המדרון החלקלק, קרוב יותר מתמיד
מדהים, באיזו מהירות מדינות הופכות ממדינה צומחת ומוצלחת, המשרתת היטב את רווחת אזרחיה, למדינה כושלת בה שורר תוהו ובוהו. קשה להאמין. ישראל בטח אינה פתורה מסכנה זו, בטח אם מתבססים על נתונים. אם משווים בין רשימת 56 מדינות מוצלחות ו-85 מדינות כושלות ב-2020 לפי פרמטרים שונים, ניתן להבחין זאת בנקל.
בספרו החדש של רושיר שרמה, 10 כללים למדינות מוצלחות, המחבר מנתח נתונים עבור 56 מדינות שהשיגו צמיחה כלכלית בת קיימא במשך לפחות עשור, בשנים שבין 1960-2010. ישראל נמנית על 56 המדינות.
במדד "מדינות כושלות", המחושב על ידי הארגון Fund for Peace בספר מדורגות מדינות בהתאם לסיווג הבא: "כושלת", "שברירית" או "שברירית בפוטנציה", כאשר מציין רושיר 85 מדינות בסיווגים הללו.
מדינה כושלת היא "מדינה בה המערכת הכלכלית ו/או הפוליטית היא כה חלשה שאין לממשלה יכולת למשול או לשלוט כמו: לבנון, תימן וסוריה".
מדינה שברירית היא מדינה בה הממשל חלש אבל עדיין עם פוטנציאל שליטה בסיסית. ומדינה "שברירית בפוטנציה" היא מדינה בה היכולת למשול מאוימת, בגלל אי-יציבות פוליטית.
- המלחמה הכלכלית מתחממת: הסיוע לאוקראינה והנפט הרוסי במרכז
- בריטניה הקפיאה נכסים בהיקף של 13 מיליארד דולר שנקשרו לאברמוביץ'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשוואה בין 56 המדינות המוצלחות לבין 85 המדינות הכושלות, שברירות או שברירות בפוטנציה, מעידה על אמת אפלה. החשש עולה כשמבינים כי המדרון כה חלקלק והמעבר מסטטוס של מדינה מוצלחת למדינה כושלת עלול להיות מהיר נורא.
מתוך 56 המדינות המוצלחות, לפי קנה המידה של שרמה, כמעט חצי, או 26 מדינות, מפיעות היום ברשימה הכושלת או השברירית. מדינות אלו הדרדרו מ-"מוצלח" ל-"כושל", בפרק זמן קצר, לרוב בגלל מהומות פוליטיות. שש מתוכן ממוקמות במזרח התיכון ובצפון אפריקה: אלג'ריה, אירן, לבנון, טורקיה, סוריה ותימן.
לעומת זאת, מספר המדינות מתוך רשימת 85 המדינות הכושלות, המועמדות לעלות כיתה, ולהגיע ומעמד "מוצלח" – הוא אפסי. אינני מצליח לזהות אפילות אחת.
קשה להאמין, אולם גם ארה"ב נמצאת בסכנת הידרדרות. גזענות, מחאות, אלימות, פוליטיקה קוטבית ואלימה, ונשיא הבונה על שנאת היריב – מאיימים כיום על כלכלת ארה"ב יותר מתמיד וישראל חייבת לשים לב גם לזה.
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
- חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
הפער בין "מוצלח" לבין "כושל" הוא קטן ומתהפך תוך זמן קצר – לעתים, כמעט מבלי שהמנהיגים שמו לב – עד שזה מאוחר מדי לתקן.
שכנתנו בצפון, לבנון, הינה דוגמא. בעוד שבעבר היתה הבית של השייחים העשירים, שהביאו את כספם לבנקים הלבנוניים, גם בתקופת מלחמת האזרחים במדינה בין השנים 1975-1990, המשיכו הבנקים לפעול, כיום הפכה המדינה למקום הרוס אשר נשלט ע"י טרוריסטים.
הבנקים במדינה היפה הזאת בפשיטת רגל וצעיריה בורחים לחו"ל.
