סתיו קורן
צילום: צילוך מסך

כמה עולה דירה בקריית שמונה והאם זו השקעה מעניינת?

קריית שמונה רחוקה מלב העניינים, והיא לא אופציה ריאלית לרוב משפרי הדיור או לזוגות צעירים; אך אם אתם משקיעים, זו עשויה להיות אופציה מעניינת
סתיו קורן | (14)

בקריית שמונה אפשר לקנות דירת ארבעה חדרים בארבע מאות עד חמש מאות אלף שקל, עשירית מהמחיר במרכז תל אביב. זה אולי לא מפתיע כי מדובר בפריפריה רחוקה ואפילו מנותקת עם מעט מאוד אופציות תעסוקה. אבל במחירים האלו, רכישת דירה להשקעה עשויה להיות מעניינת.

מהם היתרונות והחסרונות בהשקעה בקריית שמונה?

מול השקעה של 400-500 אלף שקל בדירת ארבעה חדרים יש לכם פוטנציאל תשואה והשבחה שמתבטא בשני מישורים, שכר הדירה והשבחת הנכס במקביל לעליית ערכו בשוק. שכר הדירה מסתכם 2,000-2,500 שקל. מדובר בתשואה של כחמישה אחוז צפונה על ההשקעה, לא רע באופן יחסי למקומות אחרים בארץ. 

חוץ מזה, מדברים על רכבת כבר הרבה שנים, וההערכות הן שזה אומנם לא יגיע בטווח הקרוב, אבל בטווח הרחוק זה אכן צפוי לקרות, וזה באג'נדה של משרד התחבורה ושל הממשלה. כשזה יקרה, קריית שמונה תהיה כבר קרובה יותר למרכז הארץ, וזה יחד משמעית צפוי להשפיע על המחירים.

