כפיות מעופפות, כאוס וסיפורי רחוב: אז מה בעצם הקשר?
חייזר ענק מטייל מעל כדור הארץ וקורא לכל הכפיות באשר הן לחזור הביתה, חבורה של מטורפים הולכת ברחוב וזורקת בובות ראווה ברחוב' והטלוויזיה משדרת כמה אנשים מהעתיד שמציגים סוג של מערכונים מוזרים שלא ראינו עד כה ברצועת שידור מאוחרת.
מה הקשר? זו בדיוק השאלה. מי שמחפש אותו כנראה לא שייך לדור הנוכחי, מפספס 1,000 נקודות חשובות שכנראה לעולם לא יתחברו ובסופו של דבר, אם במקרה גם מייצג מותג, ימכור פחות.
* איך זוכים בקאן הבא? התשובה אולי נמצאת בכלל ברחוב. הטור של עומרי שומר
ברוכים הבאים לדור אחר, אין טעם לקרוא לו בשם או באות באנגלית, כי הוא לא יבוא. מי שעושה זאת מנסה ליצור תבניות להבנתו וכבר מראש צפוי לכישלון. הדבר הראשון שמנסים לעשות כשיש פער בין דורי, הוא לנסות להבין את הצעירים, לתייג אותם ולהגיע לתובנה חד משמעית כדי להגיע לגישור וללמוד את השפה החדשה של האורחים הטריים בבית, חוויה אנתרופולוגית ממש. עשו זאת בעבר עם הדור שאוהב משהו לא שפוי בשם רוק אנד רול. נראה מעט הזוי היום, לא?
עוד דרך להבין שמשהו בלתי ניתן להבנה קורה פה מצוי בעובדה שדווקא מי שמנהל את ההצגה ההזויה הזאת, כמו החבורה שמנהלת את התכנית טלוויזיה מהעתיד או היוצר רועי כפרי דרך הפרסומות של מילקי, שהם בעצם אותה חבורה, לא שייכים לדור ה-Z ובכל זאת שולטים בשפה ומכתיבים אותה לדור הזה תוך קבלת בלעדיות מוחלטת.
הפרסומת למילקי שוט - רגעים בלי כפית
הנציגים העכשוויים הם סוג של מאסטרים בדיבור לא רציף עם משפטים שלא יתחברו לעולם, פאנצ'ים נטולי תבנית ויכולת להפוך את כל זה למשהו שבאמת עובד. לא הרבה יודעים לעשות זאת נכון, אם בכלל. הבלעדיות נובעת לא רק מהעובדה שזה ויראלי, אלא גם בגלל שאין לאף אחד יכולת לבקר את העבודות שלהם, כי אף אחת או אחד מהאנשים שעובדים מולם, כולל הלקוחות פשוט לא מבין מה הם אומרים.
- האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?
- בראש הפריים טיים: ריאליטי ואירוויזיון זה שילוב מנצח
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע מוריה וברקו עדיין מדשדשים בטבלת הרייטינג?
טלוויזיה מהעתיד
גם בעולם הבינו שהם לא מבינים כלום, ופנו לכאלה שכן. האנשים של אדידס קלטו שצריך לפנות מקום למשהו אחר, אין טעם לרדוף אחר הישגיות, כי המושג הזה לא באמת קיים היום, אלא אם כן אתם הורים או מורים. התובנה הגדולה שנגזרת מהקמפיין האחרון שלהם למותג אופנת הרחובCampus שאומרת - No time to think, בעצם מציגה את המהות של הכול. הסיבתיות מתה, אין דבר כזה יותר סיבה שמובילה לתוצאה או ההפך. אין זמן לחשוב, אלא רק לזרום עם מה שקורה. בדיוק כמו הפאנצ'ים של ניב מג'ר והחברים לעתיד.
קמפיין אדידס
איך בכל זאת אפשר לנסות להבין את זה?
אני קורא לתחום הזה What the Fuck. גם זה ,דרך אגב, מושג יחסית ישן אבל מדויק להפליא. כחלק מההרצאות שאני מעביר, לעיתים לא רק במשרדי פרסום, אלא גם בקרב לקוחות, אני מציג את התופעה כקטגוריה בפני עצמה שיש ללמוד אותה ולהתאמן בה באופן אישי. דרך טובה לעשות זאת היא דרך צילום הרחוב. חשבו על זה כמתודולוגיה להרחבת אופקים.
היכולת לעמוד פשוט מהצד, מבלי לשפוט - אלא להיות "זבוב על הקיר" - היא בדיוק הגישה הנכונה להתמודדות עם שפה ותרבות לא מוכרת. דרך הפרקטיקה אפשר להבין מה לא לעשות, כמו לחשוב לוגית על מנת להשיג תוצאה מסוימת, שאותה אולי אפשר היה להשיג אחרת. כמו לקוות שעל ידי יצירת עוד קונספט שמרני לקמפיין, נצליח לסחוף קהל יעד צעיר יחסית ללא יציאה מהגבולות של עצמנו כאנשים בעלי נורמות חשיבה מקובעות, עוד לפני שדיברנו בכלל על האופי של המותג שאנו מייצגים.
