רווח של 150 אלף שקל ביום - עובדי מאנדיי חוגגים
הזינוק במניה מתורגם לכיס של העובדים; מה שווי המניות של "עובד ממוצע" במאנדיי ולמה ההצלחה שלהם היא ההצלחה של כולנו
מניית מאנדיי monday.com 0.02% זינקה אמש על רקע דוחות טובים ותחזית טובה והשווי של המניות החסומות והאופציות שבידי המנהלים והעובדים זינק בהתאמה. מאנדי מקצה מניות RSU (מניות חסומות שמבשילות לרוב על פני 4 שנים) וגם אופציות לעובדים בחברה. נכון לסוף 2023 היו למנהלים ועובדים כ-3.1 מיליון אופציות.כמות האופציות החדשות שמוקצת מדי שנה היא ככל הנראה באזור 200-300 אלף כשבמקביל יש אופציות שמומשו (בדוחות השנתיים המלאים שיתפרסמו בקרוב יינתן המספר המלא).
האופציות למניות נכון לסוף 2023 ביטאו הטבה כוללת של כ-600 מיליון דולר. כעת המניה במחיר של 326 דולר וגם אם נניח שכמות המניות שבידי המנהלים והעובדים ירדה לכ-2 מיליון (החברה עוברת לתגמול במניות חסומות) מדובר על הטבה כוללת מוערכת של כ-600 מיליון דולר.
בחברה יש מעל 2,400 עובדים,לרובם הגדול יש מניות חסומות וכנראה לא אופציות. רוב ההטבה באופציות ניתנת לשורה של כמה עשרות רבות של בכירים מאוד. נעבור להטבה היותר משמעותית לעובדים - ההטבה במניות חסומות.
ההטבה במניות חסומות היתה ב-2023 מעל 800 אלף מניות ובסה"כ עמדה על 1.2 מיליון מניות נכון לסוף 2023. סביר שההטבה הזאת, במקביל לגידול בכוח האדם בחברה, עלתה בשנה הקודמת על הקצאה של 1 מיליון מניות כשבסוף השנה יש מעל 2 מיליון מניות לעובדים.
- מאנדיי צונחת ב-19% - התחזית להמשך חלשה
- מאנדיי משיקה: סוכני AI חדשים ומוצר לניהול קמפיינים כחלק מ-CRM
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההטבה הזו מוערכת לפני פרסום התוצאות והעלייה במניה בכ-510 מיליון דולר, וכעת היא כ-660 מיליון דולר. כלומר היא זינקה ביום אחד באזור 150 מיליון דולר. קחו 2,400 עובדים תורידו מסים ותקבלו שהם התעשרו ביחד ב-100 מיליון דולר.
עובד ממוצע הרוויח אתמול כ-150 אלף שקל. זה ממוצע (כנראה שמרני), זה כמובן תלוי בוותק של העובד, בתפקיד שלו, בשכר שלו. יש כאלו שאצלם זה זניח יש כאלו שהרוויחו אתמול מאות אלפים רבים ואפילו מיליונים. מעבר לכך, המספרים האלו מעידים שעובד "ממוצע" מחזיק במניות בסך של 800-900 אלף שקלים. גם כאן - יש כאלו שלא מתקרבים לזה ויש כאלו שמחזיקים פי כמה וכמה.
הרווחים של העובים במאנדיי כמובן טובים לכולנו - המסים שמאנדיי משלמת עוולים ככל שהיא מרוויחה, ככל שיש יותר עובדים וככל שהעובדים מרוויחים יותר המסים עולים ובכלל - התמורה למשק עולה גם בהעסקות של עובדים מסביב.
- האם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
- מחקר: המחשב שינה את שוק העבודה - לא תמיד לטובת נשים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
העובדים זוכים להכרה
אמש בשיחה עם ביזפורטל הדגישו רועי מן, מנכ"ל החברה ואלירן גלזר סמנכ"ל הכספים שהם רואים את הצמיחה דרך הרחבת סל המוצרים ללקוחות קיימים ומתן פתרונות AI.
