זיו שיינפלד
צילום: זיו שיינפלד
ניתוח

בין 'בית הקלפים' לגמר 'האח הגדול': על מדיה החברתית ו-TV

הטלוויזיה זינקה טכנולוגית במקביל להתפתחות הרשתות החבריות שמגדירות תכנים טלוויזיוניים חדשים. זיו שיינפלד מהקריה האקדמית אונו, על השוק העתידי והערכה כי בקרוב ייצרו מדד רייטינג חברתי לסדרות וסרטים
זיו שיינפלד | (3)

דיונים רבי שנים מתקיימים בחוגי תקשורת וקולנוע ובברנז'ה על המדיה המשתנה מדור לדור, מול דפוסי הצריכה של הקהל. עכשיו, כשהרשתות החברתיות חרכו את חיינו והפכו את רובנו למפיצי תכנים ולא רק לצרכני תכנים, יש מקום לדבר על החשיבות של מערכת היחסים בין המדיה החברתית לבין הטלוויזיה החברתית המודרנית, והשינויים שלעיתים לא מקבלים ביטוי בצד של ערוצי השידור ולעיתים גם בצד המפרסמים.

ב-5 השנים האחרונות התוכן הטלוויזיוני זכה לשינוי גדול במקביל לקצב התפתחות הרשתות החברתיות. ככל שהרשתות החברתיות הופכות אותנו הגולשים ליצרני תוכן בלתי נדלים, כך ההשתקפות של בבואתנו מגדירה את התכנים הטלוויזיוניים מחדש.

אז היכן הפורמט הטלוויזיוני מתבטא? למשל במגה סדרות: סדרות שהשקיעו בהן סכומי עתק ומוגשות ומופקות כאפוס קולנועי. הדוגמא הקלאסית לשנת 2013 היא כמובן בית הקלפים האהובה שלא רק שהוגשה כסדרה שוברת קופות במקום עוד סיטקום בלתי נגמר, אלא שנמכרה באתר הידוע נטפליקס בטרם נקנתה על ידי ערוצי הסדרות בארה"ב. 'נטפליקס', אתר שמשדר בתשלום סדרות ותכנים טלוויזיוניים, מתחיל לנגוס בערוצי הברודקאסט והנישה בעיקר כי ניתן היום לבחור איזה תוכן שנרצה (בין אם בתשלום או לא). ב'הארץ' פרסמו כתבה מעניינת בנושא - כנסו כאן.

אופציה נוספת היא סדרות הצילום הביתי: הסדרות מחוברים, מחוברות ושות', הן הדוגמא הקלאסית לחיבור בין יצר המציצנות שלנו שמתבטא בפייסבוק ובוויזואליות יתר באינסטגרם, מול היכולת שלנו להסריט את עצמנו ללא עלות ולרוב ברמה גבוהה ולשדר את עצמנו תוך שניות לכל מי שירצה לצפות. ניתן להגיד שבכל פלטפורמה שבסוף מגיעה לטלוויזיה, האלמנט המשני ל"סוג התוכן" הוא ה"אורך". מקטעים קצרים ותזזיתיים המכילים עלילה של 3-4 דמויות בפרק של 20 דקות או 5 דקות סרטון יוטיוב ועד 15 שניות בפורמט האינסטגרמי והשחקן החדש: vine.והשחקן החדש: vine.

אופי הסדרות וחדירת תכניות הריאליטי של העידן החדש: תכניות כגון האח הגדול, המרוץ למיליון, כוכב נולד ז"ל ועוד, מדוברות ברשתות החברתיות במקביל לרייטינג המסורתי שנרשם. יותר מכך, מנחי התכניות עצמם מקדמים את התכניות ובמקביל את עצמם באמצעות הפייסבוק, טוויטר ואינסטגרם ומייצרים באזז מעבר לקידום הפרסומי והשיווקי המתוקצב.

