השבוע - בין השורות

אם חשבתם שהשאלה המרכזית עליה אנו עומדים לקבל תשובה ברביעי בבוקר היא: מי יהיה ראש הממשלה הבא? תחשבו שוב. השאלה החשובה ביותר עליה טרם קבלנו תשובה היא: מי יחזיק את הסוויץ' של כולנו מהחודש הבא. וגם... הרהורים על המלחמה הגדולה הצפויה פה על הכיס שלנו בעתיד
שי פאוזנר |

תן את הסוויץ'. אז זהו. ביום שלישי בערב, כך מבטיחים לנו במהדורות החדשות, נקום כולנו עם התשובות. מבטיחים את זה לנו ולפוליטיקאים, לרבנים, המתנחלים, השמאלנים, המעשנים, הגימלאים, לאלה שנלחמים בבנקים ואפילו לאלה שנלחמים בנשים לשעבר שלהם. כולם כולם יקבלו את התשובה לשאלה שכל כך מעסיקה אותם, זועקים הפרומואים למדגמי הבחירות: מי יהיה ראש הממשלה של ישראל ב-4 (טוב נו אולי קצת פחות) השנים הבאות.

אז יש לנו חדשות לחבר'ה מהחדשות בטלוויזיה. זה כבר לא מעניין אף אחד. כולם כבר קבלו את הדין. כולם כבר מבינים שראש הממשלה הבא כבר נבחר. עכשיו צריך לענות על כמה שאלות חשובות הרבה יותר.

מכיוון שבכלכלה ועסקים עסקינן, אתם בוודאי מצפים מאיתנו שנבחן את שתי האופציות - העלאת שכר המינימום מול הורדת מיסים. אז גם פה אנו מאכזבים אתכם. כי גם זה לא ממש משנה. בסופו של דבר, האמת היא הרי שתבוא בעניין הזה פשרה, שתכלול קצת מזה וקצת מזה. אז על מה בעצם הבחירות הללו? אתם שואלים. אנחנו חושבים שמדובר בשאלה: מי יחזיק את הסוויץ' של משק האנרגיה הישראלי. או במילים אחרות - האם פרץ ימשיך להגן, יחד עם שותפים כמו פואד בן אליעזר, על וועד עובדי חברת החשמל. או שמה יהיה זה ביבי נתניהו, שיבצע את מה שכבר הבטיח מזמן, יפרק את חברת החשמל וימכור אותה בחלקים? זו השאלה שצריכה לעמוד מול עיני כל בוחר. שכן, כל אחד מאיתנו ראה כיצד טופח חשבון החשמל שלו בלי הפסק בעשור האחרון במיוחד, לאור הניסיונות הבלתי פוסקים לחסל סוף סוף את המונופול החזק במשק.

אבל...

צריך גם לזכור שמאחורי פרץ יש אחד, בוורמן, שעשוי לעמוד על שלו ולקחת את תיק האוצר בסופו של דבר, כסוג של פשרה פרצית-אולמרית מוזרה. במקרה שכזה, אין באמת לדעת מה יקרה לחברת החשמל על אלפי עובדיה והוועד החזק במדינה. ואיך יראה חשבון החשמל של כולנו. מנגד, צריך לומר גם מילה על נתניהו והבטחותיו. האיש הבטיח כבר בתחילת הקדנציה הקודמת שלו להתחיל את המהלך של פירוק חברת החשמל לגורמים. אמר ולא עשה. האם הפעם ימצא את האומץ לפגוע בגוליית הזה?

מבולבלים? גם אנחנו.

