אס אר אקורד: דוחות חזקים לרבעון הראשון של 2019 - המניה מזנקת
חברת האשראי החוץ בנקאי אס אר אקורד 3.77% שבשליטת איש העסקים עדי צים (86.6%) ובניהולו של אודי ניר, פרסמה אתמול לאחר נעילת המסחר בבורסה תוצאות חזקות לרבעון הראשון של 2019 עם זינוק של כ-73% בהכנסות ושל כ-83% ברווח הנקי. החברה תחלק לבעלי המניות דיבידנד של 8 מיליון שקל בגין רווחי הרבעון. מניית החברה זינקה בכ-37% מתחילת השנה והחברה נסחרת כרגע במכפיל 11 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.
הכנסות החברה ברבעון הראשון של 2019 הסתכמו בכ-24.3 מיליון שקל, זינוק של כ-72.7% לעומת הכנסות של כ-10.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-12.5 מיליון שקל ברבעון הראשון, זינוק של כ-82.8% לעומת רווח נקי של כ-6.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ההכנסות נטו, בניכוי הפרשות אשראי וחובות אבודים (רווח גולמי) הסתכמו בכ-18.7 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2019, אשר היוו כ-77.1% מההכנסות, מדובר בזינוק של כ-75.2% ביחס להכנסות נטו ברבעון המקביל אשר הסתכמו בכ-10.7 מיליון שקל והיוו כ-76% מההכנסות.
ברמה התפעולית, החברה הציגה עלייה קלה בהוצאות ההנהלה וכלליות לסך של כ-2 מיליון שקל, הוצאות אלו עמדו על כ-8.1% מסך ההכנסות ברבעון הראשון של 2019, לעומת כ-12.1% מהכנסות הרבעון המקביל אשתקד.
החברה ובעל השליטה עדיין בחקירה בחשד להלבנת הון
במחצית השנייה של שנת 2016, נפתחה חקירה של משטרת ישראל, הרשות לאיסור הלבנת הון ורשויות המס, כנגד החברה וכנגד עדי צים וחברות בשליטתו, אשר עוסקת בחובות הדיווח של החברה מתוקף צו איסור הלבנת הון בהתייחס ללקוחות ספציפיים שקיבלו שירות מהחברה והקטנת מסגרות האשראי בבנקים בעטיה, באופן אשר הוביל לקיטון בהיקף פעילות החברה.
במהלך התקופה שמתחילת החקירה ועד למועד פרסום תוצאות הרבעון, החברה פעלה להשיב את עסקי החברה אל מסלול הפעילות השגרתי. במסגרת פעולות אלו הצליחה החברה, בין היתר, להגיע להסכמות עם התאגידים הבנקאיים על המשך הפעילות ועל הגדלת מסגרות האשראי ולהתקשר בהסכמים עם תאגידים חוץ בנקאי לקבלת אשראי.
נכון לסוף הרבעון הראשון של 2019, למיטב ידיעת החברה, טרם הסתיימה החקירה ובשלב זה, אין באפשרותה לאמוד את השפעת החקירה על המשך פעילות החברה, אם בכלל.
וול סטריט נגזרים (X)התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן
שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל
וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.
תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת
התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.
הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.
בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.
- אנבידיה וטסלה עולות כ-1.3%, סטרטג'י עולה בעקבות הביטקוין - המניות הבולטות בוול סטריט
- וול סטריט פותחת שבוע מקוצר - מה האנליסטים צופים והאם ראלי סנטה בפתח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