אבל המינוף באמצעות המדיה החברתית לא מסתיים באיזור הכביכול אפור של מנחים שהם ילידי או תוצרי המדיה החברתית. לכל תכנית ריאליטי - כמו מותג מסחרי המכבד את עצמו - מוקצה תקציב מדיה חברתית וכוחו לעיתים גדול יותר ממותג מצליח כבושם, רכב או סכין גילוח. הסיבה היא כי מראש התכנית היא אינטראקטיבית ומכילה בתוכה אלמנטים חברתיים כגון הצבעות, דיונים וציטוטים קבועים שמשלבים מנחי התכנית מהפייסבוק ותמונות באינסטגרם, ולרוב המשתתפים הם בבואה שלנו רק עם איזושהי "שריטה" שהמלהק קלט בחוש הליהוקי שלו.

מעבר לכך, מתקיים קו מקביל בין הרייטינג האלמותי לבין הרייטינג הווירטואלי והלא רשמי המתנהל במדיה החברתית. לא פעם סדרות שלא קיבלו רייטינג גבוה, נצפו במספרים גבוהים יותר במקביל ברשת או אומצו כסדרות פולחן במדיה החברתית. חברת המחקר נילסן גילתה במחקר שנערך השנה שכמות הבאזז ברשתות החברתיות גורמת לעלית רייטינג קבועה לקראת ובתוך עונה של סדרות. היחס בארה"ב בגילאי 18-34 לפי נילסן הוא ביחס של 9% באזז מול גידול של 1% ברייטינג. אחת הטענות במחקר היא שאנחנו גולשים במקביל בעוד פלטפורמות כמו הסלולאר והטאבלטים, ובכך מפיצים תכנים ודיעות ביחס למה שמשודר כרגע בטלוויזיה. כנסו וקיראו את הכתבה והמחקר.

דוגמא מצוינת לכך היא העונה הראשונה של המתים המהלכים. מנהלי השיווק של הסדרה יצרו באזז אדיר בטרם עליית הסדרה ברשתות החברתיות. במקביל גם הרייטינג החברתי היה גבוה במיוחד עם מעל 18 מיליון יוזרים בדף הפייסבוק של הסדרהשהציפו את הרשת. כתבה מעניינת הסוקרת את המהלך - כנסו כאן.

בהיבט אחר, מדורת השבט החדשה משולבת עם הישנה. חזון הטלוויזיה האינטראקטיבית הולך ומתפתח. זו לא קלישאה לומר שכמה שנים מעכשיו דור מוכוון דיגיטל יותר, יצרוך את התכנים שלו באופן שונה לגמרי. ההחלטה תהיה נטו סלקטיבית ותצטרך להגיע ממדיום אינטרנטי שמציע כל תוכן אפשרי.

ישנן כמה דוגמאות לשילוב הזה:

רשת BBC הקימה אתר לצריכת תכנים וצפייה בשידורים מעל האינטרנט. מה שמוגדר בעולם כ-iptv: טלוויזיה אינטרנטית משודרת. בעיקרון האתר דומה קצת ל-mako-TV הישראלי בכך שהוא מכיל תכנים טלוויזיונים רבים של הערוץ המשדר וכל תוכן נצפה מכיל אפשרות לתגובה או שיתוף בפייסבוק וכתיבת דיעה.

גם boxee הוא מזרים מדיה ביתי ומתקדם שמציע תכני וידאו עצמאיים לצד שורה של תכנים נוספים ברשת כמו יוטיוב, פנדורה ותכני מדיה אישיים כמו מאגר תמונות ומוזיקה מאפשר לשתף אונליין ברשתות החברתיות תכנים והגרסה הבאה שלו אמורה לאפשר לצופה העדפה בין שידור מוקלט לבין שידור אינטרנטי.

אני משער שלא רחוק היום שחברות הניטור, בשיתוף עם הזכייניות או אולי המפרסמים דווקא, ייצרו מדד רייטינג חברתי לסדרות וסרטים. זה מתבקש ולפעמים יכול להפוך סדרה עלומת שם בתחילת שנה לזוכת אמי בסופה.