צחוק, הלם, עצב ועוד פרצי רגש מיידים וספונטניים, יכולים להיווצר גם מחיבור של אלמנטים שלא חשבנו שיתחברו וישפיעו על הצופים שלנו, צריך רק לנסות ולעבוד עם זה. הרחוב הוא המעבדה הנגישה ביותר שלנו לבדוק את זה, אז למה לא להשתמש בו?
כמה פעמים הסתכלנו על תמונה - ממש כמו שצפינו בכפיות המעופפות של מילקי - ואמרנו לעצמנו "זה עובד" למרות שלא ידענו למה. זו בדיוק התכונה החשובה שמצויה בכל נציג דורי שמצליח לייצר דיבור חדש.
האימון הטוב ביותר הוא פשוט לצאת לרחוב ולנסות לתפוס בפריים דווקא את מה שלא הייתם מצלמים, ולייצר חיבור אחר - שלא מתכתב עם הרצון המשני שלנו - ליצור סדר ודינמיקה הגיונית. לאחר מכן יש לבחון את התוצאות ולנסות ולהרגיש האם הדברים עובדים. ברגע שתרגישו שזה זה, תראו שכבר לא תצטרכו לשאול "אז מה הקשר?" ותיכנסו למשרד על מנת לייצר שינוי אמיתי.
עומרי שומר הוא איש קריאייטיב וצלם מקצועי, פיינליסט פסטיבל לונדון לצילום, צלם המגזין הבינ"ל LENS MAGAZINE, מרצה בתרצה גרנות ACC בחברות וארגונים על חשיבה קריאטיבית דרך צילום רחוב
והנה עוד דוגמאות:
- 1.באזז 12/09/2017 12:13הגב לתגובה זועשית פרסומת, לא חשוב איך ומה שעושה באזז ויש עליה דיבור אתה בעולם החדש. זהו !!!
כמה ירוויח אלמוג בוקר בחדשות 12 ומי הם העיתונאים עם השכר הגבוה ביותר?
קשת היא מונופול
בפועל, ההכנסות של קשת שנשלטת על ידי דודי ורטהיים, הבעלים של קוקה קולה בישראל ובנק מזרחי טפחות, גדולות פי 4-5 לפחות מרשת וגדולות מכל ההכנסות של ערוצי הטלוויזיה גם יחד. העוצמה והכוח נובעים גם מערוץ חדשות חזק וגם מרצועות הבידור הטובות של קשת לעומת המתחרים. ערוץ 13 (רשת) סובל פעמיים - גם מהתחזקות ערוץ 14 שנתפס כאתר הימני היחיד וגם מזה שהוא נחשב "אותו הדבר" וסוג של ניסיון העתקה לא מוצלח של קשת. במקביל למינוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חברת חדשות 13 העיתונאים חששו משינוי הקו המערכתי של החדשות שנתפס בדומה לחדשות 12 כאנטי ביבי עם אג'נדה של שמאל-מרכז. במקביל הועזב רביב דרוקר והחלו עזיבות. ספי עובדיה עזב, וכעת אלמוג בוקר. ספי עובדיה עזב לתוכנית "עובדה" של אילנה דיין, גם היא מבית קשת. ההערכות בשוק מדברות על עלות שכר של בין 700 ל-800 אלף שקל לשנה לעובדיה. המעבר של עובדיה הוא עוד נקודה של כוח עבור ערוץ 12. הוא מתחיל להעביר לשורותיו טאלנטים ונראה כי הוא לא מפספס הזדמנויות. כעת, מעניין יהיה לראות האם ערוץ 13 יגיב - וכיצד ומה תהיה ההשפעה של שוק ההעברות החדש בתקשורת על ערוץ 14 (לאחרונה, אחרי שהכריז על מעבר לערוץ 13, ערוץ 14 סיכם על הישארותו של שרון גל).בוקר, כתב הדרום של הערוץ, שנחשב לעיתונאי מוערך, אמור להחליף את תמיר סטיינמן שעזב לאחרונה את תפקידו. ההערכות הן ששכרו ינוע בין 800 אלף שקל למיליון שקל בשנה.עמית סגל מעל 3 מיליון שקל בשנה; יונית לוי כ-2 מיליון שקל
הטאלנטים בחדשות 12 מרוויחים נהדר. על פי ההערכות שכרם מבטא עלות מעביד של בין 1.5 ל-2 מיליון שקל בשנה. כך מרוויחה גם יונית לוי, וכמוה דני קושמרו, אמנון אברמוביץ', עמית סגל ועוד. סגל נחשב לעיתונאי המרוויח בישראל, כשההערכות מדברות על הכנסות של מעל 3 מיליון שקל בשנה, כשבתוכן גם הכנסות מהספר המצליח וסדרת ההרצאות שהוא מעביר וכן כתיבת טור בידיעות אחרונות.- רגע לפני הסופ"ש: הסיפורים של השבוע ב"ביז מדיה"
- מראיינים פליטים, חושבים על המשפחה: כתבי המלחמה באוקראינה מדברים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריהאם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?
הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.
יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור.
התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות
לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי.
ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.
- הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
- סלקום מציעה חצי מיליארד שקל על הפעילות הקווית של הוט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.
