ברנד
צילום: יח"צ

ברנד הודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 16% - למה המניה מזנקת?

לאחר שני רבעונים מוצלחים יחסית נראה שהמשקיעים מתחילים להתעניין שוב; נסחרת כעת בשווי שוק של כ-75 מיליון שקל - מכפיל 3 על רווחי הרבעון השלישי ומכפיל 7 על רווחי שני הרבעונים האחרונים
ערן סוקול |
נושאים בכתבה אגורות ברנד

לאחר שני רבעונים מוצלחים יחסית, המשקיעים מתחילים להביע עניין מחודש בחברת ברנד -0.31% תעשיות. החברה דיווחה הבוקר כי קיבלה הצעות לביצוע הקצאה פרטית של מניות וכתבי אופציה בדיסקאונט אפקטיבי של כ-16% על מחיר השוק, אולם המניה מזנקת כעת בתגובה בכ-7%.

הסיבה: המניה זולה ביחס לרווחי שני הרבעונים האחרונים

בחודש שעבר דיווחה ברנד על מעבר לרווח נקי של 6.7 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת הפסד בתקופה המקבילה - השיפור מיוחס בעיקר לאובדן השליטה בחברת כארמור. מדובר ברבעון השני ברצף שהחברה מציגה רווחים, לאחר שרשמה הפסדים כבדים בשנתיים האחרונות והמניה צנחה בכ-16% מתחילת השנה. מניית החברה זינקה בכ-25% לאחר פרסום הדוחות אולם נרשמו מימושים לאחר מכן.

התפתחות מחיר מניית ברנד תעשיות בשנה האחרונה

נכון לכרגע, מניית ברנד תעשיות נסחרת בשווי שוק של כ-75 מיליון שקל, המשקף - מכפיל 2.8 על רווחי הרבעון השלישי ומכפיל 7.1 על רווחי שני הרבעונים האחרונים.

על פי הדיווח של ברנד, החברה קיבלה הצעות לרכישת 2.02 מיליון מניות בהקצאה פרטית, לפי מחיר של כ-4.11 שקלים למניה - דיסקאונט של כ-11% על שער הבסיס של המניה הבוקר. בנוסף, יוענקו כ-1.01 מיליון כתבי אופציה, הניתנים למימוש למניות במשך 4 שנים, לפי מחיר מימוש של 4.19 שקלים למניה (עמוק בתוך הכסף - שער הבסיס של המניה הבוקר עמד על 4.62 שקלים).

תחת הנחת מימוש מלא של האופציות, מיד לאחר ההנפקה, יהוו המניות (והמניות שינבעו ממימוש האופציות) כ-19.89% ממניות ברנד. בנוסף, כל אופציה משקפת רווח מיידי או הנחה נוספת של 42 אגורות (ביחס לשער הבסיס של המניה הבוקר), כלומר דיסקאונט אפקטיבי בהנפקה של כ-16%.

יוצאת מהבוץ של כארמור - ברנד זינקה ב-25% לאחר הדוחות

הכנסות החברה העוסקת בייצור, עיבוד והרכבת מתקנים ממתכת וכלי רכב יעודיים הסתכמו בכ-51.3 מיליון שקל ברבעון השלישי, עליה של כ-0.3% לעומת הכנסות של כ-51.1 מיליון שקל ברבעון המקביל.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-6.7 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-3.96 מיליון שקל ברבעון השני ולעומת הפסד של כ-1.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה אמנם הציגה שיפור קל ברווחיות, אולם הגורם לשיפור המהותי בשורה התחתונה ביחס לתקופה המקבילה הינו בעיקר הפסדים של כ-6.4 מיליון שקל ברבעון המקביל המיוחסים לפעילות מופסקת - חברת כארמור.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

צבר ההזמנות של החברה הסתכם בכ-110.1 מיליון שקל בסוף הרבעון, לעומת צבר הזמנות של כ-105.5 מיליון שקל ב-31 בדצמבר 2018.

אובדן השליטה בכארמור

בחודש מאי 2019 נכנסה יצרנית הרכב כארמור אשר נשלטה (100%) על ידי ברנד תעשיות לסחרור פיננסי עקב מחלוקת עם חברה טורקית איתה חתמה על עסקה בהיקף של כ-26 מיליון דולר. בחודש יוני אישר בית המשפט את כינוס נכסי כארמור וברנד איבדה את השליטה בכארמור, מה שגרר את סיווג תוצאותיה כפעילות מופסקת.

שיפור ברווחיות הגולמית והתפעולית

הרווח הגולמי של ברנד הסתכם בכ-12.5 מיליון שקל ברבעון השלישי, על שולי רווחיות גולמית של כ-24.3%. מדובר בעליה של כ-1.7% לעומת רווח גולמי של כ-12.3 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-24% ברבעון המקביל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').