מעלות העניקה דרוג AA לאג"ח של הרבוע הכחול
מעלות, שותפה אסטרטגית של Standard & Poor’s העניקה היום (ג') דירוג AA לסדרות א' ו-ב' איגרות חוב, שהונפקה באוגוסט 2003 על ידי חברת רבוע כחול לישראל.
רכישת קלאבמרקט להערכת מעלות, רכישת רשת קלאבמרקט על ידי שופרסל תגדיל את הריכוזיות בענף ותחזק בעיקר את כושר המיקוח של שופרסל אל מול הספקים. כמו כן, מעלות מעריכה כי יציאת רשת קלאבמרקט מהענף תתרום לשיפור בסביבה
התחרותית בענף רשתות קמעונאות המזון בישראל, והצפי לשיפור הרווחיות בהתאם.
שינוי בהרכב האחזקות בקבוצת השליטה - החברה הודיעה על חלוקה מחדש של אחזקות קבוצת אלון וברונפמן פישר בקבוצת ברונפמן-אלון כדלקמן: קבוצת אלון תחזיק 73.5% מהקבוצה וברונפמן פישר יחזיקו 26.5%. להערכת מעלות, צרכי ההון של הבעלים, במיוחד לאחר שינוי האחזקות, יובילו להמשך מדיניות
חלוקת דיבידנד אגרסיבית.
פיצול נכסי הנדל"ן - בסוף שנת 2005 החליטה החברה על מהלך הכולל פיצול של נכסי הנדל"ן שבבעלותה לחברה בת
בבעלות מלאה שתעסוק בהשבחת מקרקעין וייזום פרויקטים במטרה להציף ערך לבעלי המניות ולהדק את הפיקוח הניהולי על הנכסים האמורים. המהלך כולל הקמה של חברה בת והעברת 146 אלף מ"ר של נכסי נדל"ן מהחברה אליה.
כחלק מהכנות החברה למהלך הפיצול, החברה נטלה הלוואה מתאגיד בנקאי ע"ס 500 מיליון שקל. סכום ההלוואה נסגר בפיקדון מוגבל כנגד סכום ההלוואה ובכוונת החברה להעביר את ההלוואה לחברה הבת שתוקם ולהשאיר את תמורת ההלוואה אצלה. החברה מייעדת את סכום ההלוואה להשקעות בתחומי פעילותה, למחזור חובות ולחלוקת דיבידנד. ממעלות נמסר, כי במקרה שהחברה תנפיק את חברת הנדל"ן היא צפויה לרשום רווחי הון, ועל בסיסם לחלק דיבידנד.
נציין, כי רבוע כחול ישראל עוסקת, בעצמה ובאמצעות החברה הבת רשת הרבוע הכחול נכסים והשקעות, בשיווק קמעונאי של מוצרי מזון ומוצרים אחרים באמצעות רשת של 170 סניפי סופרמרקטים בשלושה פורמאטים מרכזיים - פורמט הדיסקאונט "מגה", הפורמט השכונתי "סופר סנטר" והפורמט למגזר החרדי "שפע-שוק".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
