עומרי שומר
צילום: Itai Schremer
טור

כפיות מעופפות, כאוס וסיפורי רחוב: אז מה בעצם הקשר?

אתם מקווים שע"י יצירת קונספט שמרני לקמפיין, תצליחו לסחוף קהל יעד צעיר יחסית? איש קריאייטיב והצלם עומרי שומר על השפה הלא מובנת של דור היוצרים החדש
עומרי שומר | (1)

חייזר ענק מטייל מעל כדור הארץ וקורא לכל הכפיות באשר הן לחזור הביתה, חבורה של מטורפים הולכת ברחוב וזורקת בובות ראווה ברחוב' והטלוויזיה משדרת כמה אנשים מהעתיד שמציגים סוג של מערכונים מוזרים שלא ראינו עד כה ברצועת שידור מאוחרת.

 

מה הקשר? זו בדיוק השאלה. מי שמחפש אותו כנראה לא שייך לדור הנוכחי, מפספס 1,000 נקודות חשובות שכנראה לעולם לא יתחברו ובסופו של דבר, אם במקרה גם מייצג מותג, ימכור פחות.

* איך זוכים בקאן הבא? התשובה אולי נמצאת בכלל ברחוב. הטור של עומרי שומר

 

ברוכים הבאים לדור אחר, אין טעם לקרוא לו בשם או באות באנגלית, כי הוא לא יבוא. מי שעושה זאת מנסה ליצור תבניות להבנתו וכבר מראש צפוי לכישלון. הדבר הראשון שמנסים לעשות כשיש פער בין דורי, הוא לנסות להבין את הצעירים, לתייג אותם ולהגיע לתובנה חד משמעית כדי להגיע לגישור וללמוד את השפה החדשה של האורחים הטריים בבית, חוויה אנתרופולוגית ממש. עשו זאת בעבר עם הדור שאוהב משהו לא שפוי בשם רוק אנד רול. נראה מעט הזוי היום, לא?

 

עוד דרך להבין שמשהו בלתי ניתן להבנה קורה פה מצוי בעובדה שדווקא מי שמנהל את ההצגה ההזויה הזאת, כמו החבורה שמנהלת את התכנית טלוויזיה מהעתיד או היוצר רועי כפרי דרך הפרסומות של מילקי, שהם בעצם אותה חבורה, לא שייכים לדור ה-Z ובכל זאת שולטים בשפה ומכתיבים אותה לדור הזה תוך קבלת בלעדיות מוחלטת. 

 

הפרסומת למילקי שוט - רגעים בלי כפית 

הנציגים העכשוויים הם סוג של מאסטרים בדיבור לא רציף עם משפטים שלא יתחברו לעולם, פאנצ'ים נטולי תבנית ויכולת להפוך את כל זה למשהו שבאמת עובד. לא הרבה יודעים לעשות זאת נכון, אם בכלל. הבלעדיות נובעת לא רק מהעובדה שזה ויראלי, אלא גם בגלל שאין לאף אחד יכולת לבקר את העבודות שלהם, כי אף אחת או אחד מהאנשים שעובדים מולם, כולל הלקוחות פשוט לא מבין מה הם אומרים. 

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

 

טלוויזיה מהעתיד

גם בעולם הבינו שהם לא מבינים כלום, ופנו לכאלה שכן. האנשים של אדידס קלטו שצריך לפנות מקום למשהו אחר, אין טעם לרדוף אחר הישגיות, כי המושג הזה לא באמת קיים היום, אלא אם כן אתם הורים או מורים. התובנה הגדולה שנגזרת מהקמפיין האחרון שלהם למותג אופנת הרחובCampus  שאומרת - No time to think, בעצם מציגה את המהות של הכול. הסיבתיות מתה, אין דבר כזה יותר סיבה שמובילה לתוצאה או ההפך. אין זמן לחשוב, אלא רק לזרום עם מה שקורה. בדיוק כמו הפאנצ'ים של ניב מג'ר והחברים לעתיד. 

