ליכט על ביטול התמלוגים בתקשורת: "אפשר לקחת קצת סלקום ופרטנר"
אתמול פורסם כי התמלוגים שמשלמות חברות התקשורת למדינה יבוטלו החל מ 2013. "מדובר סוף סוף בחדשות טובות, אפילו טובות מאד לחברות" אומר על כך אורי ליכט, מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות IBI. "בקיצור - בשורות טובות לחברות התקשורת - אפשר לקחת קצת סלקום ופרטנר".
ליכט מסביר כי "ההיסטוריה של התמלוגים שמשלמות החברות היא ארוכה וסבוכה וכוללת מאבקים משפטיים ותנודתיות רבה באחוז התמלוגים המשולמים. ב-2011 עמדו התמלוגים על 1.75% מההכנסות משירותים (לא כולל קישוריות) וב-2012 קרה דבר מוזר, החל מה-19 בינואר עלו התמלוגים לחברות התקשורת ל-2.5% וירדו ל-1% רק בסוף הרבעון השני. הערכות הן כי במחצית השנייה של 2012 יהנו החברות מהתחשבנות רטרואקטיבית, כך שגובה התמלוגים במחצית זו יהיו סביב ה-0.5% או בממוצע שנתי 1.3%. כעת כאמור הוחלט שהחל מ- 2013 יבוטלו התמלוגים לאלתר".
לדבריו, "המשמעות הכספית של הפחתת התמלוגים היא לא מבוטלת והיא אפילו גבוהה מכפי שהערכנו תחילה. אנו מעריכים שבהשוואה ל-2011 מדובר בתוספת לרווח התפעולי של כ-60-70 מיליון שקל לכל אחת מחברות הסלולר הגדולות, פרטנר וסלקום ותוספת של מעל ל-100 מיליון שקל לבזק כיוון שהיא תהנה גם מהפחתה בפעילותה הקווית". ליכט מציין כי הפחתת התמלוגים על פעילות נטוויז'ן וסמייל היא משמעותית פחות, כיוון שבתחום זה עמדו התמלוגים על 1% בשנת 2011.
"בעקבות חוסר היציבות שהייתה בעבר בגובה התמלוגים ששולמו, ישנם חששות כי גם החלטה זו תתבטל. אולם כשזה נעשה דווקא שמדינת ישראל זקוקה נואשות להכנסות, אפשר להניח שזה נעשה יותר מכל מחוסר ברירה ומחשש של המדינה שהשארת התמלוגים לא תעבור את אישור בית המשפט.
- 1.אם יטעה,ניתבע אותו. (ל"ת)בואו ניקנה 11/07/2012 13:37הגב לתגובה זו

עמלות מסחר: איפה הכי זול לסחור בבורסה?
חלק חשוב מהרווח של משקיעים ובעיקר כאלו שעושים פעולות יחסית רבות נובע מחיסכון בהוצאות על דמי ניהול-דמי משמרת (אחת העמלות הכי מוזרות בעולם) ועמלות קנייה ומכירה של ניירות ערך. רוב הסכום הוא בעמלות קנייה ומכירה, כאן אפשר לחסוך הרבה. בגדול - אצל ברוקרים פרטיים זול יותר מאשר אצל בנקים, אבל זה לא באופן מוחלט. בבנקים יש עמלות תעריפיות שהן מאוד גבוהות. מי שלא יודע שאפשר לדבר-לנהל מו"מ ולהוריד עמלות, משלם עמלות גזל. מסתבר שהרבה נמצאים במצב הזה.
מי שמנהל מו"מ ויש לו תיק סביר - יגיע גם לעמלות כמו בברוקרים הפרטיים. הבנקים יודעים להילחם על מי שחשוב להם. ומבחינתכם - אם אתם לקוח קטן, סיכוי טוב שהעמלה הכי טובה תהיה אצל הברוקרים הפרטיים, אלא אם אתם צעירים, מכניסים שכר גבוה והבנק מבין שיש פוטנציאל לגידול עתידי בתיק. אם אתם לקוח בינוני-גדול אז סיכוי טוב שהבנק יידע להשאיר אתכם. בסופו של דבר הבנקים יורדים די מהר לאזור 0.1% בתיקים סבירים, שזה בעצם מה שיש גם בערך בברוקרים הפרטיים, אם כי גופים חדשים מספקים הצעות טובות יותר, גם של 0.07% - אצל אלטשולר שחם בניירות ערך בערך כשבלינק מציעה 0.035% בחו"ל.
בכללי אצל הברוקרים הפרטיים יש פה ושם גם 0.09%, או 0.08% לעמלות קנייה ומכירה, אבל זה כבר לא הבדל גדול מול הבנקים כשיש בנקים שמספקים גם עמלות כאלו. בכל מקרה, העמלות תלויות בגודל תיק ההשקעות ובתדירות המסחר. יכול להיות הבדל גדול אם משקיע פועל בממוצע כמה פעמים בשבוע, פעם בחודש או פחות מזה. וכמובן שיש הבדל גם אם מדובר בתיק השקעות של כמה עשרות אלפי שקלים או כמה מיליוני שקלים.
