זינוק ברווחי נטויז'ן ברבעון ל-8.3 מיליון שקל
נטוויז'ן ממשיכה להציג גידול גם ברבעון הראשון של שנת 2006. מהדו"חות הכספיים שמפרסמת החברה, עולה כי הרווח הנקי שלה ברבעון הראשון הסתכם בכ-8.3 מיליון שקל,זינוק משמעותי לעומת הרבעון הראשון בשנת 2005, אז הסתכם הרווח הנקי ב-700 אלף שקל.
הכנסות החברה ברבעון הראשון של שנת 2006 צמחו לכ-92 מיליון שקל לעומת כ-81.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 13%. גם הרווח התפעולי גדל באופן משמעותי לעומת הרווח התפעולי ברבעון הראשון אשתקד, מ- 5.2 מיליון שקל ל-11.7 מיליון שקל ברבעון בהתאמה, גידול של 126%.
נטוויז'ן ממשיכה לצמוח בעסקי הליבה. צמחה ב-11 אלף לקוחות חדשים שנוספו לאינטרנט המהיר.
בתחום הקישוריות לאינטרנט, פעילות הליבה של החברה, הסתכמו הכנסות החברה ל-69.9 מליון שקל ברבעון הראשון של 2006 לעומת 66.3 מליון שקל ברבעון הראשון אשתקד, גידול של 6%. הרווח התפעולי ברבעון הראשון של 2006 במגזר זה הסתכם ב-12.9 מיליון שקל לעומת 11.8 מיליון שקל אשתקד, גידול של 9%.
מספר לקוחות החברה המחוברים באמצעות האינטרנט המהיר עמד בסוף הרבעון הראשון של 2006 על כ-285,000 לקוחות. סה"כ גייסה החברה במהלך הרבעון הראשון של 2006 11,000 לקוחות חדשים. החברה מעריכה, כי היא מחזיקה בנתח שוק של כ-25% באספקת שירותי אינטרנט למגזר הפרטי וללקוחות העסקיים.
הרבעון הראשון היה מוצלח היה גם לפורטל נענע שמפעילה נטויז'ן. האתר שעוצב ומוצב מחדש כפורטל לתחום הבידור והפנאי רשם למעלה מ-2.2 מיליון גולשים שונים מדי חודש. לדברי רוית ברניב, מנכ"ל נטוויז'ן, נענע ממשיכה להשקיע, בין היתר, בתשתיות הוידאו והטלוויזיה של הפורטל, שמביאים להגדלת זמני הגלישה של המבקרים באתר ומובילים ליצירת שיתופי פעולה עם גופי מדיה נוספים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
