פאלו אלטו רוכשת את סייברארק לפי מחיר אפקטיבי של כ-23 מיליארד דולר. העסקה היא בעיקרה במניות ולכן הסכום שנמסר על ידי החברות - 25 מיליארד דולר לא רלבנטי, כי פאלו אלטו ירדה ביומיים (יום שבו היתה השמועה ויום שבו היתה ההודעה בכ-10%). גם 23 מיליארד דולר זה כמובן מכובד מאוד. אודי מוקדי היו"ר של החברה והמייסד שלה הוביל אותה בעצם מאפס לשווי פנומנלי כשבדרך הוא משנה מודל עסקי, רוכש חברות, מטולטל על ידי השווקים, אבל נאמן למערכות של סייברארק וממוקד בתחום הפעילות שלה - אבטחת זהויות.

מוקדי שמימש מניות בעבר במספר הזדמנויות בסכום מצרפי של מאות מיליונים בודדים, כולל מימושים של כ-25 מיליון דולר בשנה האחרונה, מחזיק על פי הדיווח האחרון במניות בסכום של כ-230 מיליון דולר. הוא המרוויח העיקרי בעסקה, אבל סייברארק ידועה כמתגמלת במניות - RSU ואופציות.    

סייברארק על פי נתוני הדוח השנתי האחרון חילקה כ-2.7 מיליון מניות  לעובדים כשהיא מחלקת מדי שנה מעל 1.1 מיליון מניות - בדומה לכמות המניות שממומשת. בשנה שעברה היא חילקה מניות שביטאו הטבה לעובדים בסך של כ-230 מיליון דולר. השנה על רקע העלייה במניה זה כנראה היה אמור להיות 300-400 מיליון דולר. רגע לפני המיזוג לעובדים יש סדר גודל של 2.7-3 מיליון מניות (כשהם מימשו מתחילת השנה מניות בלפחות 200 מיליון דולר).

כמות המניות הזו כשמחיר המניה עומד על 435 דולר מבטאת שווי של כ-1.3 מיליארד דולר, אם ניקח את המימושים מתחילת השנה מדובר על כ-1.5 מיליארד דולר של הטבות ומימושים לעובדים. הסכום הזה ניתן לרוב עובדי החברה. בסוף 2024 לחברה כ-3,800 עובדים, כיום מעל 4,200 עובדים, אבל כמובן שככל שיש יותר וותק לעובד כך חבילת המניות שווה יותר (כתוצאה מעליית ערך המניה וגם מכמות חלוקה גדולה יותר - באם הוא לא מימש את המניות). למעשה, שווי ההטבה נגזר מהוותק ומתפקיד העובד. ככל שהתפקיד משמעותי יותר החבילה של ההטבות גודלה יותר. 

• מניית פאלו אלטו צנחה ב-19% מאז רכישת סייברארק – האם זו הזדמנות?
• פאלו אלטו רוכשת את סייברארק ב-25 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בהערכה גסה לכ-2,600-3,000 עובדים יש מניות חסומות וזה אומר שלעובד בממוצע יש מניות בשווי העולה על חצי מיליון דולר. הממוצע הזה כמו תמיד לא מייצג, כי יש שכבה גדולה של מנהלים בכירים שמקבלת כמויות עצומות של מניות. מדובר בעשרות בודדות - כ-20-30 עובדים שמקבלים אפילו קרוב לשליש מהמניות והם מרוויחים סכומים מאוד משמעותיים של כ-8-10 מיליון דולר ואפילו יותר. אם ננטרל אותם מהמשוואה כדי להבין כמה  מקבל "עובד ממוצע" עדיין נקבל, בחישוב שמרני, סכום מרשים של 300-400 אלף דולר. אלו מניות - אין כאן מחיר מימוש.  המס אגב על עובדים בארץ הוא המס על השכר עד למחיר שבו היתה ההקצאה של המניה ועקרונית אם מחכים כשנתיים אז ההפרש נחשב לרווח הון והמס הוא 25%. אחרת הוא מס לפי מדרגות השכר. 

