בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אלביט וטיסנקרופ חתמו על הסכם לייצור חלקי גוף לצוללות בישראל

החברות חתמו על הסכם במסגרתו יוקם מתקן ייצור חדש בגליל שישמש לבניית חלקי מעטפת לצוללות. עידו אופיר מנכ"ל טיסנקרופ ישראל אמר "הפרויקט מדגיש פעם נוספת את מחויבותה של טיסנקרופ למדינת ישראל ולתעשייה הישראלית בפרט
נחמן שפירא | (2)

אלביט מערכות אלביט מערכות 2.61%  דרך חברת הבת שלה סאיקלון,  וטיסנקרופ חתמו על הסכם להקמת מתקן ייצור חדש וייחודי בגליל, שישמש לבניית חלקי GRP תת ימיים המותקנים על גבי צוללות.

שיתוף פעולה זה הוכר על ידי הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי במשרד הכלכלה והתעשייה, כחלק מהשקעתה של טיסנקרופ בתעשייה ישראלית במסגרת מחויבות רכש הגומלין, עתיד להתפרש על פני כעשור.

ההסכם בין טיסנקרופ ואלביט כולל פיתוח והקמה של קווי ייצור. ההסכם כולל טכנולוגיית ייצור חדשה, יפתח בפני חברת הבת של אלביט, סאיקלון יכולת לשווק מוצר נוסף, בשווקים חדשים.

לדברי החברה שיתוף הפעולה, ממקם את עבודת ייצור החלקים הללו לראשונה בישראל, ולמעשה, מאפשר לסאיקלון להרחיב את מתקניה בצפון ישראל ולהרחיב את התעסוקה במפעל. נכון להיום, מועסקים בסאיקלון כ-480 עובדים.

עידו אופיר, מנכ"ל טיסנקרופ מרין ישראל: "זוהי הפעם הראשונה שבה יתאפשר ייצור חלקי צוללת בישראל בפרויקט אשר יתרום רבות ליכולות התעשייה הישראלית והתמיכה המקומית. אלביט סאיקלון היא שותפה מצוינת לדרך אשר תוכל לבצע פרויקט מורכב מסוג זה בהצלחה תוך חיזוק התעשייה בגליל. הפרויקט מדגיש פעם נוספת את מחויבותה של טיסנקרופ למדינת ישראל ולתעשייה הישראלית בפרט. אני נרגש וגאה על חתימת הסכם שיתוף פעולה זה ומודה לשותפים לדרך באלביט סאיקלון ולרשות לשיתוף פעולה תעשייתי במשרד הכלכלה והתעשייה על התמיכה והסיוע בקידום ההסכם".

יורם שמואלי, מנכ"ל אלביט מערכות כלי טייס: "הכניסה של סאיקלון לתחום הימי מהווה אבן דרך משמעותית במינוף היכולות המקצועיות והטכנולוגיות של החברה. שיתוף הפעולה המבורך עם טיסנקרופ יתרום למיצוי מיטבי של היכולות וימנף את הפעילות העסקית של החברה לשווקים חדשים. כחלק מיישום האסטרטגיה לחיזוק התעסוקה בפריפריה, אני שמח ומברך על שיתוף הפעולה אשר יתרום ליצירת מקורות תעסוקה נוספים בגליל ויתרום לכלכלה הישראלית. אני מבקש להודות לרשות לשיתוף פעולה תעשייתי במשרד הכלכלה על תרומתם הרבה להבשלת הסכם זה".

ינון אלרועי, ראש מערך תעשייה וראש הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי, במשרד הכלכלה והתעשייה: "השת"פ מתאפשר בעקבות עבודה ממושכת ועקבית של צוות הרשפ"ת בראשותם של יזיד שיך יוסף וחובב רף מול החברות והשותפים במטרה להעביר יכולות מתקדמות ועבודה לתעשייה הישראלית שיאפשרו, מעבר לאספקט הכלכלי, גם רציפות תפקודית ואספקה ותמיכה זמינים. הישג זה עולה בקנה אחד עם המוטו של הרשפ"ת להפוך את כלי רכש הגומלין בישראל מהתחייבות להזדמנות, ולייצר מצב של WIN-WIN בין החברות הזרות והתעשייה הישראלית".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חזאיי 29/06/2023 18:43
    הגב לתגובה זו
    שמעתי שקיבלה מענק של חברת הייטק - המדינה משלמת לה בשביל שתבוא לכאן - אהה לא זאת היתה אינטל?!
  • 1.
    מעניין כמה % יקבל המושחת? (ל"ת)
    אור 29/06/2023 09:42
    הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.