 

קמפיין אדידס

איך בכל זאת אפשר לנסות להבין את זה?

 

אני קורא לתחום הזה What the Fuck. גם זה ,דרך אגב, מושג יחסית ישן אבל מדויק להפליא. כחלק מההרצאות שאני מעביר, לעיתים לא רק במשרדי פרסום, אלא גם בקרב לקוחות, אני מציג את התופעה כקטגוריה בפני עצמה שיש ללמוד אותה ולהתאמן בה באופן אישי. דרך טובה לעשות זאת היא דרך צילום הרחוב. חשבו על זה כמתודולוגיה להרחבת אופקים.

 

היכולת לעמוד פשוט מהצד, מבלי לשפוט - אלא להיות "זבוב על הקיר" - היא בדיוק הגישה הנכונה להתמודדות עם שפה ותרבות לא מוכרת. דרך הפרקטיקה אפשר להבין מה לא לעשות, כמו לחשוב לוגית על מנת להשיג תוצאה מסוימת, שאותה אולי אפשר היה להשיג אחרת. כמו לקוות שעל ידי יצירת עוד קונספט שמרני לקמפיין, נצליח לסחוף קהל יעד צעיר יחסית ללא יציאה מהגבולות של עצמנו כאנשים בעלי נורמות חשיבה מקובעות, עוד לפני שדיברנו בכלל על האופי של המותג שאנו מייצגים.  

צחוק, הלם, עצב ועוד פרצי רגש מיידים וספונטניים, יכולים להיווצר גם מחיבור של אלמנטים שלא חשבנו שיתחברו וישפיעו על הצופים שלנו, צריך רק לנסות ולעבוד עם זה. הרחוב הוא המעבדה הנגישה ביותר שלנו לבדוק את זה, אז למה לא להשתמש בו? 

כמה פעמים הסתכלנו על תמונה - ממש כמו שצפינו בכפיות המעופפות של מילקי - ואמרנו לעצמנו "זה עובד" למרות שלא ידענו למה. זו בדיוק התכונה החשובה שמצויה בכל נציג דורי שמצליח לייצר דיבור חדש.

האימון הטוב ביותר הוא פשוט לצאת לרחוב ולנסות לתפוס בפריים דווקא את מה שלא הייתם מצלמים, ולייצר חיבור אחר - שלא מתכתב עם הרצון המשני שלנו - ליצור סדר ודינמיקה הגיונית. לאחר מכן יש לבחון את התוצאות ולנסות ולהרגיש האם הדברים עובדים. ברגע שתרגישו שזה זה, תראו שכבר לא תצטרכו לשאול "אז מה הקשר?" ותיכנסו למשרד על מנת לייצר שינוי אמיתי.  

עומרי שומר הוא איש קריאייטיב וצלם מקצועי, פיינליסט פסטיבל לונדון לצילום, צלם המגזין הבינ"ל LENS MAGAZINE, מרצה בתרצה גרנות ACC בחברות וארגונים על חשיבה קריאטיבית דרך צילום רחוב

והנה עוד דוגמאות:

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    באזז 12/09/2017 12:13
    הגב לתגובה זו
    עשית פרסומת, לא חשוב איך ומה שעושה באזז ויש עליה דיבור אתה בעולם החדש. זהו !!!
קווין ספייסי מבית הקלפים (בית הקלפים - יחצ)קווין ספייסי מבית הקלפים (בית הקלפים - יחצ)

ממיליונר גדול להומלס - איך איבד קווין ספייסי 70 מיליון דולר

בגיל 66 ואחרי קריירה מפוארת, השחקן שזכה ב-2 פרסי אוסקר וכיכב בסדרת בית הקלפים לצד סדרות וסרטים רבים, נותר כמעט חסר כל; הוא נלחם משפטית בטענות כי ביצע עבירות מין בקטנים, הגיע לפשרות מבלי להודות, והפסיד את התדמית ואת הכסף וגם - כמה מרוויחים שחקני אוסקר?

