יונתן כץ
צילום: צביקה דור
ראיון

"השווקים לא מתמחרים הסלמה בעזה; המתיחות מול איראן היא שעשויה לפגוע בכלכלה"

יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, סבור שדווקא המצב בירושלים הוא שיכול להשפיע על חברות התיירות ולא זה בעוטף, שהעימותים בים מול האיראנים עשויים להשפיע על הסחר הישראלי ושלשיגור מלבנון וסוריה השפעה מהותית יותר מאשר כזה מעזה
איתי פת-יה | (2)

"כרגע התרחיש המרכזי בשווקים הוא שההתחממות הביטחונית מוגבלת בהיקפה והמשקיעים לא מתמחרים הסלמה משמעותית. לכן הייתי אומר שכמעט ואין השפעה למה שקרה בסוף השבוע", כך אומר בשיחה עם ביזפורטל יונתן כץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות לידר שוקי הון. את השיחה עמו, שנסובה סביב ההשפעה האפשרית של המצב הבטחוני בגזרות השונות על השווקים, אנחנו מקיימים לאחר שבלילה בין שישי לשבת נורו 36 רקטות מרצועת עזה לעבר העוטף, ועוד שתיים נוספות שוגרו אמש. דווח כי צעיר תושב שדרות הגיע למיון לאחר שנחבל בראשו בעת ריצה למרחב המוגן.

"ניסיון העבר – ויש לא מעט ממנו לצערנו – מלמד שהשווקים לא מגיבים בסיטואציות כאלה. בגדול, וזה גם הגיוני, השווקים מושפעים ממגמות מאקרו בכלכלה כמו צמיחה, מדיניות מוניטרית וריביות", ממשיך כץ. "כל עוד שבשוק לא חושבים שהסלמה תפגע או תשנה תוואי התאוששות של המשק, אז הייתי אומר שנראה אדישות".

במידה והדברים ילכו להסלמה, איזה אפקט יהיה לדבר? לשם ההשוואה, הרי גם רקטות שישוגרו לטווחים רחוקים יותר מהעוטף לא יצרו סגרים כמו שיצרה הקורונה.

"זה נכון שגם אם תהיה השפעה היא לא תהיה דרמטית כמו זו של הקורונה – שהיא אירוע של פעם בעשור מבחינת הפגיעה בתעסוקה, בתיירות ובצריכה הפרטית. זו הייתה רעידת אדמה כלכלית ואפשר לומר בוודאות שזה לא בר השוואה".

זה לא שכרגע חברות המלונות נהנות משטף של תיירים מחו"ל, אבל באופן עקרוני, הסלמה בגזרת עזה עשויה לפגוע בחברות התיירות הנסחרות?

"אם כן אז רק בשוליים, ומה שישפיע עליהן הוא בכלל ההסלמה בירושלים, שהיא מוקד תיירותי. אם הדברים בבירה ימשכו וחס וחלילה נגיע למצב של אינתיפאדה ברור שזה יפגע בנכונות של תיירים להגיע לעיר הקודש. באופן כללי היו לא מעט הסלמות, ובמבצע צוק איתן ב-2014 ראית אולי חצי יום שבמהלכו השקל נחלש, אבל מיד תיקן. לעומת זאת, האינתיפאדה השנייה הייתה אירוע מתמשך ומשמעותי הרבה יותר, קשה היה לראות אז את סופה ולכן הייתה פגיעה בכלכלה והשפעה על השווקים. הכל תלוי בתפישת המשקיעים לגבי השאלה לאן ההסלמה הולכת וכמה ממושכת תהיה".

אם נניח לרגע את שוק ההון והחברות הנסחרות, מה לגבי ההשפעה על הכלכלה מצד עסקים פרטיים בעוטף, מתחומי ההסעדה, הפנאי והתיירות למשל, ונפגעים מהמתיחות באזור?

"בגדול אתה צודק בכך שאותו סקטור ספציפי של מסעדות ותיירות שם עשוי להיפגע, אבל כמה תיירות יש בעוטף? זה לא מוקד עלייה לרגל כמו ירושלים, לכן ההשפעה מינורית וזמנית. בינתיים היקף האירוע מבחינת שיגורי הרקטות לא משנה את ההתנהגות, אנחנו רואים שהלימודים מתקיימים היום כסדרם בעוטף".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בהסלמה בסוף 2019 נפגע מרקטה מפעל הולנדיה בשדרות – השיגורים מהרצועה גורמים למשקיעים לתמחר את הסיכון של חברות ציבוריות שמחזיקות במתקנים בעוטף?

