מדוע השוק התעלם מפרוטוקול הפד' שפורסם אמש - למרות שציפה לו?
החשש מהתחממות יתר של הכלכלה הולך ומממשיך להתחלף בחשש להתקררות מהירה, זאת כששיא ההתרחבות מאחורינו. ציפיות האינפלציה הארוכות יורדות ואיתן גם שיפוע עקום התשואות.
באופן פרדוקסלי האשם העיקרי בהאטה המהירה אלה צווארי בקבוק שנוצרו בגלל ההתרחבות החדה - סקר מנהלי הרכש בענפי השירותים בארה"ב (מרקיט) שפורסם שלשום תיאר התקררות חדה מ- 64 ל-60.1 (ערך מעל 50 מתאר התרחבות). 16 מתוך 18 ענפי השירות דיווחו על צמיחה ביוני, כשהובילו ענפי האומנות, הבידור והנופש, ולעומתם ענפי הנדל"ן והחקלאות דיווחו על התכווצות. חברות בענף השירותים תיארו מחסור בחומרים, זמני הובלה ארוכים יחד עם חוסר בהירות למתי דברים יסתדרו.
סין מתכננת חזרה להפחתות ריבית, כשהכלכלה הסינית מתקררת מהר מהצפוי - התשואה בסין ירדה אתמול לרמה הנמוכה שלה מאז אוג' 2020 - ראש ממשלת סין, לי קצ'יאנג, אמר אתמול כי יש לחזור לתמוך בכלכלה הריאלית, גם באמצעות הפחתות ריבית, זאת לאחר פרסום סקר מנהלי הרכש בסקטור השירותים המקומי שתיאר התקררות מהירה מהצפוי. כלכלני גולדמן זאקס מעריכים כי על סמך ניסיון העבר כשהפחתת ריבית נזרקת לאויר בסין תוך זמן קצר היא לרוב מתממשת ולכן זה הופך להיות כעת תרחיש הבסיס שלהם. ביום שלישי בכיר סיני לשעבר ב-PBOC (הבנק המרכזי בסין) פרסם טור דעה בולט בו קרא לקובעי המדיניות לחזור להפחתות ריבית. הטענות לכך היו כי צריך להקל על ההתקררות הכלכלה, להבטיח נזילות מספקת ולתמוך בשירות החובות. אך טענה מקורית נוספת היתה שהפחתת ריבית תהיה סוג של צבירת תחמושת לאפשרות שבעתיד יצטרכו לעלות אותה (כדי להתגונן מהעלאות ריבית בארה"ב, שייסכנו את המטבע המקומי), כך שלא יצטרכו לעלות אותה בתרחיש כזה לגבהים מסוכנים. אבל בינתיים נראה שזאת דאגה אחת פחות, כשמאז כאמור גם בארה"ב פורסם סקר מנהלי רכש בשירותים שתיאר התקררות מהירה מהצפוי בקצב ההתרחבות של סקטור השירותים, וגם בארה"ב העלאת הריבית הצפויה מתפוגגת:
השוק התעלם אתמול בנונשלנטיות מפרוטוקול הפד' שתיאר התקדמות מהירה יותר לעבר Tapering, כשזה נתפס כלא מעודכן - מפרוטוקול הפד שפורסם אתמול עלה שמשתתפים שונים ציינו כי הם מצפים שהתנאים להתחלת הפחתת קצב רכישת הנכסים יושגו מעט מוקדם מכפי שציפו בפגישות קודמות. אלא שמאז הפגישה הזאת פורסם כזכור נתון אבטלה, שעלה ל-5.9% וכאמור גם סקר חלש של מנהלי הרכש בשירותים. התשואה ל-10 שנים בארה"ב ירדה אתמול לרגעים מתחת ל-1.3%.
- "התשואות באג"ח הקונצרני יכולות לרדת מתחת לממשלתי"
- להוריד את הריבית כבר מחר - הנה הסיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היום הלמ"ס תפרסם את סקר הערכת המגמות בעסקים בישראל, שיתאר האם גם אצלנו צווארי הבקבוק חונקים את ההתאוששות.
הבנק המרכזי באירופה (ECB) הסכים אתמול להעלות את יעד האינפלציה, בצעד שייאפשר להותיר את הריבית בגוש שלילית למשך שנים, גם אל תוך תרחיש של התחממות אינפלציה - סוכנות בלומברג מדווחת מפי מקורבים לבנק כי קובעי המדיניות הסכימו אתמול להעלות את יעד האינפלציה ל-2% (לעומת יעד קודם מעורפל של "נמוך מ-2%, אך קרוב אליו"), ואף הסכימו לאפשר גמישות נוספת ביעד במידת הצורך, כלומר גם אם תגיע ל-2% לא ימהרו להעלות אותה.
בנק ישראל חזר להגדיל בחודש יוני את רכישות האג"ח הממשלתיות - אחרי שלושה חודשים רצופים של הפחתה בקצב רכישות האג"ח החלו בשוק ספקולציות שהבנק החל דה-פאקטו להתקפל מתכנית הדגל שלו (Tapering). הבנק הכחיש זאת והמשיך לטעון שישלים את כל מסגרת הרכישות עליה התחייב. נתון אתמול על הגדלת קצב הרכישות בחודש יוני מ-3.0 ל-3.3 מיליארד שם בצד את הספקולציה להתקפלות.
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg)