הגירעון המסחרי הסתכם ביוני ב-600 מיליון דולר

יבוא הסחורות הסתכם בחודש זה ב-3.9 מיליארד דולר, ויצוא הסחורות ב-3.3 מיליארד דולר. התפתחות סחר הסחורות הושפעה בין היתר משינויים בערך הדולר
דרור איטח |

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי בחודש יוני 2006, הסתכם יבוא הסחורות ב-3.9 מיליארד דולר, יצוא הסחורות ב-3.3 מיליארד דולר, והגירעון המסחרי ב-600 מיליון דולר. בששת החודשים הראשונים של השנה הסתכם יבוא הסחורות ב-23 מיליארד דולר ויצוא הסחורות ב-19.4 מיליארד דולר. הגירעון המסחרי הגיע בששת החודשים הראשונים של 2006 ל-602 מיליון דולר בממוצע לחודש, 7.2 מיליארד דולר במונחים שנתיים (7.8 מיליארד דולר ב-2005).

התפתחות סחר הסחורות בחודש יוני 2006, הושפעה בין היתר משינויים בערך הדולר של ארצות הברית לעומת המטבעות האחרים בהם נערכות עסקאות היבוא והיצוא. בחודש יוני 2006 התחזק הדולר של ארצות הברית ביחס לרוב המטבעות. ביחס לאירו התחזק ב-0.9% בהמשך לירידה של 3.8% במאי 2006, ביחס ללירה שטרלינג התחזק הדולר של ארה"ב ב-1.4% לאחר החלשות של 5.5% במאי, ביחס לפרנק השוויצרי ב-1.2% וביחס לין היפני ב-2.7%.

יבוא הסחורות

יבוא הסחורות בחודש יוני 2006, הסתכם כאמור ב-3.9 מיליארד דולר. 38% מסכום זה היה יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 14% יבוא מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות, 11% יבוא מוצרי צריכה, והיתר יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אניות ומטוסים. נתוני המגמה של יבוא הסחורות (למעט יהלומים, אניות ומטוסים וחומרי אנרגיה), שחושבו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחר ניכוי השפעת העונתיות הרגילה וגורמים בלתי סדירים, מצביעים על עלייה של 8.3% בחישוב שנתי באפריל-יוני, בהמשך לעלייה של 4.1% בינואר-מרס.

יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה) עלה בחודשים אפריל-יוני ב-11.3% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 7.9% בינואר-מרס. פירוט נתוני המגמה של יבוא חומרי גלם מצביע על עליות ביבוא ברזל ופלדה (3.5% בממוצע לחודש), ביבוא מתכות אל-ברזליות (2.0% בממוצע לחודש), וביבוא גומי ופלסטיקה (1.9% בממוצע לחודש).

סך יבוא מוצרי צריכה עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-4.9% בחישוב שנתי. יבוא מוצרים לצריכה שוטפת (תרופות, מזון ומשקאות, הלבשה והנעלה) עלה ב-4.1% בחישוב שנתי. יבוא מוצרים בני קיימה (ריהוט ומוצרי חשמל ביתיים וכלי תחבורה) עלה באותה תקופה ב-2.8%.

יבוא מוצרי השקעה (למעט אניות ומטוסים) עלה במאי–יוני 2006 ב-3.7% בחישוב שנתי. יבוא מכונות וציוד (המהווה כ-80% מיבוא מוצרי השקעה) עלה באותם חודשים ב-7.4% בחישוב שנתי. יבוא יהלומים (גולמיים ומלוטשים) הסתכם בינואר-יוני 2006 ב-4.1 מיליארד דולר, לעומת 4.5 מיליארד דולר בחודשים המקבילים של 2005.

יבוא מוצרי אנרגיה (דלק גולמי, תזקיקים ופחם), הסתכם בששת החודשים הראשונים של השנה ב-3.7 מיליארד דולר, עלייה של 21.9% בהשוואה לאותם חודשים אשתקד.

יצוא הסחורות

יצוא הסחורות הסתכם בחודש יוני השנה ב-3.3 מיליארד דולר. 83% מסכום זה היה יצוא תעשייתי (למעט יהלומים), 16% יצוא יהלומים והיתר יצוא חקלאי. יצוא הסחורות (למעט יהלומים), עלה על פי נתוני המגמה בחודשים אפריל-יוני 2006 ב-18.1% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 22.9% בינואר-מרס.

יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית, המהווה 47% מכלל היצוא התעשייתי (למעט יהלומים), עלה באפריל-יוני ב-28.8% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 35.0% בשלושת החודשים הראשונים של השנה.

נתוני היצוא לפי ענף מראים כי יצוא ענף רכיבים אלקטרוניים עלה באפריל – יוני ב-23.4% ויצוא ענף ציוד תקשורת, בקרה, רפואי ומדעי עלה ב-14%.

יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית (28% מכלל היצוא התעשייתי), עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-19.6% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 25.3% בינואר-מרס. נתוני היצוא לפי ענף מראים כי יצוא ענף ציוד חשמלי ומנועים עלה באפריל - יוני ב-4.1% בממוצע לחודש.

יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית (17% מכלל היצוא התעשייתי), עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-16.8%, בהמשך לעלייה של 7.9% בשלושת החודשים הראשונים של השנה. נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על עלייה באפריל - יוני ביצוא ענף מוצרי מתכת בסיסית (25.8%) וביצוא ענף גומי ופלסטיקה (14.0%).

יצוא תעשיות טכנולוגיה מסורתית (8% מכלל היצוא התעשייתי), עלה באפריל-יוני ב-6.2% בחישוב שנתי. זאת, בהמשך לעלייה של 10.5% ינואר-מרס. נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על עלייה ביצוא ענף מזון ומשקאות (7.9%) וביצוא ענף טקסטיל, הלבשה ועור (5.3%).

יצוא יהלומים (מלוטשים וגולמיים) הסתכם בחודשים ינואר-יוני 2006, לפי נתונים מקוריים, ב-4.8 מיליארד דולר, לעומת 5.4 מיליארד דולר באותם החודשים אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".