בקרית שמונה יש בעיית תעסוקה חריפה, אבל יש גם נקודות אור. מכללת תל חי, מושכת הרבה סטודנטים ומשנה מעט את אופי האזור. במקביל יש תוכניות להתרחבות ההתיישבות בנגב ובגליל על רקע התחזית שעד אלפיים ארבעים האוכלוסייה בארץ תגדל בלפחות ארבעה מיליון איש.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    גל 11/08/2021 18:14
    הגב לתגובה זו
    מדובר על דירות רקובות ורעועות שנבנו בשנות השבעים שמונים. לא שוות שקל!
  • 10.
    דירה בקרית שמונה (ל"ת)
    ישראל 08/08/2021 18:48
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ריקי 08/08/2021 15:59
    הגב לתגובה זו
    בצפת כדאי להשקיע הדירות עולות ויש ביקוש גבוה בגלל החרדים .ממליצה
  • 8.
    כתבה שנכתבה גם ליפני 20 שנים וכלום לא הישתנה (ל"ת)
    דוד הגנן 08/08/2021 07:37
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מתחיל ב-850 אלא אם רוצים לגור עם הרצל השיכור בחדר הנדרג (ל"ת)
    חומוס 07/08/2021 23:55
    הגב לתגובה זו
  • אורי 11/01/2022 15:28
    הגב לתגובה זו
    יש בחצי מליון בעיקר בשכונות שיכוני רכבת המזרחיות מדובר בדירות קטנות מאוד בשיכונים מתפוררים שנבנו בשנות ה70 וגם שם השכן יהיה "הרצל השיכור" או נכון להיום "בוריס השיכור" (בשנות ה90 הכל התמלא שם רוסים הנורמלים עזבו את השכונות האלה ועברו לשכונות נורמליות יותר או לגמרי עזבו את העיר ושם נשארו כל השבורים והנרקומנים )
  • 6.
    חיים בלה לה לנד 07/08/2021 21:29
    הגב לתגובה זו
    אשמח לקבל הצעה כזאת ולא בשביל השקעה בשביל מגורים. אולי לפני 8-10 שנים אלה היו המחירים, ברגע שהגיעו לכאן הסטודנטים מהמרכז המחירים עלו לשחקים. אם לפני 15 שנה יכולתי למצוא דירת 3 חדרים ב600 של לחודש הרי שכיום פחות מ2000 לא ניתן למצוא.
  • 5.
    ערן 07/08/2021 18:40
    הגב לתגובה זו
    לא מספרים לכם שמדובר בבתים שלא ראויים למגורים עדיף להשקיע בשדרות ובדרום
  • 4.
    אסי 07/08/2021 12:26
    הגב לתגובה זו
    אתם רצינים? חור מארץ החורים. צריך לחלק שם שטחים בחינם כדי שאנשים יגרו שם
  • יוסי 07/08/2021 22:02
    הגב לתגובה זו
    חבל ארץ מדהים, קרוב למעיינות לאתרים נפלאים, הכל ירוק, יש הכל בעיר, יש את ראש פינה לצפת לטבריה במרחק חצי שעה..... תגיד איפה אתה חי...
  • 3.
    מצביע ימין 07/08/2021 12:22
    הגב לתגובה זו
    רגע לפני שנתניהו נכנס לכהונה כרוה"מ דירה בקריית שמונה, קריית גת או דירת חדר בנתניה עלתה כ- 100-150,000 ₪. במשך כהונתו של נתניהו מחירי הדירות יותר מהכפילו עצמם במרכז הארץ ועד פי 5-6 בפריפריה. המשמעות של הדברים היא שנתניהו דפק עד העצם את קהל מצביעיו ואת האלמנטים החלשים בחברה הישראלית. אם אם חד הורית בנתניה טרם נתניהו יכלה לקנות דירת חדר וחצי על בסיס הון עצמי של 15,000ש"ח והשאר בהלוואה. מאז אותה חד הורית לא יכולה להרשות לעצמה לשלם משכנתא של 500,000ש"ח והיא תהיה שוכרת לנצח. נתניהו בפעולתו פעל נגד המגזרים החלשים ביותר של החברה הישראלית והפקיר אותם לצפורני המאיון העליון ולכסף הישן של הפנסיות התקציביות (המון מצביעי מפאי). האם קהל מצביעיו מבין שהוא דפק אותם עד העצם? למען הסר ספק הח"מ מצביע ימין (לא לכוד). לא לשכוח ששר האוצר בראשית קפיצת המחירים היה יאיר לפיד – אבל הוא לא ציפיתי למשהו אחר ממי שהתפרנס שנים רבות לדברר את בנק הפועלים והכסף הגדול.
  • 2.
    אם לקנות רק בקיבוצים מסביב (ל"ת)
    המדינה הפקירה 07/08/2021 11:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מרכזון 07/08/2021 10:20
    הגב לתגובה זו
    חיזבאללה
  • קריית שמונאי לשעבר 11/01/2022 15:22
    הגב לתגובה זו
    השכנים מצפון פחות מדאיגים מהשכנים בתוך העיר יש אזורים שהם עוד סבבה כמו בימת תל חי ושאר השכונות המערביות אבל לשכונות של השיכוני רכבת לא מומלץ להתקרב (במיוחד לא לשפרינצק ואזור הנרייטה סאלד ) המצב שם לא שונה מלוד הכל מלא תחנות סמים ונרקומנים וכל מיני ערסים עם רעש ריבים צרחות וקריוקי וגם לרוסים לא חסר כל סופ"ש משתכרים ואז דוקרים אחד את השני ב2007 הם רצחו שם 2 אנשים (ריב על וודקה ) ב2014 היה נסיון חיסול עם מטען באוטו וגם השנה זה קרה לפני חודש עוד פעם שמו למישהו מטען חבלה
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות

בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות

לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל משכנתא

בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא. 

הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל. 

עדכון מגבלת כושר ההחזר 

כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).

בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.

עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת

במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

בעוד שבחוק ההסדרים כבר מקודם מס רכוש בשיעור של עד 2%, דו"ח של צוות מקצועי של משרד האוצר מספק את התשתית הכלכלית למהלך. לפי הדו"ח, מדובר במס שנועד לתת מענה קבוע לצרכים התקציביים שנוצרו בעקבות המלחמה. באוצר מעריכים פוטנציאל גבייה של מיליארדי שקלים בשנה, בעיקר מבעלי קרקעות לא מנוצלות
עוזי גרסטמן |

בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.