יש לכם 1.4 מיליארד דולר בקופה ואתם מייצרים 300 מיליון דולר בשנה, אתם כבר חושבים על רכישות?
"אנחנו בשלב של לזהות חברות בתחומים מסוימים שמעניינים אותנו, להתחיל להיכנס לבדיקה מדוקדקת ולעשות מעין רשימה סופית", אומר גלזר. "אנחנו מקווים שנעשה רכישה אחת או שתיים השנה, אלה לא יהיו רכישות גדולות".
איך אתם מצליחים לשמר עובדים לזמן ממושך יותר לעומת חברות אחרות? הממוצע בהייטק הוא 2-3 שנים, אצלכם יותר.
"התרבות של מאנדיי מאוד חיובית, אנחנו מנסים לתת לעובדים את המיטב", אומר גלזר. "זה הרבעון ה-15 שאנחנו מדווחים - עמדנו בהבטחות שלנו כלפי המשקיעים אבל גם כלפי העובדים והם רואים וזוכרים את זה. התרבות הארגונית שלנו טובה מאוד, העובדים זוכים להכרה על העבודה שלהם ואני מניח שזה תורם לתחושה האישית שלהם".
מהם מנועי הצמיחה העיקריים שלכם?
"המנוע הראשון הוא גדילה בלקוחות הקיימים, אנחנו משקיעים בזה המון", אומר מן. "אנחנו מרחיבים את המוצרים עצמם - CRM, Service, Work Management. מנוע נוסף הוא ה-AI - כל הארגונים היום מנסים להבין מה הם עושים עם הדבר הזה. אנחנו משלבים את היכולות האלו במוצר ובנוסף אני חושב שהלקוחות סומכים עלינו אז הם גם מקבלים את זה ביותר פתיחות".
לראיון המלא - "מאנדיי תצמח דרך לקוחות קיימים ו-AI"
- 5.אנונימי 13/02/2025 03:37הגב לתגובה זוהתוכנה פלטפורמה שהם מציעים לא תוכל להתמודד עם הבינה המלאכותית מחיר המניה הריאלי 3$ במקרה הטוב
- 4.אנונימי 11/02/2025 14:15הגב לתגובה זואת הכסף סופרים במדרגות
- 3.כמה טוב שאני מחזיק במניה (ל"ת)בני ברקי 11/02/2025 11:18הגב לתגובה זו
- 2.חברה מדהימה שכיף לעבוד בה (ל"ת)אנונימי 11/02/2025 10:18הגב לתגובה זו
- 1.אנונימילרון 11/02/2025 10:03הגב לתגובה זועוד מחפש את טבע החדשה PLTRMNDY אלה הן הטבע של לקיחת העבר בכיס הקטן של ההווה!
אילוסטרציה להכנסה אוניברסלית באמצעות ביטקוין. קרדיט: רשתות חברתיותהאם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
הכנסה אוניברסלית היא רעיון ותיק שקיבל תאוצה חדשה בעידן ה-AI; מאסק ואלטמן כבר תומכים ואפילו מעורבים בפיילוטים ובמחקרים; איפה כבר ניסו ליישם והאם זה חזון שיכול להצליח ולהחליף את המשרות שהתרגלנו אליהן?
כמעט בכל נושא שיש עליו דיון ציבורי, כנראה שאת ההתבטאויות הבוטות ביותר נשמע תמיד מפיו של אילון מאסק. האיש העשיר בעולם אמר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הכנסה אוניברסלית היא בלתי נמנעת והיא תיתן ביטחון בסיסי לאנשים גם אם “בתרחיש חיובי, כנראה שלאף אחד מאיתנו לא תהיה עבודה.” מדי פעם, אנשי עסקים בולטים, חוקרים ופוליטיקאים נהנים להעלות מחדש את הרעיון של הכנסה אוניברסלית. רעיון לפי כל אדם, בלי קשר לעבודה שהוא מחזיק בה, לרקע שלו והפרנסה שלו יזכה למשכורת בסיסית מידי המדינה.