תן גז. בזמן האחרון רץ בבתי הקולנוע אצלנו, וברוב העולם המערבי סרט מהחשובים ומעוררי המחשבה של השנים האחרונות על תחום הכלכלה. הכוונה היא לסרט שהפיק ושבו גם מככב ג'ורג' קלוני, "סוריאנה". הסרט מנסה לשרטט את נתיבו של הכסף הגדול ביותר בעולם - הכסף של הנפט. לא אלאה אתכם בעלילה הסבוכה, הקושרת את איילי הנפט מארה"ב לניסיון להמליך מלך סעודי חדש וידידותי למערב. רק אומר שהסרט רוויי אמירות שיהפכו לדעתי לציטטות חובה בלקסיקון של עולם העסקים בעתיד הלא רחוק.

אחת מאמירות אלה שייכת לדמות בסרט של אייל נפט מטקסס, המנסה לחמוק מוועדת חקירה של הסנאט שחוקרת את חברת הנפט אמריקנית שלו בחשד כי שיחדה ראשי שלטון באחת הנסיכויות המפרץ - כדי לזכות שם בעסקת נפט גדולה. האיש נשאל על ידי חוקר, כיצד הוא חושב שיראה עתיד החברה שלו. התשובה שלו פשוטה וחותכת: "כדי לקבל אור, ומכוניות לא נוסעות פה על מים, אנחנו לא צריכים לדאוג".

השבוע עלו שורה של התבטאויות והתפתחויות בתחום האנרגיה בישראל לכותרות. כזו היתה כותרת בראיון של "גלובס" עם ראש המוסד לשעבר, שבתי שביט, המשמש כיום מספר 2 בקבוצת מרחב של יוסי מימן (אשר היה פקודו במוסד). שביט הבטיח, כי בחצי השני של 2007 תתחיל הזרמת הגז הטבעי בצינור שהקימה מרחב עם שותפים מצריים ואירופים, בין אל-עריש לתחנת הכוח של חברת החשמל באשקלון. במרחב, זה לא סוד, מאמינים כי הגז הטבעי יהפוך בתוך כמה שנים למקור העיקרי לייצור חשמל בישראל.

במקביל, פרסמה חברת "אפסק חום טוב" של שמעון קזנסקי וישראל פלדמן הודעה, כי היא הקימה גוף שיפעל לשם פיתוח תחום פצלי השמן (תחום חדש יחסית של חומר גלם ייצור חשמל), במשותף עם משרד התשתיות. באפסק חום טוב מאמינים, כי תחום פצלי השמן יוכל להפוך למקור האנרגיה המרכזי של ישראל לתקופה של 50 שנה. לצד שני אלה, הגיעה השבוע הפרטת בתי הזיקוק לישורת הכמעט אחרונה, לאחר אישור (תמוה יש לומר, ברוב של שני ח"כים בלבד) בוועדת הכספים של הכנסת. אחת מחברות הדלק המקומיות תזכה במכרז שכבר נמצא כנראה על סף סגירה.

בעברית פשוטה. מתחילה פה מלחמה של ממש על זהות חומר הגלם שיניע את גלגלי המערכת הרווחית ביותר במדינה שלנו. על הכסף של הדלק והחשמל. ולכן, רגע לפני שמתכנסות הכנסת והממשלה הבאות, כדאי לנו לעשות שיעורי בית: 1. ללמוד מי מהחומרים הללו כדאי יותר עבורנו, כלכלית וסביבתית. 2. ללמוד מי מהח"כים והשרים קשורים ומחוברים לגופים העומדים מאחורי כל אחת מחברות הפועלות בשוק זה ולעקוב אחריהם. וכדאי שלא נשכח לרגע. יכול להיות שמכוניות לא יוכלו אף פעם להיות מונעות על ידי מים. אבל על גז, אור השמש או שמן בצורה כלשהי, הן ייסעו גם ייסעו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

המגמה תלך ותגדל?

