קזינו
צילום: Getty images Israel

הבית תמיד מרוויח: מניית בתי הקזינו הישראלית שזינקה 70% ביומיים

יגאל זילכה מקווינקו בשיחה לביזפורטל - "היתה שנה טובה, אך קשה לצפות מה יהיה בהמשך"
הדס מגן | (3)

​"היתה שנה טובה, אך קשה לצפות מה יהיה בהמשך". כך אומר  יגאל זילכה, יו"ר דירקטוריון קווינקו 0% , המפעילה בתי מלון ובתי קזינו ברודוס, יוון; ובקמבודיה, בהתייחס לדוחות החברה. זילכה שהתחיל בתוך מדריך טיולים ובעיקר נסיעות קצרות לבתי קזינות הפך עם השנים לבעלים של בתי קזינו ברחבי העולם, בעיקר ברודוס ויון, אבל גם בקמבודיה, שהיא כיום מרכז הרווח הגדול של החברה.

קווינקו שבשיאה היתה חברה של מיליארדים נפלה לשווי של עשרות בודדות בגלל שתי מגמות - האינטרנט שהעביר את המהמרים מבתי הקזינו לרשת והרגולציה, בעיקר ביוון שהפילה את ההכנסות והטילה על בתי הקזינו מסים גבוהים. אלא שהנתונים השנה מתחילים להזכיר את תוצאות העבר.

מהדוחות עולה, כי ההכנסות לשנת 2023, הסתכמו ב-125.4 מיליון שקל, זינוק של 58% לעומת 2022 בה ההכנסות הסתכמו ב-79.3 מיליון שקל. הרווח הגולמי הסתכם ב-52.6 מיליון שקל (42% מההכנסות) לעומת  רווח גולמי של 27 מיליון שקל (34% מההכנסות) ב-2022, זינוק של כמעט פי 2. הרווח התפעולי הסתכם ב-28.2 מיליון שקל לעומת 8.1 מיליון שקל ב-2022, עליה של פי 3.5. הרווח הנקי הסתכם ב-17.2 מיליון שקל לעומת 3.5 מיליון שקל ב-2022, זינוק של כמעט פי 5. רגע לפני פרום הדוחות השווי היה מתחת ל-70 מיליון, כעת הוא 125 מיליון שקל. 

 לדבריו זילכה, התוצאות הטובות נובעות בעיקר מהסיטואציה בשני היעדים, ולאו דווקא בשל מהלכים כלשהם שנעשו. "ביוון היתה עליה בתוצאות, כי הישראלים נהרו ליוון, בעיקר לרודוס, אחרי תקופת הקורונה. ובקמבודיה, יש תחרות גדולה, ובשנים האחרונות נכנסו כ-150 שחקנים בתחום הקזינו. הצלחנו להביא כמה שחקנים טובים. מכיוון שהיקף העסקים שלנו לא גדול,  מספיק שיש לך כמה שחקנים טובים, וזה יכול לשנות את כל התמונה".

 באשר למגמות ויעדים של קווינקו קדימה, אמר זילכה: "אנחנו בוחנים כל מיני אפשרויות, ועדיין לא קבענו יעדים להמשך הדרך.  

זילכה ניהל מאבק ארוך שנים מול משה בובליל, שותפו לשעבר, שנפטר באחרונה. בין השניים ניטש מאבק מר וממושך על הקזינו בלוטראקי, שגזל משני הצדדים אנרגיות, זמן, והשקעות כספיות גדולות. הקזינו בלוטראקי נחשב לפרוייקט הדגל של זילכה ובובליל -  בית מלון עם קזינו בצורת אניית נוסעים גדולה. בימיו הטובים, הגיע הפרוייקט לשווי של כמיליארד דולר.

לאחר שנים של התנהלות בבתי המשפט, בשנת 2014 הגיעו זילכה ובובליל ללהסכם פשרה על הפרדת נכסיהם. ואולם כשנתיים לאחר מכן, משמכרו את הקזינו בלוטראקי, תמורת 15 מיליון דולר בלבד, הם החליפו האשמות הדדיות. למרות זאת, זילכה אומר היום לביזפורטל: "בשנים האחרונות, שמנו את הפרק הזה מאחורינו. אחרי שהגענו להסכמות, מערכת היחסים ביננו טובה, ואני מצר על פטירתו".

בזמנו הוצא נגד זילכה צו מאסר, לאחר שבמסגרת סכסוך עסקי הפר את החלטת בית המשפט ולא הפקיד סכום של כ-600 אלף יורו, כפי שנדרש. ואולם, ביולי 2023, בית המשפט העליון ביטל את צו המאסר. זילכה כיום אינו מתגורר בישראל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

השיפור בתוצאות החברה ב-2023 מיוחס גם לפתיחת הכביש המהיר מפנום פן (עיר הבירה), לסיהנוקוויל באוקטובר 2022. בשנת הדוח חל גידול ניכר בפריטות של שחקנים (DROP) בבית הקזינו. פריטות השחקנים בשולחנות המשחק עלו בשיעור של כ-49% ופריטות השחקנים במכונות המשחק עלו בשיעור של כ-80%.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אזרח פשוט 31/03/2024 12:44
    הגב לתגובה זו
    קזינו זה גניבה וכתוב אל תגנוב.
  • 2.
    משקיע 31/03/2024 12:30
    הגב לתגובה זו
    אלה מניות שמיועדות למכירה
  • 1.
    גורן 31/03/2024 10:22
    הגב לתגובה זו
    מאז לא היתה חלוקת דיוידנד. מנייה שמתאימה למהמרים.
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: איך תשפיע ההתקדמות בין ארה"ב וסין בהסכם הסחר על השוק המקומי?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |


חדשות חשובות במיוחד לפני תחילת המסחר, אבל צריך לסייג, היינו כבר בהודעות קרובות לזו, לא אופטימיות עד כדי כך, אבל גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין. עכשיו זה מפי שר האוצר האמריקאי, עכשיו זה רגע לפני מפגש פסגה בין טראמפ לשי, נשיא סין. זה נראה שהצדדים סגרו על מסגרת, אבל עד שזה לא חתום זה לא חתום. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  



המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.