מגמת מסחר עליות בורסה שוק ההון
צילום: Istock
בלוגסטריט

איך להתנהל עם קולות הפחד? מה עם עליבאבא, פייסבוק ומיקרוסופט?

התאוששות מדדי המניות מירידות תחילת מרץ לא הפיגה את הפחד מהשווקים. יש ״שמועות״ על ירידות במאי ואפילו חזרה על ירידות מרץ 2020. איזה מניות מתאימות לתקופה כזו?
 

זיו סגל | (4)

מכירים את ההרגשה הזו כשנמצאים בסוג של המולה, פיסית או מנטאלית, ואז איכשהו הכל נעצר ומחלחלת תחושה של פחד? ככה זה מרגיש עכשיו בוול סטריט. חווינו את נפילות מרץ 2020, את ההתאוששות המרשימה מאז ותופעותיה לרבות: משקיעי רובין הוד, תופעת ה-SPAC, נסיקתן של קרנות ARK ו״המבט אל הירח״ של משתמשי Reddit. איכשהו, בימים אלו, עם שינוי הסקטורים אליו התייחסתי כאן לאחרונה, תופעות שנת מרץ 2020 - מרץ 2021 דועכות ופחד משתק מחלחל את השווקים.

> לכל הטורים של זיו סגל

תוכלו לראות על הגרף של ה-S&P500 את העובדה שכבר כחודש הוא דורך במקום ואת העובדה שהמחזורים גדולים יותר הם בימים של ירידות השערים. תוכלו לראות גם על גרפים של מניות שאתם מחזיקים ושל מניות שדברתם איתי עליהן השבוע - שיום אחד נראה שמתחילות לעלות יפה ויום אחרי חוזרות אל הבסיס.

לקבלת נתוני רילטיים ללא עלות באפליקציית ביזפורטל

 

מאשימים בכך את האינפלציה ואת תשואות האג״ח וממקמים אותם במקום של הצל המפחיד. זו פרשנות ״קלאסית״ אבל לא בטוח שנכונה. ה״קלאסיקה״ המוכרת מדברת על שיאו של גל חיובי בשווקים שמניב עליית מחירים ועליית ריבית כתוצר לוואי של פעילות כלכלית מואצת. אבל, העולם חווה כרגע את מה שספרי התיאוריה הכלכלית עוד לא למדו למדל. מדינות שמגדילות גירעון, מחלקות צ׳קים לתושבים ומחברות את הכלכלה למכונת החייאה. לכן, בצילו של הביטקוין, אם יקרה משבר מוניטרי, הוא יהיה יותר מאשר אינפלציה שניתנת לוויסות על ידי ריבית. נכון שהתוצאה תהיה זהה: ירידת ערך מטבעות וכוח הקניה שלהם אבל העוצמה של הירידה ויכולת האיזון של המדינות יעמדו למבחן קשה. במילים אחרות, הפחד צריך להיות יותר מעניין של 2% תשואה על אג״ח. הוא השאלה האם ניתן לנתק מהעולם את מכונת ההנשמה ומה יהיה עם כל החובות הלאומיים.

 

הדיבורים על אינפלציה ותשואות אג״ח הם ניסיון להיות בתחום המוכר והידוע. זו פרשנות ברירת מחדש מספרי כלכלה ישנים. להניח שהם מהווים הסבר מספיק לעתיד השווקים ולאמצעי ההתגוננות ממנו (וגם לסיבה מדוע השווקים לא יכולים לעלות, מהצד השני), אחרי שנה בה קדשנו שינוי וחדשנות לרבות חדשנות פיננסית ופינטק, זו הנחה שמקלה על החיים ותוחמת את הפחד לאזור המוכר. יהיה הפחד שלכם אשר יהיה, בהקשר של השקעה במניות ניתן לעשות שני דברים:

 

1. ״מבחן לחץ״ לתיק המניות. במהלך התיקונים מהתקופה האחרונה, מניות וגם קרנות סל הזכירו לנו שהן יכולות לרדת עשרות אחוזים. זה הזמן לבדוק את התיק, מניה מניה, ולשאול מה פוטנציאל הירידה המידי של המניה אולי לפני שנקבל החלטה למכור אותה. זה יכול להיות על בסיס ניתוח התנהגות המניה בימי ירידות השערים האחרונות ויכול להיות גם על ידי אמידת המרחק עד לממוצע נע ל-200 יום, רמת תמיכה משמעותית וכו׳.

 

2. בדיקת ביטא. תלמידי מימון זוכרים את המושג ביטא. ביטא מלמדת מה רגישות המניה ביחס לשוק. ביטא קטנה מ-1 משמעותה מניה שאמורה לרדת פחות כשהשוק ירד (ולעלות פחות כשהשוק יעלה). לכן, אם אתם רוצים להישאר במשחק אבל לאפשר פחד מוכל יותר בימים של ירידות, חפשו מניות עם פוטנציאל טכני גבוה וביטא נמוכה.

 

מניות במעלה הביטא

שתי המשימות הנ״ל מחזירות אותנו למיקרוסופט MSFT. חברה עתירת הכנסות ופוטנציאל. ביטא 0.81. הגרף מציג את התמיכה הקרובה.

 

עם ביטא 0.88 אפשר למצוא את BABA שקצת ירדה מהכותרות. שימו לב לתמיכה המשמעותית סביב 220 דולר. מדובר גם בתמיכת פיבונאצ׳י שמאותתת על פוטנציאל עליה משמעותי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

במעלה הביטא, 1.21, ועם פוטנציאל טכני מרגש נמצאת פייסבוק - FB . הרעיון הגיעה מקבוצת לימוד אנרגטית שאני מנחה שנקרא לה קבוצה ל.. תוכלו לראות את הפריצה של קו המגמה היורד שנמשך זמן רב ומהווה רמת תמיכה משמעותית.

 

אל תשכחו גם את המתכות היקרות. נכון שהן לא ספקו תשואות בשנה האחרונה אבל השקעות הן אל העתיד ולא אל העבר. אני מחזיר לכאן את הגרף של SLV העוקבת אחרי מחיר הכסף. תמיכה ב-23 ופוטנציאל עליה משמעותי.

 

 

  

בהצלחה! מחכה לתובנות של כל המומחים לתחומים שדברנו עליהם וכמובן לשאלות שלכם. נתראה ביום רביעי. [email protected].

כותב המאמר הינו זיו סגל, העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטאלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    גיל1 22/03/2021 18:17
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה TQQQ עד מאי
  • 2.
    בושישה 22/03/2021 16:05
    הגב לתגובה זו
    חזקה הולכת לפוצץ חזק שמעתי ל50 דולר
  • 1.
    רק מזומן 22/03/2021 15:56
    הגב לתגובה זו
    כל השאר בועה.כולל מיקרוסופט של גייטס
  • פחות (ל"ת)
    אבירם 23/03/2021 00:54
    הגב לתגובה זו
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.