קמהדע:תגיש ל-FDA בקשת ניסוי קליני בחיסון נגד הכלבת
קמהדע העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מוצרים ביו-פרמצבטיים הודיעה היום (ד'), כי בכוונתה להגיש ל-FDA בקשה לעריכת ניסויים קליניים שלב II ו-III בחיסון הפאסיבי מתוצרתה נגד כלבת, הידוע בשמו המסחרי KamRab.
הבקשה תוגש בחודשים הקרובים ותחילת הניסויים הקליניים יחלו, בכפוף לקבלת אישור ה-FDA, עד לסוף השנה הנוכחית.
בחברה ציינו, כי המהלך הינו תוצאה ממכתב שקיבלה החברה מה-FDA לתוצאות של פגישה מקדימה שנערכה לאחרונה בקשר לעריכת ניסויים קליניים בשלב השני והשלישי וזאת לאחר שהחברה קבלה אישור להמשך התהליך הקליני.
החברה השלימה את הניסוי הקליני בשלב הראשון שלו והיא מעריכה כי בכפוף להתניות נוספות, יכיר ה-FDA בתוצאות השלב הראשון ויאפשר לה להתחיל בשלב הבא של הניסויים.
מוצר ה-KamRab משמש למניעת מחלת הכלבת בבני אדם לאחר נשיכה על ידי חיה החשודה כנגועה במחלה. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, נזקקים כ-10 מיליון בני אדם בשנה בעולם לטיפול רפואי נגד כלבת בעקבות הנשיכה. המוצר נמכר על ידי החברה באסיה ובדרום אמריקה משנת 2003.
דוד צור, מנכ"ל קמהדע מסר כי החברה ממשיכה להתקדם בקידומן של כמה תרופות במקביל וכי האישור שהתקבל פותח בפני החברה שוק חדש בארה"ב.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