הפורום הכלכלי העולמי צופה כי עד 2027 ייעלמו 83 מיליון משרות ברחבי העולם, וייווצרו במקביל 69 מיליון משרות חדשות. לכאורה, זוהי תחזית מעודדת, אבל גם על פיה, עלול להיווצר "בור" של אבטלה בטווח הקצר. כבר היום, בוגרי תארים מתקשים להתקבל לעבודות במשרות כניסה, שהולכות וקטנות היות והבינה המלאכותית יודעת לבצע את המשימות הפשוטות יחסית, עם פיקוח קל בלבד. לעומת זאת, הדרישה למומחי AI, חוקרי אתיקה של מערכות אוטונומיות, ואנשי תחזוקה לרובוטים, זינקה במאות אחוזים. 

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

וכך, השאלה המרכזית היא האם קצב ההסבה המקצועית וההכשרות החדשות יצליח לעמוד בקצב המהפכה, או שמדינות יגלשו לתקופה ארוכה של אבטלה גואה והאטה כלכלית.

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

בנימין נתניהובנימין נתניהו

נתניהו מנסה להרגיע את השווקים: "השקל חזק מהמצופה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע"

ראש הממשלה מדגיש במסיבת עיתונאים כלכלית כי דבריו על "משק אוטרקי" נגעו רק לתעשיות הביטחוניות, והציג נתונים על ירידה באבטלה, כניסת משקיעים זרים וחוסן כלכלי שנועדו להרגיע את המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בנימין נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו מקיים הערב (שלישי) מסיבת עיתונאים כלכלית בלשכתו בירושלים, במטרה להרגיע את המערכת הפיננסית לאחר הסערה שעוררו דבריו אתמול על אפשרות של מגמות אוטרקיות במשק. לצדו נכחו שר הכלכלה ניר ברקת והיועץ הכלכלי אבי שמחון.


נתניהו הדגיש כי כלכלת ישראל איתנה: "היא חזקה, חזקה מאוד. בעשורים האחרונים היא מדהימה את העולם כולו", אמר. לדבריו, "השקל חזק בצורה בלתי משוערת, ואף גבוה משהיה בתחילת המלחמה. בשנה האחרונה הבורסה שלנו חזקה יותר מה-S&P בארה״ב, והאבטלה בשפל היסטורי. בנוסף, אנו רואים כניסה של משקיעים זרים לישראל".


לדבריו, ההתייחסות אתמול למשק אוטרקי נגעה אך ורק לתעשיות הביטחוניות ולצורך בעצמאות בתחום זה: "יש מקום אחד שבו יכולות להיות הגבלות שאינן כלכליות אלא פוליטיות – וזה התעשיות הביטחוניות. הן מרקיעות שחקים ושוברות שיאים, אבל שם אנחנו יכולים לפגוש, וכבר פגשנו, הגבלות פוליטיות. אם יש לקח אחד שהפקנו במלחמה, הוא שאנחנו רוצים להיות במצב שלא מגבילים אותנו. אנחנו רוצים להגיע לעצמאות ביטחונית".


נתניהו ציין כי הדברים שנאמרו בכנס החשכ"ל הובנו שלא כהלכה: "אתמול כששוחחתי עם אנשי האוצר אמרתי – אל תגבילו אותנו. אנחנו צריכים לחתוך את הבירוקרטיה, כולל זו שמגבילה אותנו להיכנס מתחת לקרקע. לזה התכוונתי, ומתוך זה נוצרה אי הבנה שכביכול טלטלה את הבורסה". לדבריו, "השווקים מבינים את העוצמה של כלכלת ישראל ואת הכדאיות להשקיע בישראל. זה חשוב להבטחת העתיד שלנו והביטחון שלנו".


בהמשך שב והדגיש את נתוני המאקרו החיוביים: "בניגוד לכל התחזיות, השקל חזק יותר משהיה לפני המלחמה. הבורסה שלנו חזקה יותר מבארה״ב. האבטלה בשפל היסטורי. בחודשים האחרונים אנחנו רואים כניסה גדולה מאוד של משקיעים. מחירי הדירות יורדים. אני לא מזלזל בניסיונות להגביל אותנו כלכלית – אבל העולם רוצה את המוצרים שישראל מייצרת".