אפריקה ישראל - אוליי הזדמנות עבור מי שבחוץ
עבור משקיעים רבים, שאלת מיליון הדולר היא עיתוי המכירה או במילים פשוטות, השאלה: "מתי לצאת"? לא אחת אתה שומע אותה אנחה שאחריה המשפט המפורסם - "לו הייתי יודע מתי לצאת..".
אלא שמסחר נכון בניירות ערך מתבסס, בין היתר, על בניית מספר רשתות ביטחון המאפשרות מחד, להגן על ההשקעה ומאידך, לקבע את הרווחים. מבט על התנהגות מניות ילמד שכמעט כולן פורשות בפני המשקיע הפרטי שטיח אדום, שמאפשר לו לצאת בכבוד לפני גל הירידות. וכך גם אפריקה.
גל הירידות האחרון שפקד את המניה לא הגיע במפתיע או ללא כל הכנה מוקדמת. מבט על הגרף המצורף מלמד מאז ה-17 לאפריל החלה המניה לדשדש כאשר במשך כשבעה שבועות נמנעה מלפרוץ את רמת השיא האחרונה. טרם הירידות, הפכה המגמה המשנית מעלייה לדשדוש וסיפקה למשקיע הפרטי את ההזדמנות למכור. כל זאת אחרי עלייה רציפה של עשרות אחוזים.
לפני מספר ימים, ב-6 לחודש, נשבר הדשדוש כלפי מטה. יום השבירה היה ההזדמנות האחרונה עבור מי שלא הבין את המסר טרם עת. גל הירידות שהחל מאז, מגלם מספר פרמטרים שליליים המעלים את הסבירות להימשכותו גם בתקופה הקרובה. שני טווחי הזמן הרלוונטיים למשקיע הממוצע, היינו הטווח הבינוני והקצר, מאותתים על סבירות גבוהה להמשך הירידות וכי כל ניסיון עליות לא יהיה אלא אפיזודה חולפת:
הפרמטרים:
1. המגמה המשנית היא מגמת ירידה. היפוך מגמה מסדר גודל כזה דורש זמן ותקופת מעבר המייצגת תהליך של איסוף סחורה. מאחר ותקופת מעבר כזאת אינה נראית על הגרף ההנחה היא שהשפל האחרון עדיין לפנינו. כדי שהיפוך המגמה יהיה אמיתי ותקף רצוי שיתקיים תהליך דשדוש מקדים.
2. בטווח הזמן הקצר, מהלך העניינים לא נראה שונה מהותית. המגמה המינורית היא מגמת ירידה ברורה ולמרות שמגמות מסוג זה מתהפכות ללא כל התרעה מוקדמת, הרי שהמומנטום השלילי המאפיין את טווח הזמן הזה, מעלה את הסבירות שכל ניסיון עליות לא היה אלא אפיזודה זמנית ונשכחת.
למה לשים לב
ראשית, לרמות הנוכחיות. ירידות המחירים האחרונות יכולות להתברר כתיקון טכני לגל העליות הקודם. לכן, יש לשים לב כיצד מתנהגת המניה בטווח הנוכחי. כל התייצבות מעל לרמת 193 שקלים למניה חייבת להיבדק בתשומת לב.
שנית, יש לשים לב למחזורי המסחר. העובדה שהמניה הגיעה לשיא עם מחזור מסחר גבוה ומתקנת בשבועות האחרונים תוך התכווצות בהיקפי הפעילות, מעידה על כך שהירידה האחרונה מהווה תיקון.
שלישית, שוב היקפי הפעילות הפעם בימי עליות. כדי לסיים את מגמת הירידות הקונים חייבים לחזור לשוק ולהוכיח עוצמה. הביטוי הטוב ביותר לעוצמה הוא היקפי הפעילות שאמורים להתרחב עם כל גל עליות. התאוששות בליווי מחזורי מסחר נמוכים משמעותה חולשה.
סיכום: לטווח הבינוני-קצר, זה החובק את השבועות הקרובים המומנטום שלילי והתרחיש של היפוך מגמה אמיתי וכיבוש שיאים חדשים מקבל סבירות נמוכה. סביר להניח שכל התאוששות תהיה זמנית, אלא אם כן, יתאפיין בעלייה ברורה בהיקפי הפעילות. לטווח הארוך יותר, התמונה הטכנית צבועה בגוונים בהירים יותר. כך שהירידה האחרונה יכולה להיות משבר עבור מי שנמצא בפנים, או הזדמנות עבור מי שנמצא בחוץ.
*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
