הגירעון המסחרי הסתכם ביוני ב-600 מיליון דולר
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי בחודש יוני 2006, הסתכם יבוא הסחורות ב-3.9 מיליארד דולר, יצוא הסחורות ב-3.3 מיליארד דולר, והגירעון המסחרי ב-600 מיליון דולר. בששת החודשים הראשונים של השנה הסתכם יבוא הסחורות ב-23 מיליארד דולר ויצוא הסחורות ב-19.4 מיליארד דולר. הגירעון המסחרי הגיע בששת החודשים הראשונים של 2006 ל-602 מיליון דולר בממוצע לחודש, 7.2 מיליארד דולר במונחים שנתיים (7.8 מיליארד דולר ב-2005).
התפתחות סחר הסחורות בחודש יוני 2006, הושפעה בין היתר משינויים בערך הדולר של ארצות הברית לעומת המטבעות האחרים בהם נערכות עסקאות היבוא והיצוא. בחודש יוני 2006 התחזק הדולר של ארצות הברית ביחס לרוב המטבעות. ביחס לאירו התחזק ב-0.9% בהמשך לירידה של 3.8% במאי 2006, ביחס ללירה שטרלינג התחזק הדולר של ארה"ב ב-1.4% לאחר החלשות של 5.5% במאי, ביחס לפרנק השוויצרי ב-1.2% וביחס לין היפני ב-2.7%.
יבוא הסחורות
יבוא הסחורות בחודש יוני 2006, הסתכם כאמור ב-3.9 מיליארד דולר. 38% מסכום זה היה יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 14% יבוא מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות, 11% יבוא מוצרי צריכה, והיתר יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אניות ומטוסים. נתוני המגמה של יבוא הסחורות (למעט יהלומים, אניות ומטוסים וחומרי אנרגיה), שחושבו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחר ניכוי השפעת העונתיות הרגילה וגורמים בלתי סדירים, מצביעים על עלייה של 8.3% בחישוב שנתי באפריל-יוני, בהמשך לעלייה של 4.1% בינואר-מרס.
יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה) עלה בחודשים אפריל-יוני ב-11.3% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 7.9% בינואר-מרס. פירוט נתוני המגמה של יבוא חומרי גלם מצביע על עליות ביבוא ברזל ופלדה (3.5% בממוצע לחודש), ביבוא מתכות אל-ברזליות (2.0% בממוצע לחודש), וביבוא גומי ופלסטיקה (1.9% בממוצע לחודש).
סך יבוא מוצרי צריכה עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-4.9% בחישוב שנתי. יבוא מוצרים לצריכה שוטפת (תרופות, מזון ומשקאות, הלבשה והנעלה) עלה ב-4.1% בחישוב שנתי. יבוא מוצרים בני קיימה (ריהוט ומוצרי חשמל ביתיים וכלי תחבורה) עלה באותה תקופה ב-2.8%.
יבוא מוצרי השקעה (למעט אניות ומטוסים) עלה במאי–יוני 2006 ב-3.7% בחישוב שנתי. יבוא מכונות וציוד (המהווה כ-80% מיבוא מוצרי השקעה) עלה באותם חודשים ב-7.4% בחישוב שנתי. יבוא יהלומים (גולמיים ומלוטשים) הסתכם בינואר-יוני 2006 ב-4.1 מיליארד דולר, לעומת 4.5 מיליארד דולר בחודשים המקבילים של 2005.
יבוא מוצרי אנרגיה (דלק גולמי, תזקיקים ופחם), הסתכם בששת החודשים הראשונים של השנה ב-3.7 מיליארד דולר, עלייה של 21.9% בהשוואה לאותם חודשים אשתקד.
יצוא הסחורות
יצוא הסחורות הסתכם בחודש יוני השנה ב-3.3 מיליארד דולר. 83% מסכום זה היה יצוא תעשייתי (למעט יהלומים), 16% יצוא יהלומים והיתר יצוא חקלאי. יצוא הסחורות (למעט יהלומים), עלה על פי נתוני המגמה בחודשים אפריל-יוני 2006 ב-18.1% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 22.9% בינואר-מרס.
יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית, המהווה 47% מכלל היצוא התעשייתי (למעט יהלומים), עלה באפריל-יוני ב-28.8% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 35.0% בשלושת החודשים הראשונים של השנה.
נתוני היצוא לפי ענף מראים כי יצוא ענף רכיבים אלקטרוניים עלה באפריל – יוני ב-23.4% ויצוא ענף ציוד תקשורת, בקרה, רפואי ומדעי עלה ב-14%.
יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית (28% מכלל היצוא התעשייתי), עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-19.6% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 25.3% בינואר-מרס. נתוני היצוא לפי ענף מראים כי יצוא ענף ציוד חשמלי ומנועים עלה באפריל - יוני ב-4.1% בממוצע לחודש.
יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית (17% מכלל היצוא התעשייתי), עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-16.8%, בהמשך לעלייה של 7.9% בשלושת החודשים הראשונים של השנה. נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על עלייה באפריל - יוני ביצוא ענף מוצרי מתכת בסיסית (25.8%) וביצוא ענף גומי ופלסטיקה (14.0%).
יצוא תעשיות טכנולוגיה מסורתית (8% מכלל היצוא התעשייתי), עלה באפריל-יוני ב-6.2% בחישוב שנתי. זאת, בהמשך לעלייה של 10.5% ינואר-מרס. נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על עלייה ביצוא ענף מזון ומשקאות (7.9%) וביצוא ענף טקסטיל, הלבשה ועור (5.3%).
יצוא יהלומים (מלוטשים וגולמיים) הסתכם בחודשים ינואר-יוני 2006, לפי נתונים מקוריים, ב-4.8 מיליארד דולר, לעומת 5.4 מיליארד דולר באותם החודשים אשתקד.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותא"ע הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות -0.01% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
