דלק תפקיד 50 מיליון שקל כדי למנוע מלאומי לממש את דלק קידוחים
אין לדלק תשובה: בית המשפט דחה היום את ערעורה של חברת דלק קבוצה 2.34% של יצחק תשובה, שביקשה למנוע מבנק לאומי 0.12% לממש את יחידות ההשתפות של דלק קידוחים יהש אשר הועמדו כבטוחה בגין אשראי בהיקף של 100 מיליון שקל, שפרעונו חלף בתחילת חודש שעבר. מדובר על כ-67.35 מיליון יחידות השתתפות של דלק קידוחים בשווי שוק של כ-260 מיליון שקל.
לפי החלטת השופט חגי ברנר, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, דלק תצטרך להפקיד עוד 50 מיליון שקל ערבות בלאומי, כדי למנוע את הפירעון ב-14.5. כמו כן, הושת על דלק תשלום הוצאות משפט בהיקף של 25 אלף שקל.
"יש מקום להתנות עיכוב ביצוע ארעי בהפקדת ערבון בסכום נכבד עד מאוד", כתב השופט ברנר בהחלטתו. "משכך, דלק תפקיד בידי הבנק ערבות בנקאית אוטונומית על סך של 50 מליון שקל לשם הבטחת נזקיו. עד להפקדה בפועל כאמור, לא יעוכב הביצוע", הוסיף.
ההחלטה הפילה את המניה של דלק בנמוך היומי ב-9.2%, לאחר שבתחילת היום עלתה בגבוה היומי ב-2.7%. נכון לכתיבת שורות אלה המניה יורדת בכ-7.6%.
על מה כל הסיפור?
לאומי רוצה יותר. בהמשך לדיווח מתחילת אפריל לפיו דלק נאלצה לשעבד 1.3% נוספים של דלק קידוחים לבנק לאומי שהעמיד הלוואה של 100 מיליון שקל לדלק מערכות, לפני כשבוע דיווחה הקבוצה כי שיעבדה את היה"ש הנוספות שהבנק דרש וכעת משועבדות כ-5.7% מהיה"ש - בשווי שוק נוכחי של קצת פחות מ-260 מיליון שקל.
- מנצלים את המומנטום: קבוצת דלק ו-ENI מכרו 3% ממניות איתקה תמורת כ-100 מיליון פאונד
- דלק: עלייה בהכנסות לכ-3.5 מיליארד שקל, תחלק דיבידנד של 250 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הבנק דרש בטוחה נוספת - שעבוד של לפחות 11% ממניות דלק ישראל (חברת תחנות הדלק). בקבוצת דלק לא הסכימו לדרישות בנק לאומי בטענה כי דרישה זו היתה צריכה להירשם במסגרת המתווה שהחברה מגבשת עם בנקים נוספים. הבנק בתגובה טען באמצעות עו"ד עופר שפירא, כי עומדת לו הזכות לממש את יחידות ההשתתפות של דלק קידוחים אשר שועבדו לטובתו.
- 14.שמעון ממספרת שמעון 09/05/2020 16:39הגב לתגובה זותשובה למחזיקים: "אתם רוצים לקחת לי את השליטה בדלק, זה לא יקרה" זה יקרה גם יקרה. לא רוצים לעבור תספורת נוספת
- 13.מחזיקי דלק הפרטים 08/05/2020 11:15הגב לתגובה זוhttps://chat.whatsapp.com/CW3ObpGL3Ln8Ebm5hB5S2b הצטרפו אלינו אנחנו זקוקים לכם לחזית אחידה
- 12.דניאל 07/05/2020 09:07הגב לתגובה זועוד כתבה שלילית לא נמאס לכם מספיק כבר ראו את עניין קניית החוב ע"י חברת הפניקס פשוט לא מובן מה האינטרס שלכם ??
- 11.דויד 06/05/2020 21:27הגב לתגובה זוזהו בנק מלוכלך,חמדן,רוצה בטחונות מוגזמים בכדי לפגוע בקבוצת דלק.
- שלמה 09/05/2020 16:30הגב לתגובה זוכספי הבנק הם כספיים ציבוריים וטוב שכך שבנק לאומי דואג לציבור והגיע הזמן שהטייקונים הממונפים ללא כל הצדקה יממשו את חובם.
- 10.לא משמעותי 06/05/2020 20:59הגב לתגובה זולא תבוסה .לא מכה . לא כלום . שילם בנתיים חצי מהחוב. באתרים כותבים תבוסה מפלה
- 9.רון 06/05/2020 20:22הגב לתגובה זולפני שיצליח לעשות תספורת שוב לציבור.
- 8.לי 06/05/2020 20:05הגב לתגובה זואם הוא היה הגון היה מחזיר את הכסף של התספורת הראשונה.לא מבינה את המדינה תשובה גילה בארות גז בים למה הוא לא החזיר.חזירות
- קארמה (ל"ת)ליאה 07/05/2020 08:53הגב לתגובה זו
- 7.הגולש 06/05/2020 20:00הגב לתגובה זוהפקדה בסכום מטורף בגובה מחצית החוב
- 6.קבוצת דלק בצרות צרורות שומר נפשו ירחק (ל"ת)גומיו 06/05/2020 19:24הגב לתגובה זו
- 5.דוד 06/05/2020 18:53הגב לתגובה זואולי אנשים חדשים ישכילו לפתח את המאגר לטובת כלל המשקעים ומדינת ישראל! וסוף סוף כולנו נראה פירות השקעותינו במשך שנים רבות מדי
- 4.אנונימי 06/05/2020 18:45הגב לתגובה זולא ברור למה תשובה לא מזרים כסף ללאומי ואת השיעבודים שלהם מעביר לנושים האחרים. לא נראה לי שתהיה התנגדות לנושים האחרים וגםמלא ללאומי ואז כולם יהיו מרוצים. וכנגד ה100 מיליון שמשולמים ללאומי שיזרים עוד 100 מיליון לחברה מהכספים הפרטיים שלו.
- אורן 06/05/2020 20:49הגב לתגובה זודיי ברור שלאומי לא יפסידו כסף עם שעבוד של פי 3 מהחוב, הם פשוט רוצים לצאת. לדעתי ההחלטה של השופט פשוט הזויה
- 3.משקיע 06/05/2020 18:41הגב לתגובה זויצחק יתן להם כסף ויחזיק מעל המים עד שהנפט יטפס חזרה,ולדעתי מצריים וירדן ימשיכו לקנות את הכמות בחוזה.אחרת נובל צריכים לסגור להם את החשמל שיקנו מאירן.בסוף כל המשבר הזה יחלוף ויצחק לא יוותר על דלק קבוצה לעולם.הוא הולך עד הסוף.
- 2.איזה כיף..... (ל"ת)כיף 06/05/2020 17:32הגב לתגובה זו
- 1.שמוליק 06/05/2020 16:52הגב לתגובה זותוך שנה אני ב100% רווח על קידוחים, מדיבידנד ועלית ערך

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון
ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.
גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי
פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.
החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.
מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף
נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.