ת"א חתמה באווירת מימושים; התל טק נפל ב-2.14%

ת"א 25 ירד בכ-1.27%, ת"א 100 השיל 1.58%, ומדד הבנקים ירד ב-1.4%. טבע ירדה ב-1.9% נוספים והשלימה ירידה של 13% בששה ימי מסחר רצופים מניות לאומי ודיסקונט השקעות ירדו ב-1.72% ו-1.18%
דרור איטח |

את שבוע המסחר פתחה הבורסה התל אביבית בסימן מימושים. ירידות השערים איפיינו את המסחר החל מפתיחתו והחריפו ככל שנקפו השעות. ברקע, האווירה השלילית בשווקי העולם, שהובילו את מניות הארביטראז' לפתיחה שלילית בתל אביב - כאשר מדד התל טק מוביל את הירידות. מניות הבנקים שזכו להמלצה חמה מכיוונה של סוכנות הדירוג - מודי'ס, רשמו היום ירידות שערים חדות. מחזור המסחר המשיך להיות גבוה והסתכם בכ-1.39 מיליארד, כאשר כ-22.5% מתוכו מרכזת מניית טבע.

מדד ת"א 25 ירד בכ-1.27% לרמת 885.48 נקודות, מדד ת"א 100 השיל 1.58% לרמת 903.54 נקודות, מדד התל טק נפל בכ-2.14% לרמת 404.26 נקודות, ומדד הבנקים ירד ב-1.4%.

מניות טבע המשיכו גם היום לרכז את מירב העניין ברחוב אחד העם, שהם משלימות יום 6 רצוף של ירידות במהלכם השילה מניית החברה כ-13% מערכה. היום ירדה טבע בכ-1.9% נוספים תוך שהיא מרכזת מחזור של 312 מיליון שקל.

מניות בנק לאומי ודיסקונט השקעות ירדו ב-1.72% ו-1.18% בהתאמה. היום דיווחו החברות כי השלימו מכירת 5% מאחזקות דסק"ש בסלקום לבנק לאומי תמורת סכום של 72 מיליון דולר, המשקף שווי של של 2.07 מיליארד דולר לסלקום. המכירה צפויה להניב לחברת השקעות דיסקונט רווח נקי המוערך בכ-100 מיליון שקל.

מניות ברן איבדה בסיום כ-0.89%, זאת בהמשך לששת ימי המסחר הקודמים שנסתיימו כולם בירידות במהלכם השילה ברן כ-7.1%. החברה הודיעה היום כי חברה בת בבעלות מלאה הפעילה בארה"ב - ברן טלקום, חתמה בסוף השבוע על שלושה חוזים נפרדים לביצוע עבודות, בהיקף כספי משוער של כ-15 מיליון דולר, בתחום הקמת ושירותי תשתיות תקשורת בארצות הברית בשיטת "Turn Key".

לאחר 6 ימי עליות רצופים בהם זינקה מניית אלקטרה נדל"ן בכ-14.9%, נעצרו העליות ומניית החברה השילה כ-2.69% מערכה. ברקע, היום פרסמה החברה את תוצאותיה הכספיים לרבעון הראשון של השנה שכללו עליה של 45% ב-F.F.O (רווח הנקי בנטרול סעיפים חד פעמיים ופחת) של החברה ל-21.7 מיליון שקל, לעומת F.F.O של 15 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

מניית ריטליקס ירדה בכ-0.53%. לקראת פרסום דוחותיה הרבעוניים העריכו בכלל פיננסים בטוחה, כי החברה תציג הכנסות של 48 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה. מדובר בהמשך לצפי של בית ההשקעות, כי ריטליקס תרשום ב-2006 כולה צמיחה של 65%-64% בהכנסותיה לרמה של כ-220 מיליון דולר. בבית ההשקעות העלו המלצתם למניית ריטליקס, ומסביר את ההחלטה בירידת מחיר המניה ושמירתו על הערכת השווי המשקפת למניה מחיר של 29.3 דולר, לעומת מחיר של 25.6 דולר בו סגרה את המסחר בסוף השבוע בוול סטריט.

יחידות ההשתתפות של דלק קידוחים הגיבו בעליה של 1.37% לתוצאות החברה לרבעון הראשון של 2006. דלק קידוחים דיווחה כי רווחי השותפות הסתכמו ב-21.8 מיליון שקל, זינוק של 98% בהשוואה לרווחי הרבעון הראשון של 2005. בשורה העליונה הציגה החברה גידול של 44.7% בהכנסות (בניכוי עמלות למדינה) שהסתכמו בכ-46.9 מיליון שקל, לעומת 32.4 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2005.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.