כמעט ללא יוצא דופן, כל מדינה מוצלחת, הפכה כושלת והידרדרה לכאוס, בגלל מערכת פוליטית שבורה. אף לא מדינה אחת השיגה צמיחה יציבה בת קיימא נוכח פוליטיקה מושחתת, רוויית אוליגרכים.
בימים אלו ממש מדינת ישראל מתגאה בקבוצת רוכבים המשתתפת במרוץ הטור דה פרנס היוקרתי, תחת השם "Startup Nation". ישראל זה מכבר מאוהבת בכינוי הזה אולם האמנם זאת המציאות הישראלית בימים אלו? עם סיסמאת הסטארט אפ ניישן, אנו מפרים את אחד החוקים של שרמה שמציין בסיפרו כי הבעיה הגדולה של המדינות המדרדרות היא בכך שהן נופלות לשבי התעמולה של עצמן.
המערכת הפוליטית בישראל שבורה בשנה האחרונה. מעל 10 שבועות קיימות הפגנות סוערות נגד ראש הממשלה. היו שלוש מערכות בחירות מאז אפריל 2019 – ואיום לרביעית. שרות התעסוקה מדווח על 847,968 מובטלים ביולי, מתוכם 576,164 בחל"ת, ושיעור האבטלה הגיעה ל-21%.
כמו מכונית, בקלות ישראל יכולה להפוך מ-Startup Nation ל-Dead Battery Nation. כמו ה-26 מתוך ה-56 המדינות המוצלחות שנפלו לקטגוריות המדינות הכושלות ישראל בקלות כיום יכולה למצוא עצמה שם. אין מקום לשאננות. המצברים שלנו מתרוקנים במהירות.
- 18.[email protected] 31/08/2020 15:20הגב לתגובה זוהסכנה הוא לא במערכת הפוליטית. הסכנה היא בקומוניסטים הנאצים שחודרים למדינה ומנסים לפורר אותה מבפנים. ארה"ב לא בסכנה. לעומת זאת אירובה כבר נחרבת.
- 17.me 31/08/2020 14:52הגב לתגובה זופטורה מלשון פטור
- 16.אנונימי 31/08/2020 14:45הגב לתגובה זוכתבה פוליטית רדודה
- 15.לילי 31/08/2020 14:41הגב לתגובה זואם נוותר לביבי על התיקים - נאבד את המדינה יש למצות את הדין עם ראש ממשלה הנאשם בשחיתות
- 14.יויו 31/08/2020 14:39הגב לתגובה זוכדי להכשיל את זה שמוצלח בכל מה שעושה טוב למדינה שלנו .השמאלנים מסוכנים ויהרסו הכל יותר מהמחבלים
- 13.8 31/08/2020 14:20הגב לתגובה זואו שלא...
- 12.לרון 31/08/2020 13:55הגב לתגובה זועם כל השנאות היה "אני" לצד "המדינה" היום זה "אני ואין בלתי,ואחרי המבול"
- 11.עוד פרופ' פוליטי קטן שכותב מתוך פוזיציה עלובה (ל"ת)יעקב 31/08/2020 13:33הגב לתגובה זו
- 10.אחת שיודעת 31/08/2020 12:57הגב לתגובה זוההסתדרות, המגזר הציבורי, הפרקליטות המושחתת מהיסוד, מע' המשפט האוליגרכית והפוליטית, חוסר משילות של נבחרי ציבור, שלטון הפקידים... ועוד
- שרה שיודעת ? (ל"ת)דף מסרים 31/08/2020 14:48הגב לתגובה זו
- לרון 31/08/2020 13:59הגב לתגובה זובתוספת "קטנה",המנהיג פועל נגד מוסדות השלטון,סוג של דיקטטורה,ואמנם גם בן גוריון היה סוג של,אך המדינה וטובתה היו לעיניו!
