ארז כהן
ארז כהן
רעיון השקעה

האם השקעה בנדל"ן בבאר שבע מעניינת?

באר שבע משתדרגת תודעתית והופכת מעיר שדה פריפריאלית למטרופולין חזק; מחירי הדיור בעיר זינקו באופן דרמטי ב-15 השנים האחרונות ופוטנציאל עליית המחירים עדיין קיים - התשואה אמנם ירדה, אך עדיין גבוהה משמעותית ביחס לתל אביב
ארז כהן | (28)
נושאים בכתבה מחירי הדירות

באופן פרדוקסלי הכינוי המחמיא "בירת הנגב" עשה עוול לא מבוטל לבאר שבע. בתודעת רבים היא צרובה כ"עיר דרומית" הממוקמת בלב המדבר, זאת למרות שמיקומה הגיאוגרפי הינו בדיוק במרכז מפת ישראל. עשרות קילומטרים ספורים משפלת החוף ובפועל, המרחק בינה לבין אילת, כ-240 קילומטרים, גבוה יותר מהמרחק בינה לבין ראש הנקרה שבגבול לבנון כ-220 קילומטרים, לחיפה, כ-190 קילומטרים, לתל אביב וגוש דן כ-100 קילומטרים ולירושלים אף פחות מכך, כ-95 קילומטרים.

נתונים יבשים, לכאורה, אלה ממחישים אל נכון את הפוטנציאל הכלכלי, האורבני והנדל"ני של באר שבע, המשתדרגת תודעתית כעיר צומחת ההולכת והופכת מעיר שדה פריפריאלית למטרופולין חזק, וכעיר הממומשקת היטב למרכז הארץ הן באמצעות כביש "חוצה ישראל", שני קווי רכבת המקשרים בינה לבין מרכז הארץ, כביש 40 הוותיק, כביש 25 (חוצה הנגב המערבי בואכה אשקלון) כשלכל אלה נוספים עיר הבה"דים ההולכת וקורמת עור וגידים, מרכז התקשוב של חיל המודיעין, בסיסי חיל האוויר בחצרים ובנבטים, אזורי תעסוקה דוגמת עמק שרה, קריית יהודית, מכתשים ופארק אופיר, ומפעלים דוגמת כי"ל, ים המלח ומכתשים, שפע מוסדות ציבור קניונים, מוסדות תרבות, כולל תזמורת, תיאטרון, אירועים ופסטיבלים, אוניברסיטת בן-גוריון אצטדיון מהגדולים והחדישים בארץ, וקצב בניית שכונות חדישות ומתוכננות היטב, מהגבוהים  במדינת ישראל.

ההיסטוריה של באר שבע, או בכינויה "עיר האבות", ראשיתה בתקופות פרהיסטוריות קדומות, ולאחר מכן מקום מושבו של אברהם אבינו והיותה עיר בנחלת שבט שמעון. במשך אלפי שנים עברה באר שבע גלגולים רבים, החל מהתקופות הרומית והביזנטית וכלה בתקופה העותומנית שלקחו אדריכלים גרמנים  ושוויצרים שתכננו עבורם בראשית המאה ה-20 את מה שמכונה כיום "העיר העתיקה". הוקם בסמוך לה שדה התעופה הראשון בארץ ישראל וכן קו רכבת שתתחבר למסילת הרכבת החיג'אזית. בתקופת המנדט הבריטי הייתה באר שבע עיירה ערבית עם מספר מצומצם של משפחות יהודיות.

לאחר שחרור העיר במלחמת העצמאות היא תוכננה  מהמסד ועד לטפחות כעיר חדשה על ידי אדריכל אריה שרון, מי שהיה אחראי על תמ"א/1, תכנית המתאר הארצית הראשונה, ובהמשך, הקמת אוניברסיטת בן גוריון, המרכז הרפואי סורוקה, תיאטרון, תזמורת קאמרית ועוד, הפכו אותה בהדרגה מעיר קטנה ופריפריאלית באופייה, לעיר מחוז חשובה ביותר. 

במהלך שנות ה-90 של המאה הקודמת קיבלה באר שבע תנופת משנה כתוצאה משני גורמים עיקריים, האחד רבבות רבות של עולים שהגיעו אליה ממדינות חבר העמים והכפילו את  אוכלוסייתה מכ-100 אלף תושבים בשנות ה-80 לכ- 220 אלף בקירוב אלף כיום, וכן העובדה שבמסגרת תכנית האב הארצית תמ"א/35 הוחלט להפוך אותה למטרופולין הרביעי של מדינת ישראל, אחרי תל אביב וגוש דן, חיפה וירושלים.

