ברנד
צילום: יח"צ

ברנד הודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 16% - למה המניה מזנקת?

לאחר שני רבעונים מוצלחים יחסית נראה שהמשקיעים מתחילים להתעניין שוב; נסחרת כעת בשווי שוק של כ-75 מיליון שקל - מכפיל 3 על רווחי הרבעון השלישי ומכפיל 7 על רווחי שני הרבעונים האחרונים
ערן סוקול |
נושאים בכתבה אגורות ברנד

לאחר שני רבעונים מוצלחים יחסית, המשקיעים מתחילים להביע עניין מחודש בחברת ברנד 0% תעשיות. החברה דיווחה הבוקר כי קיבלה הצעות לביצוע הקצאה פרטית של מניות וכתבי אופציה בדיסקאונט אפקטיבי של כ-16% על מחיר השוק, אולם המניה מזנקת כעת בתגובה בכ-7%.

הסיבה: המניה זולה ביחס לרווחי שני הרבעונים האחרונים

בחודש שעבר דיווחה ברנד על מעבר לרווח נקי של 6.7 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת הפסד בתקופה המקבילה - השיפור מיוחס בעיקר לאובדן השליטה בחברת כארמור. מדובר ברבעון השני ברצף שהחברה מציגה רווחים, לאחר שרשמה הפסדים כבדים בשנתיים האחרונות והמניה צנחה בכ-16% מתחילת השנה. מניית החברה זינקה בכ-25% לאחר פרסום הדוחות אולם נרשמו מימושים לאחר מכן.

התפתחות מחיר מניית ברנד תעשיות בשנה האחרונה

נכון לכרגע, מניית ברנד תעשיות נסחרת בשווי שוק של כ-75 מיליון שקל, המשקף - מכפיל 2.8 על רווחי הרבעון השלישי ומכפיל 7.1 על רווחי שני הרבעונים האחרונים.

על פי הדיווח של ברנד, החברה קיבלה הצעות לרכישת 2.02 מיליון מניות בהקצאה פרטית, לפי מחיר של כ-4.11 שקלים למניה - דיסקאונט של כ-11% על שער הבסיס של המניה הבוקר. בנוסף, יוענקו כ-1.01 מיליון כתבי אופציה, הניתנים למימוש למניות במשך 4 שנים, לפי מחיר מימוש של 4.19 שקלים למניה (עמוק בתוך הכסף - שער הבסיס של המניה הבוקר עמד על 4.62 שקלים).

תחת הנחת מימוש מלא של האופציות, מיד לאחר ההנפקה, יהוו המניות (והמניות שינבעו ממימוש האופציות) כ-19.89% ממניות ברנד. בנוסף, כל אופציה משקפת רווח מיידי או הנחה נוספת של 42 אגורות (ביחס לשער הבסיס של המניה הבוקר), כלומר דיסקאונט אפקטיבי בהנפקה של כ-16%.

יוצאת מהבוץ של כארמור - ברנד זינקה ב-25% לאחר הדוחות

הכנסות החברה העוסקת בייצור, עיבוד והרכבת מתקנים ממתכת וכלי רכב יעודיים הסתכמו בכ-51.3 מיליון שקל ברבעון השלישי, עליה של כ-0.3% לעומת הכנסות של כ-51.1 מיליון שקל ברבעון המקביל.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-6.7 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-3.96 מיליון שקל ברבעון השני ולעומת הפסד של כ-1.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה אמנם הציגה שיפור קל ברווחיות, אולם הגורם לשיפור המהותי בשורה התחתונה ביחס לתקופה המקבילה הינו בעיקר הפסדים של כ-6.4 מיליון שקל ברבעון המקביל המיוחסים לפעילות מופסקת - חברת כארמור.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

צבר ההזמנות של החברה הסתכם בכ-110.1 מיליון שקל בסוף הרבעון, לעומת צבר הזמנות של כ-105.5 מיליון שקל ב-31 בדצמבר 2018.

אובדן השליטה בכארמור

בחודש מאי 2019 נכנסה יצרנית הרכב כארמור אשר נשלטה (100%) על ידי ברנד תעשיות לסחרור פיננסי עקב מחלוקת עם חברה טורקית איתה חתמה על עסקה בהיקף של כ-26 מיליון דולר. בחודש יוני אישר בית המשפט את כינוס נכסי כארמור וברנד איבדה את השליטה בכארמור, מה שגרר את סיווג תוצאותיה כפעילות מופסקת.

