מאקרו ארה"ב: סנטימנט הצרכנים שוב רשם עלייה

המכירות הקמעונאיות עלו ב- 0.6%. 12 אלף תביעות חדשות לדמי אבטלה נוספו בשבוע שחלף. סנטימנט הצרכנים של מישיגן הדביק רק בקושי את ציפיות הכלכלנים אך רשם חודש שלישי רוף של עליות.
יוסי פינק |

שלל נתוני מאקרו פורסמו היום בארה"ב.

הנתון המשמעותי ביותר היום הוא "סנימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן". נתון זה מצביע על נכונותם של הצרכנים האמריקנים להוציא כסף ויש לו חשיבות בניבוי שינויים פתאומיים בתבניות הצריכה האמריקנית. על פי הנתון, המדד של מישיגן עלה מ- 88.9 בחודש מרץ ל- 89.2 בחודש אפריל. הכלכלנים בארה"ב ציפו לעליה לרמה של 89.3 אך בכל זאת מדובר בחודש שלישי רצוף של עלייה.

כשעה לפני תחיל המסחר פירסם משרד העבודה האמריקני את נתון מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה בארה"ב. על פי הנתון, מספר התביעות החדשות לאבטלה עלה ב- 12 אלף והסתכם ב- 313 אלף תביעות חדשות. מספר האנשים שכבר מקבלים דמי אבטלה בארה"ב ירד ב-4,000 ל- 2.42 מיליון איש, נכון לשבוע שנגנר בראשון באפריל.

נתון נוסף שהתפרסם כשעה לפני תחילת המסחר הוא מדד המכירות הקמעומאיות בארה"ב. נתון זה מודד את אחוז השינוי החודשי של סך הקבלות מחנויות מסחר קמעונאיות. על פי הנתון, שנמסר ע"י מרד המסחר, מדד המכירות הקמעונאיות עלה בחודש מרץ ב- 0.6% כשאת העליה המפתיעה סיפקו נתוני מכירות הרכבים וחומרי הבניין. ציפיות האנליסטים עמדו על שיעור עליה של 0.4%.

משרד העבודה מסר היום את נתון מחירי היצוא והיבוא בארה"ב. מחירי הסחורות המיובאות לארה"ב ירדו ב- 0.4%, ירידה שלישית בארבעת החודשים האחרונים. הירידה המשמעותית הייתה במחירי הדלקים וללא מגזר זה נרשמה עליה של 0.1% במחירי היבוא. נתונים אלו, של מחירי היבוא לארה"ב, לא מראים על כל לחץ חיצוני על האינפלציה בארה"ב. מחירי היצוא מארה"ב עלו ב- 0.2% למרות שמחירי היצוא החקלאי ירדו ב- 0.2% . מחירי היצוא עלו במהלך השנה האחרונה ב- 2.2%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.