אלביט מערכות ותעשייה אווירית זכו בפרוייקט של משהב"ט ב-603 מ' דולר
עסקת ענק לתעשיות הביטחוניות בישראל. חברת אלביט מערכות והתעשייה האווירית הודיעו היום כי השותפות שהקימו חתמה על הסכם רחב היקף מול משרד הביטחון הישראלי בהיקף של 603 מיליון דולר בתחום מטוס האימון המתקדם של חיל האוויר הישראלי. חלקה של אלביט מערכות בהסכם ב-420 מיליון דולר ובמסגרתו תספר מערכות ושירותים.
באלביט מערכות מציינים כי החוזה הרשמי צפוי להיחתם בשבועות הקרובים לאחר השלמת מספר תהליכים פיננסיים. את הפרוייקט תבצע השותפות 'תור-אימון טיסה מתקדם' אשר קיבלה מימון לתקופת ביניים בהיקף של 27 מיליון דולר.
במסגרת הפרוייקט אלביט מערכות תקים מערך כולל של שירותי אחזקה ותמיכה לוגיסטית למטוס האימון החדש, כמו גם מערך אימון קרקעי מתקדם. מערכות האוויוניקה המתקדמות שיסופקו על ידי אלביט המערכות צפויים לשפר את רמת הכשירות של טייסי חיל האוויר בהפעלת הדור העתידי של מטוסי הקרב. חלקה של אלביט בשלב זה של הפרוייקט יעמוד על 110 מיליון דולר על פני שלוש שנים.
במקביל, במהלך שלב ההפעלה צפויה אלביט לספק מערכות שירותי לוגיסטיקה למאמן ולמערך המטוסים החדש. סך ההיקף הכספי של חלק זה צפוי לעמוד על 310 מיליון דולר, זאת על פני תקופה של כעשרים שנה.
נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות יוסי אקרמן מסר: "אנו גאים ליטול חלק בפרויקט חשוב נוסף של משרד הביטחון וחיל האויר הישראלים. במהלך השנים האחרונות סיפקנו לחיל האוויר מערכות אוויוניקה מתקדמות וכן תשתיות אימון, תחזוקה ולוגיסטיקה. הבחירה בנו מעידה על שביעות רצונו של הלקוח מההישגים שנרשמו בפרויקטי עבר אלו, במונחים של אמינות, זמינות, חיסכון בעלויות ושיפור ביכולות המבצעיות".
- 4.מישהיא 10/09/2012 18:31הגב לתגובה זומאחוז? זה כל הרעש?
- קליפ 10/09/2012 18:49הגב לתגובה זומייצר פרנסה למאות משפ'.מחזק בטחון המדינה אולי תעשי אהבה.....במקום לרדוף מזומנים!
- 3.10/09/2012 15:54הגב לתגובה זומתי תבינו זו מניה לאיסוף לא לספקולציה.
- 2.תגידו אתם לא מתביישים ? המניה עולה ב 2% זה זינוק ? (ל"ת)המוגעל 10/09/2012 12:03הגב לתגובה זו
- מהנדס 10/09/2012 12:28הגב לתגובה זורק שלא תרד לגמרי ןתצבע באדום
- 1.אזרח 10/09/2012 11:30הגב לתגובה זולמי שלא הבין לאן הולך תקציב הבטחון המוגדל..לחברים של חברי הכנסת שהיו פעם קצינים בצבא ועושים על חשבוננו קופה לחברים שלהם..

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').