"החשש עצמו מנפילה של רקטה לא תעיב על מניה כלשהי. צריך לזכור שגם יש את כיפת ברזל ואמצעי מיגון נוספים. דווקא פגיעה באזרחים או בגני ילדים היא שעלולה להביא לשינוי הכיוון בשווקים, זאת כציפייה להחרפת התגובה מצד ישראל שתוביל להתלקחות המצב".

בצל המתיחות, חשש מאירועים של טרור יחידני במרכזי קניות עשויים להשפיע על נתוני הפדיון של עזריאלי ומליסרון למשל?

"שוב אנחנו חוזרים לתפישת המשקיעים, וכל עוד הם לא יחשבו שהדברים הולכים לכיוון של אינתיפאדה נוספת, אז לא. מעבר לזה, אני לא מאמין שאירוע בודד או שניים ישפיעו על התנהגות הצרכנים".

ברשות הפלסטינית נערכים לבחירות, ועל אף הדיווחים שבפתח ישתמשו באיסור על קיומן במזרח ירושלים כדי לבטלן, החשש הגדול הוא שהחמאס יזכה. לתרחיש כזה יש השפעה על חברות שעובדות מול הרשות? פז למשל, או ספקיות של מזון וכו'.

"אני עוסק ברמת המאקרו ולא בחברות או סקטורים ספציפיים, כך שלי עצמי יהיה קשה להשיב על השאלה הזאת, אבל באופן עקרוני, לא נראה שפני החמאס לכיוון של מתיחות וניתוק הקשרים מישראל. כל עוד התחושה תהיה שחמאס רוצים להמשיך את שיתוף הפעולה והמסחר ולהיטיב עם האזרחים הפלסטינים, אני לא רואה השפעה על ספקיות ישראליות לרשות".

נעבור לזירה אחרת – לפי דיווחים זרים ישראל תקפה ספינת נפט איראנית בסוריה אתמול. בחודשים האחרונים בכלל אנחנו מדווחים על המתיחות הגוברת בים בין ישראל ואיראן.

"פה אתה כבר נוגע בזירה יותר רחבה ומסוכנת. אם העימות הזה יחריף ויהפוך להסלמה לדעתי יש פה סיפור שכן עלול לפגוע במשק הישראלי. מבחינת הזירה הימית, האיראנים כבר פגעו בספינות בבעלות ישראלית, של רמי אונגר למשל, ואם הדבר יתפוס תאוצה הוא יכול לאיים על הסחר הימי של ישראל. מבחינת התובלה ברמה הגלובלית, לא ראיתי שמדווח על פגיעה בה בעקבות המתיחות בין ישראל לאיראן בים.

"מה שכן, ידוע שגם החיזבאללה בלבנון, גם החמאס בעזה וגם סוריה הם בעלי ברית של האיראנים. ומה שמשנה הוא לא רק אם נפלה רקטה – אלא גם זהות המשגר. הסיפור העזתי נתפש בתור עוד סבב הסלמה, אבל טילים מגזרות אחרות, ונזכיר את ירי הנ"ט שלא יורט ונפל בדימונה, כן עשויים לפגוע בתפישת הבטחון".

אתמול ביידן הודיע כי ארה"ב מכירה ברצח העם הארמני. להצהרה הזאת יש השפעה על השווקים?

"קודם כל, השוק המקומי הוא לא צד של הדבר הזה. לשאלתך, אולי זה ישפיע באופן מינורי על היחסים בין תורכיה לארצות הברית שהאווירה ביניהן נפגעה, כי זה דבר שארדואן מאד לא אהב לשמוע".

הזכרת את ההשפעה הגדולה של תפישת הביטחון של המשקיעים על השווקים – הפוליטיקה משפיעה עליה? לצורך העניין, עצם ההרכבה של ממשלה ימנית יותר, עוד לפני שתצהיר על המדיניות הבטחונית שלה, עשויה להביא לחששות בשוק מפני הסלמה?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תום 25/04/2021 18:10
    הגב לתגובה זו
    מאיפה התיאוריה החדשה הזו?
  • 1.
    משקיע 25/04/2021 16:26
    הגב לתגובה זו
    כבר עשור שיורים על הדרום בסבבים עם הפוגות מדי פעם, מה השתנה הלילה הזה? גם טילים מהצפון כבר ראינו פה..
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).