שיפור ברווחיות הגולמית והתפעולית

הרווח הגולמי של ברנד הסתכם בכ-12.5 מיליון שקל ברבעון השלישי, על שולי רווחיות גולמית של כ-24.3%. מדובר בעליה של כ-1.7% לעומת רווח גולמי של כ-12.3 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-24% ברבעון המקביל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: השבחה באפריקה ומי יקנה את בזק?

מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

בזק על המדף - אחרי שבי קומיוניקיישן (בי קום) שהוחזקה על ידי קרן סרצ'לייט ודוד פורר, מכרה את שארית המניות שלה בבזק, יש מתעניינים חדשים. קיסטון, קרן תש"י הן בין המועמדות לרכישת גרעין שליטה. הקרנות האלו ירכשו במינוף וישאפו בזכות מימון זול לייצר תשואה טובה. אבל צריך להגיד שלמשקיעים מהשורה, הערך של בזק כעת נראה מלא. שווי של כ-18.5 מיליארד שקל, מכפיל רווח של כ-13-14. המכפילים בעולם אפילו נמוכים יותר, והיכולת להפיק ערך נוסף בבזק היא קשה.

בזק תחת בעלי שליטה חדשים תוכל לייצר רווחים גבוהים יותר בעיקר דרך התייעלות, רה ארגון בקבוצה, ניצול הפסדי ענק לצורכי מס ב-yes וטיפוח של מנועי צמיחה כמו אספקת חשמל, רק שאלו תהליכים ארוכים. בפועל, עליית מדרגה ברווח תהיה בעיקר דרך התייעלות לצד צמיחה קבועה בהכנסות במקביל לגידול באוכלוסייה וחדירת ה-AI. היציבות והמעמד של בזק יעניינו משקיעים גדולים, קרנות תשתית ועוד, אבל זאת כבר לא תהיה תשואה מרשימה כמו שסרצ'לייט הניבה. 

סרצ'לייט רכשה את בזק בשעה שהיה באינטרנט זהב ובי קום הסדר חוב. המניה של היתה בשליש מחיר (כשלוקחים בחשבון את הדיבידנדים שחולקו) ועם מינוף גדול. המשקיעים חששו מאוד מהחוב, והיו גם כאלו שדיברו על סיכוי להסדר חוב. אבל מהר מאוד המצב חזר להתייצב, בזק חזרה למינוף סביר והגדילה בהדרגה את הרווחים. 


אפריקה התחדשות עירונית היא אחת החברות הגדולות בתחום ההתחדשות העירונית. היא חברה בת של אפריקה מגורים של קבוצת לפידות של יעקב לוקסנבורג. היא נערכת להנפקה, והיא לא לבד. בתחום הנדל"ן יש כעת מספר גופים שמסמנים את 2026 להנפקה. מדובר בעיקר בגופים של התחדשות עירונית של חברות גדולות שגייסו מגופים מוסדיים כסף גדול כקדם הנפקה. הבעיה שהתחום הזה כעת סופג ירידה במרווחים וברווחים על רקע ירידת מחירי הדירות. זה יכול לעכב את ההנפקות. אבל, היה ואפריקה התחדשות תנפיק זה יבטא השבחה לאפריקה מגורים כשבדרך הקבוצה רוצה לחלק את אפריקה מגורים כדיבידנד בעין. 

דיבידנד בעין זה סוג של דיבידנד שלא במזומן וזו דרך להציף ערך חבוי של חבורת בנות. אם בעלי השליטה סבורים שהערך לא מתבטא, הם מחלקים את הפעילות של הבת זה אומר שיקבלו אותה בעלי המניות של אפריקה מגורים שיחזיקו כעת גם את אפריקה מגורים וגם את אפריקה התחדשות. הפעולה הזו במקרים רבים יוצרת ערך כי כשהפעילות בתוך החברה הנסחרת, כחבה בת היא מלכתחילה מקבלת דיסקאונט ומעבר לכך, במקרים רבים הערבוב בתוך חברה אחת מקשה על משקיעים ואנליסטים להבין מה הערך והאם הוא מתישהו יוצף.