זיו שיינפלד הוא מנכ"ל חברת Z Digital House, בית לשיווק דיגיטלי וחברתי . שיינפלד מייעץ ומרצה לחברות בתחום השיווק בזירות הדיגיטל ומתמחה בניהול מדיה חברתית, כתיבה שיווקית, וניתוח אסטרטגיות בערוצי תוכן, אינטרנט וסלולארי. הוא בעל MBA מהקריה האקדמית אונו. לאתר Z Digital House לחץ כאן www.zdigital.co.il. לדף הפייסבוק - לחצו כאן

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בדיוק בזמן (ל"ת)
    רני 27/08/2013 23:39
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שי 27/08/2013 16:31
    הגב לתגובה זו
    נחמד לדעת שהרייטינג לא מת הוא רק עובר מקום. זה באמת קטע שאין מדד חברתי עד כה.היישר לועדת המדרוג
  • 1.
    מעניין. מדד הבאזז (ל"ת)
    יואב 27/08/2013 15:28
    הגב לתגובה זו
קווין ספייסי מבית הקלפים (בית הקלפים - יחצ)קווין ספייסי מבית הקלפים (בית הקלפים - יחצ)

ממיליונר גדול להומלס - איך איבד קווין ספייסי 70 מיליון דולר

בגיל 66 ואחרי קריירה מפוארת, השחקן שזכה ב-2 פרסי אוסקר וכיכב בסדרת בית הקלפים לצד סדרות וסרטים רבים, נותר כמעט חסר כל; הוא נלחם משפטית בטענות כי ביצע עבירות מין בקטנים, הגיע לפשרות מבלי להודות, והפסיד את התדמית ואת הכסף וגם - כמה מרוויחים שחקני אוסקר?

רן קידר |

קווין ספייסי, השחקן זוכה שני פרסי האוסקר, חשף בריאיון לטלגרף כי הוא חי כיום ללא מגורים קבועים, נודד בין מלונות לדירות Airbnb בעקבות הוצאות משפטיות אדירות שהצטברו מאז 2017. "אני הולך לאן שיש עבודה. אין לי ממש בית", אמר ספייסי והוסיף כי "העלויות בשבע השנים האחרונות היו אסטרונומיות. כמעט ולא נכנס כסף, והכול יצא". הדברים נאמרו במקביל להופעתו בתל אביב בשבוע שעבר.

ספייסי, בן 66, בנה קריירה מזהירה שהחלה בשנות ה-80.ההכנסות העיקריות הגיעו משכר בסרטים, סדרות טלוויזיה והפקות שונות. בשיא הקריירה שלו, סביב 2017, ההון הנקי של ספייסי הוערך ב-70 מיליון דולר. חלק ניכר מהסכום נבע מהופעות בסרטים מצליחים, אך המקור המשמעותי ביותר היה הסדרה "בית הקלפים" של נטפליקס. הסדרה, ששודרה בין 2013 ל-2018, הניבה לספייסי 500 אלף דולר לפרק, מה שהצטבר לכ-50 מיליון דולר נטו עם בונוסים כמפיק. נטפליקס השקיעה בסדרה תקציב של מאות מיליונים, כאשר חלקו הגדול הופנה לשכר השחקנים הבכירים. ההצלחה של "בית הקלפים" גם חיזקה את מעמדו כשחקן מוביל, מה שהוביל לחוזים נוספים גדולים בתעשייה.

לפני "בית הקלפים", ספייסי גרף סכומים משמעותיים מסרטים קלאסיים. בסרט "החשוד המיידי" מ-1995, שבו זכה באוסקר הראשון שלו כשחקן משנה, השכר שלו לא פורסם רשמית, אך ההערכה היא שקיבל כ-1-2 מיליון דולר, בהתחשב בתקציב הסרט של 6 מיליון דולר והצלחתו הקופתית של 23 מיליון דולר. הסרט, שהפך אותו לכוכב בינלאומי, פתח בפניו דלתות לחוזים נוספים. על האוסקר השני שלו, עבור "אמריקן ביוטי" מ-1999, השכר עמד על כ-4 מיליון דולר, והסרט גרף 356 מיליון דולר בקופות בעולם, מה שהגדיל משמעותית את ערכו בשוק. 

כמה מרוויח שחקן אוסקר בסרט?

