רבע מהאנשים לא משלמים ארנונה
הארנונה השנתית למגורים בכל הארץ עומדת על 2,868 שקל לנפש בממוצע. בתל אביב והרצליה הארנונה לנפש יקרה; בבני ברק וגבעתיים הכי צפוף
ההכנסה הממוצעת מגביית ארנונה בישראל עומדת על 2,868 שקל לנפש, כאשר היקפי הגבייה המשמעותיים ביותר הם בערים תל אביב יפו והרצליה: 7,058 ו-5,670 שקל לנפש בהתאמה. ההסבר לכך לפי הלמ"ס - פעילות מסחרית ותיירותית אינטנסיבית בערים האלו לצד דירוג ברמה חברתית-כלכלית גבוהה.
ירושלים מובילה את היקף הגבייה מארנונה למגורים
שיעור הארנונה למגורים מסתכם, על פי בדיקת הלמ"ס ב-44.6% מסך הארנונה הכללית הנגבית, בין היתר, גם עבור שימוש בנכסי תעשייה ומשרדים. עיר הבירה הובילה בהיקף הגבייה בשנה זו עם מעל מיליארד שקל ממגורים, אחריה מדורגות הערים תל אביב וחיפה עם מעל לחצי מיליארד שקל.
יחס הגבייה מכלל החיובים למגורים נותר על 75% - משמע רבע מהאנשים לא משלמים. לצד זאת, יש לציין כי במגזר היהודי שיעור הגבייה גבוה יותר מאשר במגזר הערבי.
* הנתונים במיליונים
בלמ"ס מעדכנים כי בשנים האחרונות נרשמה ירידה בהכנסות הרשויות הנובעת הן מהאטה בהשתתפות הממשלה והן מהאטה בהכנסות העצמיות מפרטים ומוסדות בגין ארנונה, אגרות והיטלים ועוד.
- העירייה תבעה על חוב של 200 אלף שקל - ותשלם 30 אלף
- פסיקה נגד עיריית תל אביב: עמותות לא ישלמו ארנונה של משרדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנת 2018 לדוגמה (השנה האחרונה בה ללמ"ס יש נתונים) ההכנסות העצמיות של הרשויות הסתכמו בכ-40 מיליארד שקל, גידול ריאלי של 3% לעומת גידול ריאלי של 5.8% אשתקד. ככלל, שיעור ההכנסות העצמיות מההכנסות בתקציב הרגיל היה 58.5%, פחות מבשנת 2017 (59.4%), כאשר בקרב 91 מהרשויות חלה ירידה בהכנסות העצמיות, לעומת 52 רשויות ב-2017. כמו כן, הכנסות הרשויות מהשתתפות הממשלה הסתכמו ב-27.9 מיליארד שקל, גידול ריאלי של 8% לעומת גידול ריאלי של 10.7% בשנת 2017.
בני ברק העיר הצפופה ביותר, שיעור הבעלות על דירה בת"א הנמוך ביותר
74.7% מהתושבים מתגוררים בתחומי העיריות. צפיפות האוכלוסייה עומדת על 394.6 לקמ"ר כאשר העיר הצפופה ביותר נכון לסוף 2018 היא בני ברק עם 27,060 תושבים לקמ''ר, ואחריה גבעתיים עם 18,565 תושבים לקמ"ר.
עוד לפי הנתונים, בתקופה זו מאזן ההגירה הפנימית הגבוה ביותר היה בראש העין (4,708), חריש (3,787), באר יעקב (2,595) ועפולה (1,495). המאזן הנמוך ביותר היה בירושלים, עם יותר אנשים שעזבו אותה מאלו שנכנסו - פער של 6,048 איש. רוב הנכנסים אליה הגיעו מבני ברק – 925 ומבית שמש – 668, ורוב היוצאים ממנה עברו לתל אביב-יפו – 1,636 ולבית שמש – 1,509.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- רמ"י שיווקה כ-10 אלף דירות ברחבי הארץ; טרם פורסמה חוברת למכרז
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על...
אחרי ירושלים במאזן הגירה שלילי נרשמו בני ברק (3,111-), אשדוד (2,826-) ובת ים (2,169-). בתל אביב-יפו מאזן ההגירה הפנימית היה חיובי (יותר נכנסים מאשר יוצאים) – 582. רוב הנכנסים אליה הגיעו מירושלים ומרמת גן – 1,623. רוב היוצאים עברו לשכנות רמת גן, חולון וגבעתיים: 2,548, 1,344 ו-1,317 בהתאמה.
בנוסף, בדיקת שיעור הבעלות על דירה בקרב ערים מובילות המונות למעלה מ-50 אלף תושבים מראה כי בשנת 2018 האחוז הארצי של משקי בית הגרים בדירה בבעלותם היה 67.2% ושיעור הגרים בשכירות הסתכם ב-27.6%. האחוז הנמוך ביותר של בעלות על דירה היה בתל אביב-יפו – 41.9%, והאחוז הגבוה ביותר היה ברהט – 95.6%.
- 8.לא מודדים ארנונת מגורים לנפש. בלמ״ס עובדים טמבלים. (ל"ת)דני 25/04/2020 08:11הגב לתגובה זו
- 7.דירה = קורת גג = צורך בסיסי של האדם (ל"ת)דירה = קורת גג 16/04/2020 18:11הגב לתגובה זו
- 6.יוני 12/02/2020 18:25הגב לתגובה זוחבל שאין אף נתון אחד נכון בכתבה!!! תבדקו מדגמית באתרי הרשויות את הדוחות הכספיים.
- 5.יוני 12/02/2020 18:22הגב לתגובה זותבדקו בדוחות הכספיים באתרי הרשויות את הנתונים שלכם. הכל שגוי בצורה מאד קיצונית!! מי שכתב את המאמר עיוות בצורה דרמטית את הנתונים. תמחקו את הכתבה הזו. אין אף רשות מהמגזר היהודי מתחת ל85 % גביייה!
- 4.לראות גם כמה משלמים מתוך כלל התושבים בכול ישוב (ל"ת)היה מעניין 12/02/2020 15:22הגב לתגובה זו
- 3.ישראל 12/02/2020 14:59הגב לתגובה זומזמן הארנונה הפכה לדמי חסות של נכס מולאם הנכסים הם לא שלנו יותר הם שייכים לשליטי המדינה
- 2.שגיא 12/02/2020 06:43הגב לתגובה זוקודם כל בכותרת כתוב שרבע מהאנשים לא משלמים ארנונה, אבל בכתבה בכלל לא מדובר על זה! רבע ממה? מכל האנשים בארץ? ואיזה עונש צפוי להם? דבר שני, כתוב ״ האחוז הנמוך ביותר היה בתל אביב-יפו – 41.9%, והאחוז הגבוה ביותר היה ברהט – 95.6%.״ - אחוז של מי? של בעלי הדירות או של השוכרים?
- 1.שיתחילו לעקל להם נכסים (ל"ת)שמוליק 11/02/2020 18:39הגב לתגובה זו

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.