.35% ל-3,630 נקודות. מדד ציריך עלה ב-0.49% לשער של 7,706 נקודות.
מניות במרכז
BHP, חברת הכריה הגדולה בעולם, עלתה ב-2.1%. Rio Tinto, חברת הכריה השלישית בגודלה בעולם, עלתה ב-0.8%. במהלך יום המסחר בלונדון עלו מחירי הנחשת ומחירי הזהב לרמות שיא של ששה שבועות.
Acergy, עלתה ב-6%. החברה, המספקת שירותי הנדסה ורכישה של קווי נפט לחברות כמו טוטאל, פרסמה את דו"חותיה הרבעוניים. החברה דווחה על זינוק ברווחי הרבעון על רקע הביקוש הגדל לשירותים לאתרים ימיים לקידוח נפט.
Stora, יצרנית מוצרי הנייר הגדולה בעולם, עלתה היום ב-3.5% על רקע עדכון המלצה מצד אחד מבתי ההשקעות הגדולים. החברה הודיעה כי Deutsche Bank העלה את המלצתו למנייה מ-"מכירה" ל-"קנייה".
ישראליות באירופה
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