סרטים נוספים תרמו להונו: "שבעה חטאים" מ-1995: כ-2.5 מיליון דולר; "המתווך" מ-1998, כ-5 מיליון דולר. בסך הכול, ההכנסות מסרטים בין 1995 ל-2010 הגיעו לכ-50 מיליון דולר, לפני ניכויי מסים והוצאות הפקה. ספייסי השתתף גם בסרטים כמו "אינטליגנציה מלאכותית" מ-2001, ששילם לו כ-3 מיליון דולר, ו"סופרמן חוזר" מ-2006, עם שכר של כ-10 מיליון דולר, כולל אחוזים מהרווחים. הסרט האחרון גרף 391 מיליון דולר בקופות, אך ההפקה הייתה יקרה במיוחד, מה שהשפיע על הרווחים הנקיים.

מעבר לשכר ישיר, ספייסי הרוויח מפרסומות, חוזי ייעוץ והפקות עצמאיות. הוא הקים חברת הפקה בשנות ה-90, "טריגר סטריט פרודקשנס", שייצרה סרטים מצליחים כמו "21" מ-2008, שגרף 183 מיליון דולר בקופות. ההערכה היא שהחברה הניבה לו 10-15 מיליון דולר. בנוסף, חוזים עם מותגי ענק כמו אמריקן אקספרס וסוני תרמו כ-5 מיליון דולר בשנה בתקופת השיא. 

מתוך הכוכב הבא לאירוויזיון של קשת 12, מתוך אתר מאקומתוך הכוכב הבא לאירוויזיון של קשת 12, מתוך אתר מאקו

רייטינג: כוכב הבא ומהדורת 12 בטופ, ערוץ 14 רושם עלייה בשעות הערב

במהדורות 12 נשארת בטופ אבל למהדורת החדשות של ערוץ 14 נרשמת עלייה קלה ברייטינג

הדס ברטל |

מהדורת החדשות של 12 עדיין מונופול. ובכלל, קשת, למרות ניסיונה להתחמק מכך - היא מונופול. ערוץ 13 בגסיסה, 14 די נעצר, אך פחות מביא מפרסמים. קשת מקבלת את כל הקופה וכל הקצפת. סוד ידוע בשוק הפרסום והתקשורת הוא שקשת "שולחת" לקוחות לרשת רק כדי שתהיה לה תחרות ושהרגולטור לא יטיל עלייה סנקציות. 

המהדורה המובילה היא כאמור של קשת 12 עם 17.6% ברייטינג ו-443 אלף צופים. הרבה אחריה מגיעה המדורה של ערוץ 14 עם רייטינג של 9.3% ו-257 אלף צופים. אחרונות הן רשת 13 עם 6.7% ו-153 אלף צופים וכאן 1 עם 3.2% ו-38 אלף צופים. 

פריים טיים

הכוכב הבא לאירווזיון ממשיך להוביל את טבלת הרייטינג עם 16.2% רייטינג ו-429 אלף צופים. הרבה אחריה מגיעים הפטריוטים, תכנית הדגל של ערוץ 14 שרושמים 9.2% ו-262 אלף צופים. מעט אחריה מגיעה ווראט של רשת 13 עם 8.9% רייטינג ו-229 אלף צופים ותכנית הדרמה המקורית מקום שמח בכיכובה של נועה קולר של כאן 11 עם 6% ו-127 אלף צופים.


ינון מגל בשידורי הפטריוטים מתוך אתר ערוץ 14
ינון מגל בשידורי הפטריוטים - קרדיט: מתוך אתר ערוץ 14


תכניות הבוקר והמהדורות המוקדמות

בקרב תכניות הבוקר מגיעה ראשונה חדשות הבוקר של 12 עם ניב רסקין ורייטינג של 4.1% ו-101 אלף צופים. אחריה חדשות היום עם אלי ראכלין בערוץ 13 ו-75 אלף צופים. הרבה מאחור היא תכנית הבוקר של ערוץ 14, ישראל הבוקר עם 1.4% רייטינג ו-26 אלף צופים. התכנית על הבוקר עם עודד מנשה בערץ 14 בשעה תשע עם רייטינג של 1.2% ו-28 אלף צופים בלבד. באותה השעה ב-13 משודרת פותחים יום עם רייטינג של 1.3% ו-29 אלף צופים והמובילה היא נסלי ברדה במשדר הבוקר של 12 ורייטינג של 2.6% ו-56 אלף צופים.