לא אחת משתמשות חברות הביטוח בנימוק של "נזק תוצאתי", כדי לא לשלם פיצוי בגין נזקים שנגרמו למבוטחים או לרכושם המבוטח. בתביעה שהוגשה לבית המשפט השלום בתל אביב, הגדיר בית המשפט את הבחנה בין "נזק ישיר" (המכוסה על ידי הפוליסה) ו"נזק תוצאתי" (שברוב המקרים אינו מכוסה).

בנו של התובע נהג בג'יפ מסוג סאנגיונג קוֹרָנדו דיזל 4X4, שהיה מבוטח בביטוח מקיף בחברת הביטוח הראל, עת יצא לטיול בנחל דישון. מדובר במסלול טיול, המשלב בתוכו מעבר במים. באחד ממעברי המים נעצר הג'יפ ומנועו נדם, לאחר שמים חדרו לתוכו. הג'יפ נגרר אל מחוץ למסלול על ידי ג'יפ אחר שעבר במקום. בסופו של דבר התברר שלרכב נגרם נזק בשיעור שגרם להשבתתו.

התובע פנה לחברת הביטוח כדי לקבל פיצוי בהתאם לפוליסה ומשלא נענה הגיש תביעתו לבית המשפט.

חברת הביטוח טענה, כי "חדירת המים מהנחל גרמה לנזקי הצפה וקורוזיה, אשר אינם מכוסים בפוליסה. מדובר בנזק תוצאתי ולא תאונתי של אי פעולת המנוע עקב חדירת מים לתוכו, וקורוזיה שנגרמה עקב חדירת המים".

בית המשפט קיבל את התביעה וקבע, כי השימוש בביטוי "הנזק נגרם כתוצאה מ...", או "הנזק נגרם עקב" אינו הופך את הנזק לתוצאתי. אין מחלוקת, כי מנוע הג'יפ נדם מיד עם כניסת המים, כך שאין לומר כי קורוזיה (הדורשת זמן להיווצרותה) היא שגרמה למנוע לדמום.

בית המשפט מגדיר מהו "נזק תוצאתי" שאינו מכוסה על ידי הפוליסה: "ההבחנה היא בין נזק אשר נגרם במישרין לנכס המבוטח עצמו בתאונה לבין נזק נגזר או נגרר אשר נגרם כתוצאה סיבתית עקב הנזק שנגרם לנכס המבוטח בתאונה. במילים אחרות - המדובר בנזק אשר נגרם לנכס עצמו בעת התאונה מול נזק אשר נגרם בעקבות אותו נזק. השבתת המנוע עקב כניסת המים לתוכו איננה, אם כן, "נזק תוצאתי".

טענה נוספת שהעלתה חברת הביטוח היא, כי הנזק נגרם על ידי המבוטח או מי מטעמו במתכוון על ידי כניסה במתכוון אל תוך הנחל.

בית המשפט קובע, כי "ההגיון אינו מתיישב עם הטענה לפיה אדם, שמבקש להרוס את רכבו או להשביתו, יבחר לעשות כן בדרך של שליחת בנו, עם אשתו (או חברתו אז), לטיול במסלול טיול מוכר, לצורך ביצוע "המשימה".