רן קידר |

קווין ספייסי, השחקן זוכה שני פרסי האוסקר, חשף בריאיון לטלגרף כי הוא חי כיום ללא מגורים קבועים, נודד בין מלונות לדירות Airbnb בעקבות הוצאות משפטיות אדירות שהצטברו מאז 2017. "אני הולך לאן שיש עבודה. אין לי ממש בית", אמר ספייסי והוסיף כי "העלויות בשבע השנים האחרונות היו אסטרונומיות. כמעט ולא נכנס כסף, והכול יצא". הדברים נאמרו במקביל להופעתו בתל אביב בשבוע שעבר.

ספייסי, בן 66, בנה קריירה מזהירה שהחלה בשנות ה-80.ההכנסות העיקריות הגיעו משכר בסרטים, סדרות טלוויזיה והפקות שונות. בשיא הקריירה שלו, סביב 2017, ההון הנקי של ספייסי הוערך ב-70 מיליון דולר. חלק ניכר מהסכום נבע מהופעות בסרטים מצליחים, אך המקור המשמעותי ביותר היה הסדרה "בית הקלפים" של נטפליקס. הסדרה, ששודרה בין 2013 ל-2018, הניבה לספייסי 500 אלף דולר לפרק, מה שהצטבר לכ-50 מיליון דולר נטו עם בונוסים כמפיק. נטפליקס השקיעה בסדרה תקציב של מאות מיליונים, כאשר חלקו הגדול הופנה לשכר השחקנים הבכירים. ההצלחה של "בית הקלפים" גם חיזקה את מעמדו כשחקן מוביל, מה שהוביל לחוזים נוספים גדולים בתעשייה.

לפני "בית הקלפים", ספייסי גרף סכומים משמעותיים מסרטים קלאסיים. בסרט "החשוד המיידי" מ-1995, שבו זכה באוסקר הראשון שלו כשחקן משנה, השכר שלו לא פורסם רשמית, אך ההערכה היא שקיבל כ-1-2 מיליון דולר, בהתחשב בתקציב הסרט של 6 מיליון דולר והצלחתו הקופתית של 23 מיליון דולר. הסרט, שהפך אותו לכוכב בינלאומי, פתח בפניו דלתות לחוזים נוספים. על האוסקר השני שלו, עבור "אמריקן ביוטי" מ-1999, השכר עמד על כ-4 מיליון דולר, והסרט גרף 356 מיליון דולר בקופות בעולם, מה שהגדיל משמעותית את ערכו בשוק. 

כמה מרוויח שחקן אוסקר בסרט?

סרטים נוספים תרמו להונו: "שבעה חטאים" מ-1995: כ-2.5 מיליון דולר; "המתווך" מ-1998, כ-5 מיליון דולר. בסך הכול, ההכנסות מסרטים בין 1995 ל-2010 הגיעו לכ-50 מיליון דולר, לפני ניכויי מסים והוצאות הפקה. ספייסי השתתף גם בסרטים כמו "אינטליגנציה מלאכותית" מ-2001, ששילם לו כ-3 מיליון דולר, ו"סופרמן חוזר" מ-2006, עם שכר של כ-10 מיליון דולר, כולל אחוזים מהרווחים. הסרט האחרון גרף 391 מיליון דולר בקופות, אך ההפקה הייתה יקרה במיוחד, מה שהשפיע על הרווחים הנקיים.

מעבר לשכר ישיר, ספייסי הרוויח מפרסומות, חוזי ייעוץ והפקות עצמאיות. הוא הקים חברת הפקה בשנות ה-90, "טריגר סטריט פרודקשנס", שייצרה סרטים מצליחים כמו "21" מ-2008, שגרף 183 מיליון דולר בקופות. ההערכה היא שהחברה הניבה לו 10-15 מיליון דולר. בנוסף, חוזים עם מותגי ענק כמו אמריקן אקספרס וסוני תרמו כ-5 מיליון דולר בשנה בתקופת השיא. 