הבינלאומי הכי זול בין הבנקים; אלטשולר שחם הכי זול במערכת
מבדיקה של ביזפורטל עולה כי הבנק הבינלאומי , בממוצע, מציע את העמלה הנמוכה ביותר על מסחר בניירות ערך בארץ (מניות ואג"ח) מבין כל הבנקים עם עמלה ממוצעת בכל גדלי התיקים של 0.106%. אלטשולר שחם שהתחיל בפעילות ברוקראז' לפני פחות משנה, הכי זול במערכת כולה עם 0.075% בממוצע.
- אודיוקודס זינקה 20%, אורביט 6%; הביטוח עלה 2.7%
- תורפז עלתה 4.7%, נאוויטס 2.9%; הבנקים הוסיפו 0.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה משתנה בין תיקים שונים - למשל בתיק של מעל 1 מיליון שקל, הבינלאומי נותן עמלה אטרקטיבית של 0.0347% ומוביל גם ביחס לברוקרים הפרטיים.
יש גופים שלא נותנים את כל החבילה - וואן זירו ובלינק לא פועלים בשוק המקומי. יש את UBS עם עמלות נמוכות בארץ - 0.065% לכל גודל של תיק, אבל הוא לא מספק שירות ליחידים ולעסקים קטנים.

העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
הבורסה רוצה להחזיר את פקודת האייסברג לייעודה המקורי: כלי למוסדיים בלבד כאשר המינימום הגלוי יעלה, העמלות יתייקרו, והגמישות במסחר תצטמצם; המשקיעים הקטנים, שעשו בה שימוש במניות עם מחזורי מסחר נמוכים כדי לא להזיז את
השוק, ימצאו את עצמם בבעיה
הבורסה משנה את אחת הפקודות שהסוחרים בבורסה מכירים היטב - פקודת האייסברג (Iceberg), שנועדה לאפשר לסוחרים גדולים להסתיר חלק מהכמות שהם מציעים לסחור בה ולמכור אותה בהדרגה, עומדת בפני שינוי מהותי. בטיוטה שפורסמה להערות הציבור, הבורסה מציעה להחמיר את תנאי השימוש, עם קביעת מינימום גבוה יותר לכמות הגלויה והטלת עמלות מסחר נוספות.
פקודת האייסברג הושקה בבורסה בשנת 2014 כפתרון לשחקנים גדולים כמו גופים מוסדיים, שרצו לבצע עסקאות גדולות מבלי להשפיע על המסחר בצורה מהותית. המנגנון יחסית פשוט, כאשר רק חלק קטן מהכמות נחשף לספר הפקודות, וכשהוא מתבצע נחשף חלק נוסף, עד שהעסקה כולה מסתיימת. זה מאפשר לדוגמא למוכר גדול למכור כמות משמעותית מבלי שתהיה פקודת מכירה גדולה בספר הפקודות שעשויה להרתיע רוכשים פוטנציאלים שעשויים להבין שיש מי שרוצה למכור בהיקף משמעותי בנייר.
אלא שבשנים האחרונות, ובעיקר מאז שהבורסה הורידה את רף המינימום לעסקאות ב-2022 (500 שקלים בלבד במניה), גם סוחרים קטנים החלו להשתמש בה. מאז נוצרו מאות עסקאות קטנות אשר לטענת הבורסה יצרו "רעש" מיותר והעמיסו על מערכת המסחר, בניגוד לרוח המקורית של הפקודה. זה גם הוביל לעמלות מרובות אצל הברוקרים, שכן נעשו המון עסקאות במחירי מינימום שגררו עמלות מיותרות.
כעת מציעה הבורסה לשנות את הפקודה. בכל פקודת אייסברג תידרש כמות גלויה מינימלית של לפחות 5% מהכמות הכוללת או סכום כספי מינימלי, הגבוה מביניהם. הרף יעמוד על 2,500 שקלים במניות, 5,000 שקלים באג"ח קונצרניות ונע"מ, ו־10,000 שקלים במק"מ ואג"ח מדינה מסוימות. המשמעות היא שכבר אי אפשר יהיה להסתיר פקודות "זעירות", וכל מי שיבחר להשתמש בכלי הזה יחויב לחשוף חלק משמעותי יותר.
- אשדוד מקימה רובע חדשנות בהשקעה של כ-10 מיליארד שקל; מעל למיליון מ"ר לתעסוקה, מסחר ומגורים
- ירידות קלות באסיה; החוזים על וול סטריט במינוס 0.2%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, השינוי עשוי ליצור את ההפך ממה שנועדה לו הפקודה, כאשר סוחרים שיראו למשל פקודת אייסברג עם כמות גלויה של 5,000 שקלים במניה, יוכלו להבין שמאחוריה עומדת במקסימום פקודה כוללת של כ-100 אלף שקלים (5% מסך העסקה, כלומר פי 20 מהכמות הגלויה). עצם קביעת המינימום מאפשרת לשוק לקרוא בין השורות ולקבל תמונה טובה יותר על עומק הביקוש או ההיצע.