יציבות בדניה סיבוס: רשמה 28% קיטון במכירת דירות; צבר ההזמנות - 3.09 מיליארד ש'
חברת דניה סיבוס, מקבוצת אפריקה ישראל, מסכמת את הרבעון הראשון של 2012 עם הכנסות בהיקף של כ-545.1 מיליון שקל, זאת לעומת כ-598.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה מול אשתקד נובעת בעיקר ממכירת קרקע בירושלים אשתקד על ידי חברת הבת אפריקה מגורים תמורת כ- 110.5 מיליון שקל.
הכנסות החברה ממכירת דירות הסתכמו בכ-83.6 מיליון שקל לעומת 67.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. החברה מכרה 86 יחידות דיור בהיקף של 158 מיליון שקל, באמצעות חברת הבת אפריקה מגורים כאשר חלקה של החברה עומד על כ-92 מיליון שקל, זאת לעומת 120 יחידות דיור בתקופה המקבילה אשתקד, בהיקף של כ-209 מיליון שקל, כאשר חלקה של החברה עמד על כ-136 מיליון שקל.
החברה מסכמת את הרבעון עם רווח נקי המיוחס לבעלים של כ- 14.5 מיליון שקל לעומת רווח של כ- 18.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח אשתקד כלל מספר מרכיבים חד פעמיים ובעיקר רווח בגין מכירת קרקע בירושלים על ידי חברת הבת אפריקה מגורים.
צבר ההזמנות של החברה לביצוע עבודות בניה ותשתיות ליום 31 במרץ 2012 עומד על כ- 3.09 מיליארד שקל. לאחר תאריך המאזן סיכמה החברה ועד בסמוך למועד הדוח סיכמה החברה על פרויקטים נוספים בהיקף של כ- 106 מיליון שקל. הצבר אינו כולל פרויקט במסגרת שותפות עם חברה סינית על פרויקט תשתיות בישראל בהיקף כולל של כ- 582 מיליון שקל (חלקה של החברה 50% בתאגיד המשותף שיוקם לצורך הפרויקט). החברה כוללת את תוצאות פעילותה בפרויקט במסגרת רווחי חברה כלולה והוא לא ייזקף לסך ההכנסות ולא יופיע בצבר.
רונן גינזבורג, מנכ"ל החברה, מסר: "אנו שמחים להציג המשך צמיחה בפעילות הבניה של החברה וזאת, חרף אי הוודאות הקיימת בשוק הבנייה, בכלל ובענף המגורים, בפרט. צבר הפרויקטים שלנו המשיך לצמוח גם ברבעון הנוכחי ואנו רואים בזאת עדות נוספת למעמדה המוביל של החברה בענף הבניה והתשתיות בישראל. החברה שמה לה למטרה לשמור על מאזן חזק ויתרות נזילות גבוהות במיוחד הבולטות מאוד אל מול התנודות החריפות שאנו רואים בימים אלה בשוקי ההון בארץ ובעולם."
- 1.הודעה טובה = אפריקה 3 אחוז למטה. (ל"ת)אבנר 22/05/2012 09:39הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