הכוכב הבא לאירוויזיון. קרדיט: מאקוהכוכב הבא לאירוויזיון. קרדיט: מאקו

הכוכב הבא לאירוויזיון בראש לוח השידורים

מוצאי שבת היתה בסימן קשת, ששלטה בלוח השידורים עם פער עצום במהדורה המרכזית ובפריים טיים 

רן קידר |
נושאים בכתבה רייטינג
המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 18% רייטינג ו-475 אלף צופים, במקום הראשון, וכמעט כמו מדי מוצ"ש, בפער עצום מהמתחרים, ובעיקר ערוץ 14, שמתחיל את לוח השידורים מאוחר לאור זמני יציאת השבת. חדשות 14 היו במקום השני עם 6.1% ו-174 אלף צופים. שתי המהדורות הנוספות גם הן מרוויחות צופים בעקבות ההיעדרות של 14 משידורי שבת, וחדשות 13, עמדה על 5.5% רייטינג ו-142 אלף צופים ואילו המהדורה של כאן11, עמדה על 116 אלף צופים ו-5.3% רייטינג.


פריים טיים

השילוב של ריאליטי ואירווזיון הוא שילוב מנצח, וכך היה אמש, כש-"הכוכב הבא לאירוויזיון" עמדה בראש לוח השידורים, עם רייטינג של 18.6% רייטינג ו-477 אלף צופים. אחריה היתה "משחקי השף" של ערוץ 13, עם 8.9% רייטינג ו-224 אלף צופים, ואילו במקום השלישי היתה "הפטריוטים", שעמדה על 8.5%, אך עם יותר מספר צופים מאשר המקום השני, עם 233 אלף צופים. במקום האחרון היה הפרק המסיים של הסדרה התיעודית על ואנונו, עם נתון מכובד של 5.5% רייטינג ו-119 אלף צופים.

תוכניות אחה"צ וערב מוקדם

בשעות הצהריים המאוחרות, חדשות 12 עמדו בראש, עם מהדורה של ערד ניר שהחלה ב15:00 עם 3.4% רייטינג ו-91 אלף צופים ועלתה ב-16:00 ל-4.1% רייטינג ו-121 אלף צופים. היא שודרה מול שידורים חוזרים של רשת, עם "כלוב הזהב", שעמד על 1.3% רייטינג ו-33 אלף צופים בשעתיים הללו. לאחר מכן, ב-17:00, המספרים עלו דרמטית והמהדורה עם גדעון אוקו, ששודרה ב-17:00 עלתה ל-7.4% רייטינג ו-215 אלף צופים. השידור החוזר של רשת, עם משחקי השף, עמד על 2.1% ו-57 אלף צופים. 

בהמשך הערב, ולקראת צאת שבת, המספרים המשיכו לעלות, כש-"פגוש את העיתונות" עמד על 11% רייטינג ו-276 במהדורה המוקדמת וברצועה שלאחר מכן עם נתונים דומים למדי, 10.9% ו-309 אלף צופים. מולו, המהדורה המוקדמת של "מוריה וברקו" היתה על 4.6% רייטיג ו-128 אלף צופים. ברצועה של 19:00 הצטרף ערוץ 14, עם המהדורה המוקדמת עם עידו טאובר, שעמד על 3.5% ו-95 אלף צופים. 

לייט נייט

ברצועת הלייט נייט, "אברי ושרקי" היו בראש, עם 7.3% רייטינג ו-168 אלף צופים, שידור חוזר של רשת, עם "שנות ה-90" של היה במקום השני, עם 4.6% ו-117 אלף צופים, ואילו במקום האחרון היו חדשות הלילה עם שרה ב"ק, של ערוץ 14, עם 3.2% ו-81 אלף צופים.