הרעיון הוא לייצר רשת ביטחון בסיסית לכל תושב, ולשם ההמחשה, מדובר כעת על קצבה כלשהי שתינתן על בסיס תשואת ה-S&P, למשל. אמנם הרעיון הולך וצובר נפח בשיח הציבורי, כשאנחנו בתחילת עידן ה-AI אבל לא מדובר ברעיון חדש. כבר בראשית המאה ה-19, הציע ההוגה האמריקני תומס פיין, להעניק לכל אדם תמיכה כלכלית שתאפשר קיום מינימלי, אבל זה היה עיקרון ראשוני בלבד. עם השנים אימצו את הרעיון פילוסופים וכלכלנים לרבות פיליפ ואן פארייס וקרל ווידרקוויסט, שהציגו את ההכנסה הבסיסית כמרכיב חשוב במערכת חברתית שמבקשת לאזן בין חופש אישי לבין ביטחון כלכלי. עד כה זה היה נושא תיאורטי בלבד, שלא עשה יותר מדי רעש או קיבל תשומת לב מיוחדת.
במקביל לעליית הבינה המלאכותית ולשינויים בשוק העבודה, הדיון עבר מהשוליים למרכז. עוד לא ניתן להגיד בוודאות מה יהיה היקף הפגיעה בשוק התעסוקה אבל המגמה ברורה, ובענפים מסוימים הלחץ על עובדים כבר ניכר. בחודשים האחרונים אפשר לראות שחברות טכנולוגיה גדולות מתחילות לפטר עוד ועוד עובדים ולייחס חלק מהפיטורים לשילוב גובר של AI בתהליכי העבודה.
אמנם לא תמיד מדובר בהסבר יחיד, אבל נראה שהטכנולוגיה הופכת לגורם שמאפשר לצמצם מערכים שלמים. אמזון פיטרה כמה אלפי עובדים וההסבר הרשמי היה החלפתם ב-AI, למרות ש-"ריככה" את הנושא בשורה של הודעות מקדימות שעסקו באופן שבו ה-AI ישפר את הפריון אך לא בהכרח יוביל לקיצוצי כח אדם מרחיקי לכת. מיקרוסופט דיווחה על קיצוצים בחלק מצוותי התמיכה והפיתוח וטענה שהאינטגרציה של מערכות AI מאפשרת אוטומציה של משימות שבעבר דרשו כוח אדם רחב. מטא פעלה באופן דומה והבהירה שהשימוש בכלים מתקדמים לייעול קוד ולתמיכה אוטומטית מאפשר תפעול רזה יותר.
גם גוגל ביצעה גל פיטורים בתחומים כמו פרסום ושירות לקוחות והציגה את יכולות ה-AI כרכיב שמחליף תהליכים ידניים. במקביל חברות מסורתיות יותר, כולל גופים פיננסיים וחברות תעשייה, החלו להטמיע מערכות שמפחיתות צורך בעבודה אנושית רפטטיבית. עם זאת, מוקדם לומר אם זהו שינוי מבני ארוך טווח או תהליך התאמה נקודתי. כך או כך, זוהי מגמה של מעבר לכלים אוטומטיים שמעמיקים את היעילות הארגונית ומציבים שאלות לגבי קצב ההעסקה והדרישה למקצועות מסוימים.
אילוסטרציה להכנסה אוניברסלית באמצעות ביטקוין. קרדיט: רשתות חברתיותהאם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
הכנסה אוניברסלית היא רעיון ותיק שקיבל תאוצה חדשה בעידן ה-AI; מאסק ואלטמן כבר תומכים ואפילו מעורבים בפיילוטים ובמחקרים; איפה כבר ניסו ליישם והאם זה חזון שיכול להצליח ולהחליף את המשרות שהתרגלנו אליהן?