- גק 31/08/2020 13:39הגב לתגובה זוכל שציינת הם היסודות לחוסנה של המדינה ,הכאוס האמיתי זה ראש הממשלה שלך המושחת והמשחית ותוקף כל חלקה טובה של יציבות
- יואל 31/08/2020 13:36הגב לתגובה זוהאוייב הגדול ביותר של המדינה זו שחיתות שילטונית שהורסת כל חלקה טובה וכמו שכתוב בכותרת הדג מסחריח מהראש
- 9.י"ע 31/08/2020 12:44הגב לתגובה זושראש ממשלה נאשם לא יכול לנהל מדינה. ביבי הכפיף הכל למען נושא והוא המשפטים שלו. גם לפני זה הוא לא היה מנהל טוב למדינה ,אבל עכשיו הוא אסון. ,כמו שאמר לאולמרט כשדרש ממנו להתפטר.
- לרון 31/08/2020 14:00הגב לתגובה זולהיות ארגנטינה,פרוניזם ישראלי
- 8.דב 31/08/2020 12:43הגב לתגובה זוהתיאוריה ידועה, ויש עליה תוספות ותיקונים. הפרמטרים מתייחסים לממדים פוליטיים ופחות כלכליים, ויש להוסיף עליהם ממדים רבים. לא ישראל ולא ארה"ב נמצאות המדרון החלקלק. הנכון הוא ששתיהן מאוימות מבפנים על-ידי גורמים מתוסכלים ואלימים הנתמכים על-ידי גורמי חוץ עוינים עם כספים רבים. זה המצב. והתיאוריה דווקא איננה מתאימה להן.
- 7.טור מעמיק ביותר. ניכר שהכותב ביצע מחקר מעמיק לפני שפרסם (ל"ת)פרום 31/08/2020 12:32הגב לתגובה זו
- 6.שמואל 31/08/2020 12:32הגב לתגובה זומכיוון שהפרופסור המכובד עוסק בקריטריונים להגדיר מצינה מוצלחת או כושלת, כך כל אתר המכבד את עצמו וכל כותב מאמר מכובד, צריך לכתוב את דעותיו הפוליטיות, מקורות המימון, חברות בקרנות כאלה או אחרות, מיד בראשית המאמר.
- 5.סתם אחד 31/08/2020 12:31הגב לתגובה זוארהב בשנות ה 60 הייתה כמו היום. גזענות. שנאת זרים. נשיא ותובע שנרצחו. מנהיג שחורים שנרצח. ומה יצא בסוף? ולהבדיל גרמניה הנאצית עם יכולת מדינית צבאית כלכלית אדירה ומשילות מוחלטת. איך זה נגמר?
- 4.אנחנו כבר שם. הגענו למקום הראוי לנו. (ל"ת)איתן 31/08/2020 12:16הגב לתגובה זו
- 3.א 31/08/2020 12:16הגב לתגובה זושביבי יפטור אותנו כבר מנוכחותו..
- 2.המקצוען 31/08/2020 11:56הגב לתגובה זותגיד שאתה פשוט שמאלניומקושר לקרן החדשהאל תדאג.לא ניתן לך לנהל את הכלכלה
- כמה כיף להיות ביביסט 31/08/2020 13:07הגב לתגובה זואתה נפגע כת שלא ישנה את דעתו גם אם יחרבנו לו על הפנים. עצוב, כי אנשים כמוך דרדרו אותנו למקום שאנחנו נמצאים בו.
- דב 31/08/2020 13:40אתה נמצא? בתדמית המראה שלך - זה בדיוק, אבל בדיוק אתה.
- 1.מנחם 31/08/2020 11:54הגב לתגובה זוהזרים הפועלים פה להרוס את המדינה מבפנים
- אז תחשוף (ל"ת)ברסלבר 31/08/2020 12:38הגב לתגובה זו
- דב 31/08/2020 13:41הכל גלוי וידוע ונעשה לאור השמש. בלי בושה.

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה
מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו
אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.
בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.
המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית
הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.
תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים
בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה
מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו
אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.
בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.
המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית
הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.
תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים
בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.