מיטב על תדיראן קשר: אחת ההשקעות הטובות בת"א 100

בבית ההשקעות לא מבינים מדוע הדו"ח של תדיראן קשר התקבל בקרירות על ידי האנליסטים כמו גם השוק. לדעתם, החששות מ-2006 מתומחרים במלואם במחיר המניה הנוכחי והם מותירים למניה המלצת "קניה עם יעד של 190 שקל
שרון שפורר |

בבית ההשקעות, מיטב לא מבינים מדוע הדו"ח של תדיראן קשר לרבעון השני של השנה התקבל בקרירות על ידי האנליסטים והשוק. המחלקה האנליסטית של מיטב סבורה אחרת.

במיטב מאמינים, כי המניה מהווה את אחת מהשקעות הערך הטובות ביותר בת"א 100, וזאת, למרות האכזבה המסוימת מהירידה הנמשכת בצבר ההזמנות שלה. את ההמלצה הם מותירים על "קניה" עם מחיר יעד של 190 שקל - גבוה בכ-36% ממחיר הפתיחה של המניה הבוקר בתל אביב.

האנליסטים של בית ההשקעות מספרים, כי חששות מירידה בהכנסות החברה בשנת 2006, יחד עם עסקת אלישרא, שנתבטלה בינתיים, העיקו על מניית תדיראן קשר מזה חודשים רבה. עתה, לאחר שחשש זה התאמת במידה ניכרת, מעניין לראות, לדעתם, כי על בסיס תחזית הכנסות של 250 מיליון דולר, ושיעורי רווחיות תפעוליים נמוכים ב-3%-4% מהנוכחיים, המניה עדיין נסחרת במכפיל רווח תפעולי נמוך באיזור ה-5, ובתשואת דיבידנד צפוייה של למעלה מ-5% ועל כן הם מאמינים, כי החששות מ-2006 מתומחרים כבר במלואם במחיר המניה הנוכחי.

מעבר להסתכלות על 2006 והלאה ברור לאנליסטים של מיטב, כי הנושא המרכזי העומד על הפרק כעת מבחינת החברה הוא המיזוג עם אלביט. בראייתם, אף כי נראה, שקיימות נקודות מחלוקת לא מבוטלות בין שתי החברות, ברור כי השילוב ביניהן טומן בחובו פוטנציאל רב - הן בצד ההכנסות והן בצד ההוצאות.

הם סבורים, כי ביטול עסקת אלישרא במתכונתה המקורית, צריך ללמד את בעלי המניות מהציבור שלא להיות שמרניים יתר על המידה בנוגע להערכת יכולתם למנוע עסקאות שאינן לטובת כל בעלי המניות.

ברמת המסחר במניה, מעריכים במיטב, כי אלביט מערכות תשאף, בצורה כזאת או אחרת, לאחר השלמת השלב השני של עסקת אלישרא, להגיע לאחזקה של למעלה מ-50% במניה.

במיטב מפנים את תשומת הלב לכך, שתחזית ההנהלה למכירות לשנת 2006 הינה למכירות של 230-260 מיליון דולר ומרווח תפעולי של 16% לקראת צמיחה מחודשת בשנת 2007 ו-2008, תודות לקבלת הזמנות גדולות ממשרד הביטחון ומהודו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".