אם מקום העבודה שלכם לא עצר גיוסים או פיטר עובדים בגלל ה-AI, כנראה שזה רק עניין של זמן. רוב העסקים יכולים לחסוך בהוצאות ועובדים דרך שימוש בבינה מלאכותית. החשש מעלייה באבטלה על רקע שימוש ב-AI הוא מוחשי ויש כבר הרבה מאוד חברות שמצהירות על כך באופן ברור וגלוי - לא מגייסים עובדים או חמור יותר: מצמצמים עובדים. זה בולט בחברות טכנולוגיה, סיילפורס, מיקרוסופט מפטרות עובדים ולא מתביישות להגיד זאת, יש הרבה שעושות זאת בשקט.

ולא רק חברות גדולות, כמעט כל עסק שמחזיק גם בפעילות דיגיטלית, יחסוך עובדים. עסקים של "עבודת ידיים" יהיו המבצר האחרון. אבל אפילו בתחומים כמו רפואה ה-AI כבר נכנס ומחליף עובדים. ולכן - החשש מעלייה באבטלה הוא מוחשי וגדול. וכשהולכים צעד קדימה עולות שאלות קשות - איך אנשים ישתכרו ללא עבודה? מה יקרה לכלכלה - אבטלה היא הגורם המשפיע ביותר על נתוני הכלכלה כמו צריכה וצמיחה? ואם הצמיחה והצריכה ירדו, אז מה בעצם עשינו - הכנסנו AI שבעצם פגע בנו בצורה קשה - גם בעובדים אבל גם בעסקים שרואים ירידה בצמיחה ובצריכה, והרווחים שלהם ירדו? 

וזה מעבר לשאלות על מוסר ועל העתיד שאולי יהפוך להיות בשליטת רובוטים ו-AI. ברמה הכלכלית, ההשפעות של ה-AI לא ידועות ולא מובנות. בעתיד הקרוב זה יכול לפגוע בתעסוקה, בהמשך זה עלול לפגוע גם בצמיחה ובצריכה. לכאורה, ההתייעלות בעובדים תגדיל רווחים, יהיו יותר מסים, המדינות יעבירו תשלומים סוציאליים מספקים לאלו שלא עובדים. אבל, זו רק תיאוריה אחת מיני רבות, וגם אם היא נראית לכם אופטימית, בדרך יהיה קשה - עד שיגיעו לאיזון הנדרש בין תעסוקה, שכר, מסים, ייקח זמן ובדרך אנשים יפגעו. אלא אם יהיה התרחיש שרבים מדברים עליו - אבל חייבים לסייג כבר בהתחלה שיש להם אינטרס גדול - הם מרוויחים מה-AI.

התיאוריה של ג'נסן הואנג

הואנג המייסד והמנכ"ל של אנבידיה הוא הגורו הגדול ביותר בתחום ה-AI. החזון שלו מתממש בימים אלו לעובדות בשטח. הטכנולוגיה שלו מניעה את העולם, השבבים שלו זוכים לביקוש פנומנלי ואף חברה אחרת לא מצליחה לסגור את הפער. אנבידיה היא החברה הגדולה בעולם עם שווי של 4.4 טריליון דולר, היא מרוויחה בקצב שלא היה כמותו בעבר - כ-140-150 מיליארד דולר בשנה, והיא מובילה את המהפכה.

• מה אמר ג'נסן הואנג בשיחת הוועידה והאם השוק ישתכנע?
• הבנק הספרדי שמשאיר אבק למתחריו האמריקאיים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לכן, זה לא מפתיע שג'נסן הוא סוג של מנטור בתחומים משיקים-קשורים - הוא מציע לצעירים מסלול לימודים מתאים - מנכ"ל אנבידיה חושף איזה תואר כדאי ללמוד וכעת הוא גם מדבר על שוק העבודה. בראיון לאחרונה בתקשורת האמריקאית הוא אמר - "שואלים הרבה איך ה-AI ישפיע על שוק העבודה? למעשה, אפשר לומר שכשהפריון עולה, התעסוקה תרד, כי אפשר לעשות יותר עם פחות אנשים, נכון? אבל זה קורה כשחסר דמיון". הואנג טוען שעסקים שיש להם יצירתיות ודמיון יצטרכו עובדים נוספים - "אם נסתכל על זה מנקודת מבט של חברה, אם לחברה אין רעיונות חדשים והיא עושה ממש דבר אחד ורק אותו דבר, אז אכן  כשאנחנו מעלים את הפריון, נצטרך פחות אנשים כדי לעשות את זה. אבל אם תסתכלו על חברות עם רעיונות ועם תוכניות להרחבה, אז צריכים עוד עובדים.