אמדוקס מתרחבת ברוסיה - נסגרה עיסקה עם וימפלקום
אמדוקס ממשיכה להרחיב את נוכחותה ברוסיה ובמדינות חבר העמים. חברת וימפלקום הודיעה, כי בחרה באמדוקס להחלפת כל מערכות הבילינג וה-CRM בחברות הבנות שלה ברחבי רוסיה ומדינות חבר העמים ליצירת סטנדרטיזציה בניהול ובחוויית הלקוח.
אמדוקס (סימול: DOX), הספקית המובילה של תוכנה ושירותים המאפשרים ניהול לקוחות אינטגרטיבי וחוויית לקוח מוכוונת, וחברת וימפלקום, (סימול: VIP) ספקית מובילה של שירותי טלקומוניקציה ברוסיה ובמדינות חבר העמים, מודיעות היום על בחירתה של וימפלקום באמדוקס להחלפת כל מערכות הבילינג וה-CRM בחברות הבנות שלה ברחבי רוסיה ומדינות חבר העמים.
מהלך זה הוא הבעת אמון מלאה של וימפלקום במוצרי אמדוקס ונועד ליצור סטנדרטיזציה בניהול הלקוחות, ולאפשר התייעלות תפעולית ולשפר את חוויית הלקוחות העסקיים והפרטיים כאחד.
וימפלקום תטמיע בחברות הבנות שלה פתרונות רבים של אמדוקס, ביניהם פתרונות עבור בילינג, מוקדי פניות לקוח, שירות עצמי באינטרנט, אוטומציה ותמיכה בתהליכי מכירה, וכן ניהול וביצוע הזמנות .
הפתרונות המשולבים של אמדוקס יאפשרו לחברות הבנות של וימפלקום לתמוך בבסיס המנויים הצומח במהירות. כיום, כל אחת מחברות הבנות של וימפלקום משתמשת במערכת שונה. החלפת המערכות השונות במערכות של אמדוקס תיצור תשתית של מערכות בילינג וניהול קשרי לקוחות זהות באזורים גיאוגרפיים שונים ותאפשר להן לנהל תהליכים עסקיים דומים, ממוקדי-לקוח.
מערכות אמדוקס תאפשרנה גישה מיידית לכל נתוני הלקוחות בכל נקודות הממשק עמם בכל אחת מהחברות, ומבט כולל על כל נתוניהם והשירותים השונים במסך יחיד. בדרך זו, וימפלקום תוכל לבנות מותג חזק, חוצה גבולות גיאוגרפיים, ולהאיץ את השקת התמיכה בשירותים חדשים במדינות חבר העמים. במקביל, חברות הבת של וימפלקום תוכלנה לשפר את שביעות הרצון ונאמנות הלקוחות תוך הפחתת העלויות התפעוליות.
"הרחבנו בהצלחה את עסקינו ברוסיה ובמדינות חבר העמים באמצעות רכישות", אמר סרגיי אבדיב, סמנכ"ל ומנהל טכנולוגיה ראשי של וימפלקום.עוד הוסיף: "כעת, עם מיזוג חברות הבנות, פנינו לאמדוקס כדי לאחד את התהליכים העסקיים ולעצבם באופן שיספק ללקוחות שירות מעולה. הצלחתה של ההטמעה ברוסיה מחזקת את אמונתנו באמדוקס, במומחיותה, במוצריה ובשירותיה, כי יוכלו לסייע לנו בניהול המורכבות של אספקת חווית לקוח מבדלת המגדירה את המותג שלנו באזורים שבהם אנו פועלים".
אלי גלמן, המשנה למנכ"ל באמדוקס מסר:"בחירתה של וימפלקום בהטמעת מוצרי אמדוקס בכל חברות הבנות שלה תסייע לה להתייעל, לשמר ולפתח את הנכס החשוב ביותר שלה – מאגר המנויים".עוד הוסיף גלמן: "וימפלקום היא דוגמה מצוינת למימוש חזון ניהול הלקוח האינטגרטיבי (ICM) של אמדוקס אשר לפיו, החברה מרכיבה יחדיו את התהליכים העסקיים, הטכנולוגיה והאנשים תוך התמקדות בחוויית לקוח מכוונת".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