באר שבע נהנית משטח מטרופוליני גדול ביותר, כ-117 אלף דונם, כפליים יותר מתל אביב (!) והשני בגודלו בישראל אחרי ירושלים, מה שמעיד על פוטנציאל הגידול הרב שלה, הן למגורים והן לתעסוקה. בין היתר אושרו בה כ-20 אלף יחידות דיור במסגרת הסכמי הגג ויחד עם הבנייה המקודמת בה ממילא, והיא מתוכננת להגיע לכ- 300 אלף תושבים בקירוב במהלך העשורים הקרובים.

רמות מחירי הדיור בה זינקו באופן דרמטי במהלך 15 השנים האחרונות. אם ב-2005 היה מחיר ממוצע של כ-5000-6000 שקלים למ"ר לדירה, הרי שכיום רף המחירים הממוצע מגיע לכ-10-12 אלף שקלים למ"ר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מנקודת מבטם של משקיעים אסטרטגים אמנם עליית מחירים זו הקטינה משמעותית את התשואה על השכרת דירות מכ-6-8 אחוזים (!), אמנם ברמת סיכון הרבה יותר גבוהה לפני עשור, וכיום על כ-3-4 אחוזים, אולם מעבר לכך שזו עדיין תשואה בהחלט לא רעה וגבוהה משמעותית מזו של תל אביב, כ-2-2.5 אחוזים, קיים עדיין פוטנציאל עתידי לא מבוטל לעליות מחירים נוספות, הן בשל הפעילות הנדל"נית והתעסוקתית, הן שיפור הממשק התחבורתי למרכז הארץ והן מעבר חלק נכבד מהצבא לדרום, כולל בסיסי חיל האוויר הסמוכים, ובמיוחד נבטים וחצרים.

להלן מקבץ עסקות נדל"ן שבוצעו לאחרונה בבאר שבע: ברחוב מיכאל חזני 3 נמכרה דירת 80 מ"ר, 4 חדרים, קומה 7 ב-940 אלף שקלים. ברחוב מיכאל אשבל 20 נמכרה דירת 85 מ"ר, 4 חדרים, קומה 2, ב-1.06 מיליון שקלים. ברחוב יוהנה ז'בוטינסקי 15 נמכרה דירת 4 חדרים, 119 מ"ר, קומה 6, ב-920 אלף שקלים. ברחוב גד טדסקי 4 נמכרה דירת 4 חדרים, 93 מ"ר , קומה 8 ב-1.07 מיליון שקלים. ברחוב המוכתר 4 נמכרה דירת גן 3.5 חדרים, 98 מ"ר ב- 1.31 מיליון שקלים. ברחוב אברהם אמיר 53 נמכרה דירת 3 חדרים, 80 מ"ר, קומה 4 ב-990 אלף שקלים.  ברחוב הרב שלמה טנא 17 נמכרה דירת 98 מ"ר, 4 חדרים, קומה 4, ב-1.14 מיליון שקלים.

הערכתנו היא כי המשך תכניות פיתוח הנגב, בתוכם המשך שיפור התשתיות דוגמת סלילת "חוצה ישראל" דרומה מבאר שבע בואכה צומת הנגב, ובד בבד גם העלייה המספר התיירים בדרום, כמו גם המעבר ההולך וגדל של אוכלוסיות איכותיות, בתוכם משרתי קבע ואנשי חיל האוויר, כל אלה יחזקו עוד יותר את באר שבע בשנים הבאות, הן כמותית והן איכותית, ובד בבד יביאו התחזקות בביקושים לנדל"ן, הן למגורים והן להשקעה ויהוו זרז נוסף בהפיכת באר שבע לעיר מטרופולין משמעותית במפת העסקים וההשקעות במדינת ישראל.

