בקשה לתביעת ענק בסך 8.3 מיליארד ש' נגד נטוויז'ן, בזק בינלאומי וסמייל בגין הטעיית צרכנים במכירת כרטיסי חיוג
בקשה לתביעה היצוגית ענקית הוגשה בבית המשפט בת"א נגד החברות נטוויז'ן, סמייל ובזק בינלאומי, הנותנות שירותי חיוג לחו"ל בתשלום מוקדם. החברות נתבעות ב-2.737 מיליארד שקל כל אחת, כך שבסה"כ נתבעות שלוש החברות בסכום ענק של כ-8.3 מיליארד שקל (לשתי קבוצות התובעים) .
הבוקר דיווחה לבורסה חברת סלקום כי כנגד חברת נטוויז'ן המוחזקת במלואה על ידי סלקום הוגשה בקשה לתביעה יצוגית בסך של 2.7 מיליארד שקל בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.
הטענה המרכזית, הנשענת על תביעות יצוגיות שכבר הוגשו בעבר, היא שהחברות התעשרו שלא כדין והטעו את הלקוחות שרכשו כרטיסי חיוג לחו"ל בתשלום מראש באשר לכמות הדקות שניתנו להם בפועל. על פי כתב התביעה תובעת קבוצת התובעים הראשונה כי "כל אדם שרכש במהלך 7 השנים שקדמו להגשת התובענה הזו, או ירכוש למן הגשת תובענה זו ועד למועד בו יתקנו המשיבות את דרכיהן, איזה מבין כרטיסי החיוג מסוג Pre-Paid של המשיבות ועשה בו שימוש לכל יעד שהוא, אשר מכילים כמות דקות נמוכה יותר מכפי שמובטח בהודעה הקולית".
בנוסף להטעיה באשר לכמות הדקות הניתנת לרוכשים בפועל והפרת המצגים וההתחייבויות בקשר עם כמות הדקות בכרטיסים, נדרשות החברות גם לפצות את התובעים בגין שיחות שחויגו ולא נענו וכן בגין בונוסים שהובטחו ולא ניתנו לרוכשי חלק מהכרטיסים בעבור שיחות באורך מסויים.
בתביעה היצוגית נתבע פיצוי בסך 500 לכל אחד ממי שקנה את כרטיסי החיוג המשולמים מראש לחיוג לחו"ל ב-7 השנים האחרונות. את התביעה היצוגית הגישו בשם אזרח נפאלי, עורכי הדין מיכאל בך, רון לדרמן ודניאל שמואלי.
בשלב זה נטוויז'ן אינה יכולה להעריך את הסיכוי להצלחת התביעה היצוגית כנגדה ואת השלכותיה על החברה.
- 1.KO 19/02/2012 11:30הגב לתגובה זומבטיחים רוחב פס של (לדוגמא) 20 מגה אבל לחו" ל זה הרבה פחות . " מתעדפים" תעבורה שזה אומר שהם חוסמים רוחב פס לביטורנט (ולפני שאתם קופצים יש מספיק תוכן חוקי בטורנט) ומגבילים ל50 גיגה בחודש שזה כלום ! שלא לדבר על האפלואד המגוחך והפינגים שבריצפה
- שימי 19/02/2012 12:07הגב לתגובה זותאמין לי שזה עוד בקטנה.... החברות הללו גובות סכומי עתק ב200-300% יותר ממה שסיכמת איתם בתשלום החודשי...ועובדים פשוט על שיטת מצליח. והכל בזכות סעיף הט.ל.ח...זאת נהייתה פשוט בדיחה!!

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?