ב"מודיס" מאמינים בישראל: משדרגים את דרוג האשראי
חברת הדירוג מודיס שינתה את תחזית הדירוג של ישראל מתחזית "יציבה" לתחזית "חיובית" לגבי החוב במט"ח (ובמטבע מקומי – מ.א.), זאת לאור החוסן שהציגו הן החברה הישראלית והן קובעי המדיניות הפוליטית והכלכלית לנוכח האתגרים הרבים שהושגו בשנים האחרונות.
שינוי תחזית הדירוג של ישראל ל"חיובי" משפיעה לטובה על תקרת המט"ח של הממשלה, איגרות החוב של הממשלה במט"ח (שאינן בערבות ממשלת ארה"ב), תקרת פיקדונות הממשלה במט"ח, והאג"ח הממשלתי בשוק המקומי (שכולם כיום מדורגים ברמה של A2). תקרת פיקדונות הממשלה במטבע מקומי (Aa2), ותקרת דירוג האשראי המקומי (Aa1) נותרים עם תחזית דירוג "יציבה" והם לא יושפעו משינוי תחזית הדירוג שצוינה לעיל. נזכיר, כי תקרת דירוג האשראי המקומי הינו דירוג האשראי הגבוה ביותר האפשרי לגבי לווים במטבע מקומי ואשר הינם חלק מהכלכלה הישראלית.
מודי'ס הבחינה כי ישראל מפגינה צמיחה ניכרת בתוצר לנפש (על בסיס שוויון כוח הקניה PPP) ונעה לעבר רמה (תוצר-מ.א.) אשר בדרך כלל משויכת לכלכלות מפותחות, יותר מאשר לכלכלות מתפתחות. כמו כן, החוב המשלתי ביחס לתוצר והחוב ביחס להכנסות הממשלה הינם במגמת ירידה מאז 2004. מוסדות ישראליים הוכיחו את חוסנם הרב אל מול זעזועים חיצוניים ופנימיים ניכרים, ובכלל זה המיתון העולמי, אי תפקודו של ראש הממשלה אריאל שרון, הגיבוש מחדש של הספקטרום הפוליטי, והאיומים ופעולות הטרור החוזרים ונשנים. כאשר מחברים זאת למקורות המימון יוצאי הדופן, המתאפשרים הודות לקיומן של תכניות שונות מממשלת ארה"ב (תוכנית הערבויות – מ.א.), והודות לישראלים ויהודים המתגוררים מחוץ לישראל, התוצאה לאורך זמן עשויה להוביל ירידה בסיכון האשראי, מסרה מודיס.
מודיס תעקוב אחר היכולת של הממשלה החדשה להמשיך ולהפחית את האינדיקאטורים החשובים של יחס חוב-תוצר ויחס חוב-הכנסות. חברת הדירוג מודיס תמשיך ותעקוב גם אחר ההשפעה השלילית של פקטורי הסיכון הגיאו-פוליטיים על דירוג האשראי של המדינה.
שר האוצר, מר אברהם הירשזון, הביע שביעות רצון רבה מהעלאת תחזית הדירוג ע"י חברת הדירוג "מודיס". לדבריו העלאת תחזית הדירוג הינה ציון לשבח למדיניות הכלכלית של הממשלה ולמשק כולו והבעת אמון בממשלה החדשה וביכולתה להצעיד את המשק להישגים כלכליים ומדיניים נוספים.
הירשזון אמר כי: "שמירה על מדיניות כלכלית ברורה ועקבית, אשר תמצב את מדינת ישראל בחזית הכלכלות הצומחות החופשיות והתחרותיות בעולם יכולה אף להביא לשיפור נוסף של דירוג האשראי שנקבע על ידי חברת מודיס וחברות הדירוג הנוספות. תפקידנו הינו, להמשיך ולשמר את המגמה לפיה שווקי העולם מרוצים מהתקדמות ומיציבות המשק הישראלי, מעודדים השקעות בו ויוצרים מנופים כלכליים לצמיחה ועבודה." השר הוסיף כי "שמירה על מדיניות כלכלית ברורה ועקבית, אשר תמצב את מדינת ישראל בחזית הכלכלות הצומחות החופשיות והתחרותיות בעולם יכולה אף להביא לשיפור נוסף של דירוג האשראי של ישראל"
החשב הכללי, ד"ר ירון זליכה, מסר כי העלאת תחזית הדירוג הינה צעד ראשון לקראת שיפור הדירוג של מדינת ישראל לרמת דירוג A1 (רמה המקבילה ל +A) הגבוהה ביותר שהיתה לישראל אי פעם. ד"ר זליכה הוסיף ומסר, שהעלאת הדירוג הינה משמעותית ביותר לגבי ישראל בשווקים הבינלאומיים והיא תבוא לידי ביטוי בין היתר בהוזלת עלויות הגיוס של ישראל.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם
לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.
בואו ונעשה קצת סדר.
החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה.
מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי.
מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:
1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות.
2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו.
כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר.
כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:
- המספר היומי - איך 2.25 נקודות זכות משפיעות על המס שלך?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?
תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר:
