בני ברק נדל"ן נדלן בניין
צילום: Istock

רבע מהאנשים לא משלמים ארנונה

הארנונה השנתית למגורים בכל הארץ עומדת על 2,868 שקל לנפש בממוצע. בתל אביב והרצליה הארנונה לנפש יקרה; בבני ברק וגבעתיים הכי צפוף

מורן ישעיהו | (8)

ההכנסה הממוצעת מגביית ארנונה בישראל עומדת על 2,868 שקל לנפש, כאשר היקפי הגבייה המשמעותיים ביותר הם בערים תל אביב יפו והרצליה: 7,058 ו-5,670 שקל לנפש בהתאמה. ההסבר לכך לפי הלמ"ס - פעילות מסחרית ותיירותית אינטנסיבית בערים האלו לצד דירוג ברמה חברתית-כלכלית גבוהה.

ירושלים מובילה את היקף הגבייה מארנונה למגורים

שיעור הארנונה למגורים מסתכם, על פי בדיקת הלמ"ס ב-44.6% מסך הארנונה הכללית הנגבית, בין היתר, גם עבור שימוש בנכסי תעשייה ומשרדים. עיר הבירה הובילה בהיקף הגבייה בשנה זו עם מעל מיליארד שקל ממגורים, אחריה מדורגות הערים תל אביב וחיפה עם מעל לחצי מיליארד שקל. 

יחס הגבייה מכלל החיובים למגורים נותר על 75% - משמע רבע מהאנשים לא משלמים. לצד זאת, יש לציין כי במגזר היהודי שיעור הגבייה גבוה יותר מאשר במגזר הערבי.

* הנתונים במיליונים

בלמ"ס מעדכנים כי בשנים האחרונות נרשמה ירידה בהכנסות הרשויות הנובעת הן מהאטה בהשתתפות הממשלה והן מהאטה בהכנסות העצמיות מפרטים ומוסדות בגין ארנונה, אגרות והיטלים ועוד.

בשנת 2018 לדוגמה (השנה האחרונה בה ללמ"ס יש נתונים) ההכנסות העצמיות של הרשויות הסתכמו בכ-40 מיליארד שקל, גידול ריאלי של 3% לעומת גידול ריאלי של 5.8% אשתקד. ככלל, שיעור ההכנסות העצמיות מההכנסות בתקציב הרגיל היה 58.5%, פחות מבשנת 2017 (59.4%), כאשר בקרב 91 מהרשויות חלה ירידה בהכנסות העצמיות, לעומת 52 רשויות ב-2017. כמו כן, הכנסות הרשויות מהשתתפות הממשלה הסתכמו ב-27.9 מיליארד שקל, גידול ריאלי של 8% לעומת גידול ריאלי של 10.7% בשנת 2017.

בני ברק העיר הצפופה ביותר, שיעור הבעלות על דירה בת"א הנמוך ביותר

74.7% מהתושבים מתגוררים בתחומי העיריות. צפיפות האוכלוסייה עומדת על 394.6 לקמ"ר כאשר העיר הצפופה ביותר נכון לסוף 2018 היא בני ברק עם 27,060 תושבים לקמ''ר, ואחריה גבעתיים עם 18,565 תושבים לקמ"ר.

עוד לפי הנתונים, בתקופה זו מאזן ההגירה הפנימית הגבוה ביותר היה בראש העין (4,708), חריש (3,787), באר יעקב (2,595) ועפולה (1,495). המאזן הנמוך ביותר היה בירושלים, עם יותר אנשים שעזבו אותה מאלו שנכנסו - פער של 6,048 איש. רוב הנכנסים אליה הגיעו מבני ברק – 925 ומבית שמש – 668, ורוב היוצאים ממנה עברו לתל אביב-יפו – 1,636 ולבית שמש – 1,509.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

אחרי ירושלים במאזן הגירה שלילי נרשמו בני ברק (3,111-), אשדוד (2,826-) ובת ים (2,169-). בתל אביב-יפו מאזן ההגירה הפנימית היה חיובי (יותר נכנסים מאשר יוצאים) – 582. רוב הנכנסים אליה הגיעו מירושלים ומרמת גן – 1,623. רוב היוצאים עברו לשכנות רמת גן, חולון וגבעתיים: 2,548, 1,344 ו-1,317 בהתאמה.

בנוסף, בדיקת שיעור הבעלות על דירה בקרב ערים מובילות המונות למעלה מ-50 אלף תושבים מראה כי בשנת 2018 האחוז הארצי של משקי בית הגרים בדירה בבעלותם היה 67.2% ושיעור הגרים בשכירות הסתכם ב-27.6%. האחוז הנמוך ביותר של בעלות על דירה היה בתל אביב-יפו – 41.9%, והאחוז הגבוה ביותר היה ברהט – 95.6%.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לא מודדים ארנונת מגורים לנפש. בלמ״ס עובדים טמבלים. (ל"ת)
    דני 25/04/2020 08:11
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    דירה = קורת גג = צורך בסיסי של האדם (ל"ת)
    דירה = קורת גג 16/04/2020 18:11
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יוני 12/02/2020 18:25
    הגב לתגובה זו
    חבל שאין אף נתון אחד נכון בכתבה!!! תבדקו מדגמית באתרי הרשויות את הדוחות הכספיים.
  • 5.
    יוני 12/02/2020 18:22
    הגב לתגובה זו
    תבדקו בדוחות הכספיים באתרי הרשויות את הנתונים שלכם. הכל שגוי בצורה מאד קיצונית!! מי שכתב את המאמר עיוות בצורה דרמטית את הנתונים. תמחקו את הכתבה הזו. אין אף רשות מהמגזר היהודי מתחת ל85 % גביייה!
  • 4.
    לראות גם כמה משלמים מתוך כלל התושבים בכול ישוב (ל"ת)
    היה מעניין 12/02/2020 15:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ישראל 12/02/2020 14:59
    הגב לתגובה זו
    מזמן הארנונה הפכה לדמי חסות של נכס מולאם הנכסים הם לא שלנו יותר הם שייכים לשליטי המדינה
  • 2.
    שגיא 12/02/2020 06:43
    הגב לתגובה זו
    קודם כל בכותרת כתוב שרבע מהאנשים לא משלמים ארנונה, אבל בכתבה בכלל לא מדובר על זה! רבע ממה? מכל האנשים בארץ? ואיזה עונש צפוי להם? דבר שני, כתוב ״ האחוז הנמוך ביותר היה בתל אביב-יפו – 41.9%, והאחוז הגבוה ביותר היה ברהט – 95.6%.״ - אחוז של מי? של בעלי הדירות או של השוכרים?
  • 1.
    שיתחילו לעקל להם נכסים (ל"ת)
    שמוליק 11/02/2020 18:39
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ    צילום: דרור סיתהכל
צילום: שי אהרונוביץ צילום: דרור סיתהכל

רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80

הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט

צלי אהרון |

הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.

זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ. 

מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.   

חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים  מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80,  אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל

אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.

החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.

דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים

בין מאי ליולי נמכרו 21,640 דירות צניחה של 19.6% לעומת התקופה המקבילה, כשהיצע הדירות הלא מכורות מזנק בשיעור 19% ועומד על 82,530 - מספיק ל-31.1 חודשים של ביקושים - גם בשוק הדירות היד שניה נרשמת ירידה אבל מתונה יותר - במציאות הזאת, נראה שגם הורדת ריבית לא תצליח להחזיר את השוק למסלול

מנדי הניג |

אנחנו מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ובלא מעט מקרים הדגשנו כי המצב בשטח חמור אפילו יותר מזה שעולה מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. והטענה הזאת קיבלה תוקף גם בעונת הדוחות האחרונה, אז יזמיות הנדל״ן פרסמו נתונים על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים שנחתמים. מנכ"ל משרד השיכון תומך בהערכת ביזפורטל: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס" המשמעות היא שהמגמות לא נשארות רק על הנייר, אלא באות לידי ביטוי ישיר בתזרים של החברות, ביכולת שלהן להניע פרויקטים חדשים וגם ובעיקר בביטחון של המשקיעים.

עכשיו גם נתוני הלמ״ס עצמם לחודשים מאי-יולי מציירים תמונה ברורה ומדאיגה: יש ביקושים נמוכים במיוחד, צניחה במכירת דירות חדשות ועלייה מתונה בלבד בפעילות בשוק היד השנייה וגם זה רק אם נמדוד את יולי מול יולי. בסך הכול נמכרו בתקופה הזאת 21,640 דירות שזאת ירידה של 6% לעומת פברואר-אפריל השנה, ונפילה של כמעט 20% בהשוואה לאותה תקופה בשנה שעברה.

שוק הדירות - תמונת מצב

אם מעמיקים בפילוח הנתונים רואים עד כמה המצב מחמיר מחודש לחודש. שוק הדירות החדשות בשפל היסטורי. 7,430 דירות בלבד נמכרו בשלושת החודשים  ירידה של 15% לעומת הרבעון הקודם ויותר מ-36% ירידה לעומת מאי-יולי 2024. אם מסתכלים על חודש יולי לבד אז אפשר לראות שיפור נקודתי לעומת יוני, אבל בהסתכלות שנתית מדובר בצניחה חדה של מעל 31%. מנגד, שיעור לא מבוטל 27.8% מהמכירות נעשה במסגרת תכניות ממשלתיות מסובסדות, מה שעוד יותר מדגיש את החולשה של השוק החופשי, כי אם לא היו את התכניות הממשלתיות המכירות היו צונחות אפילו יותר.

בשוק היד השנייה, לעומת זאת, התמונה אמנם לא כזאת טובה אבל היא יותר מתונה. בסך הכול נמכרו 14,210 דירות ביד שנייה במאי-יולי שזה מבטא ירידה זניחה של עשירית האחוז לעומת שלושת החודשים שקדמו לה, וירידה של כ-7% בלבד מול התקופה המקבילה בשנה שעברה. גם כאן אם מודדים את יולי לבד אפשר לראות עלייה משמעותית באופן יחסי בקצב העסקאות, מה שמעיד שהרוכשים נוטים לחפש פתרונות מיידיים ונגישים יותר, גם במחיר של לוותר על דירה חדשה מהקבלן.

במקביל, מלאי הדירות הלא־מכורות ממשיך לעלות ומגיע כבר ל-82,530 יחידות זינוק של כ-19% לעומת השנה שעברה. מדובר בהיקף שמגלם 31 חודשי היצע בקצב המכירות הנוכחי, כלומר יותר משנתיים וחצי עד שניתן יהיה לספוג את המלאי הזה. המשמעות עבור היזמים היא לחץ הולך וגובר, והמשמעות עבור השוק כולו היא פוטנציאל לירידת מחירים, בעיקר כשביקושים חדשים מתקשים להתרומם בסביבת ריבית גבוהה ובמצב של אי-ודאות כלכלית. צריכים להבין, שירידת ריבית של רבע אחוז לא תשנה את התמונה הזאת כזה מהר, היא אולי תזריק קצת אופטימיות בשוק אבל כדי לחסל בזה היצע של מלאים צריכים הורדות ריבית מאסיביות וגם מהירות שזה תרחיש שעדיין לא נמצא על השולחן.