כמעט בכל נושא שיש עליו דיון ציבורי, כנראה שאת ההתבטאויות הבוטות ביותר נשמע תמיד מפיו של אילון מאסק. האיש העשיר בעולם אמר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הכנסה אוניברסלית היא בלתי נמנעת והיא תיתן ביטחון בסיסי לאנשים גם אם “בתרחיש חיובי, כנראה שלאף אחד מאיתנו לא תהיה עבודה.” מדי פעם, אנשי עסקים בולטים, חוקרים ופוליטיקאים נהנים להעלות מחדש את הרעיון של הכנסה אוניברסלית. רעיון לפי כל אדם, בלי קשר לעבודה שהוא מחזיק בה, לרקע שלו והפרנסה שלו יזכה למשכורת בסיסית מידי המדינה.
הרעיון הוא לייצר רשת ביטחון בסיסית לכל תושב, ולשם ההמחשה, מדובר כעת על קצבה כלשהי שתינתן על בסיס תשואת ה-S&P, למשל. אמנם הרעיון הולך וצובר נפח בשיח הציבורי, כשאנחנו בתחילת עידן ה-AI אבל לא מדובר ברעיון חדש. כבר בראשית המאה ה-19, הציע ההוגה האמריקני תומס פיין, להעניק לכל אדם תמיכה כלכלית שתאפשר קיום מינימלי, אבל זה היה עיקרון ראשוני בלבד. עם השנים אימצו את הרעיון פילוסופים וכלכלנים לרבות פיליפ ואן פארייס וקרל ווידרקוויסט, שהציגו את ההכנסה הבסיסית כמרכיב חשוב במערכת חברתית שמבקשת לאזן בין חופש אישי לבין ביטחון כלכלי. עד כה זה היה נושא תיאורטי בלבד, שלא עשה יותר מדי רעש או קיבל תשומת לב מיוחדת.
במקביל לעליית הבינה המלאכותית ולשינויים בשוק העבודה, הדיון עבר מהשוליים למרכז. עוד לא ניתן להגיד בוודאות מה יהיה היקף הפגיעה בשוק התעסוקה אבל המגמה ברורה, ובענפים מסוימים הלחץ על עובדים כבר ניכר. בחודשים האחרונים אפשר לראות שחברות טכנולוגיה גדולות מתחילות לפטר עוד ועוד עובדים ולייחס חלק מהפיטורים לשילוב גובר של AI בתהליכי העבודה.
אמנם לא תמיד מדובר בהסבר יחיד, אבל נראה שהטכנולוגיה הופכת לגורם שמאפשר לצמצם מערכים שלמים. אמזון פיטרה כמה אלפי עובדים וההסבר הרשמי היה החלפתם ב-AI, למרות ש-"ריככה" את הנושא בשורה של הודעות מקדימות שעסקו באופן שבו ה-AI ישפר את הפריון אך לא בהכרח יוביל לקיצוצי כח אדם מרחיקי לכת. מיקרוסופט דיווחה על קיצוצים בחלק מצוותי התמיכה והפיתוח וטענה שהאינטגרציה של מערכות AI מאפשרת אוטומציה של משימות שבעבר דרשו כוח אדם רחב. מטא פעלה באופן דומה והבהירה שהשימוש בכלים מתקדמים לייעול קוד ולתמיכה אוטומטית מאפשר תפעול רזה יותר.
גם גוגל ביצעה גל פיטורים בתחומים כמו פרסום ושירות לקוחות והציגה את יכולות ה-AI כרכיב שמחליף תהליכים ידניים. במקביל חברות מסורתיות יותר, כולל גופים פיננסיים וחברות תעשייה, החלו להטמיע מערכות שמפחיתות צורך בעבודה אנושית רפטטיבית. עם זאת, מוקדם לומר אם זהו שינוי מבני ארוך טווח או תהליך התאמה נקודתי. כך או כך, זוהי מגמה של מעבר לכלים אוטומטיים שמעמיקים את היעילות הארגונית ומציבים שאלות לגבי קצב ההעסקה והדרישה למקצועות מסוימים.