תגובות לכתבה(28):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 26.
    סליחה חבר, אבל עיר האבות זו חברון ולא באר שבע (ל"ת)
    שם עצרתי 18/07/2020 00:39
    הגב לתגובה זו
  • 25.
    משקיע 17/07/2020 17:07
    הגב לתגובה זו
    אתם רציניים?
  • 24.
    דגן 15/07/2020 16:37
    הגב לתגובה זו
    עסקינן, אז בשביל 3% עדיף לקנות קרן רייט אמריקאית שנותנת גם יותר מזה.
  • 23.
    אזרח עצבני 14/07/2020 20:54
    הגב לתגובה זו
    הבעיה שקניון הנגב נראה כמו קניון מרמאללה או איזה מדינה ערבית.מרגיש כאילו הגעת למדינה אחרת.
  • 22.
    מיותר, יש יותר מידי הצע מאשר ביקוש (ל"ת)
    באר שבעי 14/07/2020 19:03
    הגב לתגובה זו
  • 21.
    חני 14/07/2020 16:15
    הגב לתגובה זו
    כבישים רחבים, אנשים חמים, אוויר טוב, מלאאאא מקומות בילוי, מלאאא מסעדות מהטובות והאיכותיות, קניונים, סינמה סיטי, משכן לאומנויות הבמה, היכל התרבות, קאנטרי קלאב, אוניברסיטה הכי גדולה, בית חולים הכי גדול, מחאאא פארקים מהממים!!!! מהיפים בארץ!!! מיכללות פ, אמניםהרבים מפורסמים וטובים יוצאי ב״ש: יהודת רביץ, מאיר בנאי ז״ל, אורנה בנאי, צביקה הדר, עמיר בניון, רוני דלומי, אבייתר בנאי, אגם בוחבוט ועוד!!!! וכמובן ראש עיר אחד הטובים בארץ אם לא ה—— קבוצת כדורגל מהטובות בארץ שרק אתמול זכתה בגביע המדינה??
  • רז 15/07/2020 16:37
    הגב לתגובה זו
    .
  • 20.
    דירות"א 14/07/2020 16:04
    הגב לתגובה זו
    הארצי ככל שנתוני האבטלה יגדלו היצע הדירה יגדל במקביל מכך יש להסיק שלא כדאי להשקיע בתקופה שמחירי הדירות מנופחים
  • 19.
    הנדלן זה בועה שתתפוצ 14/07/2020 15:58
    הגב לתגובה זו
    רק שיתחילו להסב מגדלי משרדים לדירות וכל מי שמחזיק דירה להשקעה ירצה להיפטר ממנה
  • 18.
    שלוי 14/07/2020 15:46
    הגב לתגובה זו
    הסטודנטים שהם השוכרים העיקריים עוזבים את העיר.......
  • נ.ש 15/07/2020 18:19
    הגב לתגובה זו
    תקרא פעם נוספת ואולי תבין.
  • 17.
    נו באמת 14/07/2020 15:33
    הגב לתגובה זו
    מי בדיוק ישכור את הדירות הללו? מי שידו לא משגת ונמצא בחובות עתק לבנקים שכעת דחו לו את החוב בכמה חודשים? או שבכלל, המובטלים בדרך מהלשכה יעברו אצל מר קבלן ועל הדרך יקחו ישר 2 דירות? שורש הבעיה הוא חוסר התאמה בין השכר, העדר קביעות כפי שיש כיום בשוק העבודה, שוק עבודה שסובל מגילנות ולכן משכנתאות ראוי שתלקחנה לעשור לא יותר ורמת המחירים המנופחת. הכתבה היתה אמורה להיות: רבותיי היזמים והקבלנים, גרמו למגה פגוע כנגד העם היהודי, מאות אלפים בגלל המחירים המנופחים והחל"ת לא ישנים בלילה כבר כמה חודשים. בואו נוריד את המחירים לעלות + מע"מ + רווח יזמי של 20-30% בלבד ונחזור למכור דירות של 120מ בבאר שבע ב- 400,000 ש"ח כפי שמכרנו עד 2009.
  • 16.
    נו באמת 14/07/2020 15:33
    הגב לתגובה זו
    כבר לפני שנתיים - שלוש ויותר כתבתי שהקבלנים והיזמים בשלוב עם הבנקים מבצעים פשע כנגד העם היהודי. אתה משווק לנו עיר פריפריה מרוחקת במחירים של 1-1.2M ש"ח ל- 100מ. בואו נבדוק אם יש התכנות לרמת המחירים הזו? לפי הלמ"ס השכר הממוצע בבאר שבע נמוך בכ- 10% מהשכר הממוצע הארצי. חציוני לא נתון אבל נשערך אותו בכ- 6,000 ש"ח ברוטו בחודש בב"ש. מה שאומר שלפי כלל אגודל של 80 משכורות חציוניות דירה בבית דירות בב"ש צריכה לעלות 500K כחדשה מהניילונים. כבר בעבר כתבתי שאני לא יודע איזה טריגר יגיע (לא ידעתי שזו תהיה מגפה עולמית) ויכניס מאות אלפי משפחות עם חובות של 1M ש"ח לצרות צרורות. כותרות העיתונים מדברות על דחייה בשנתיים של משכנתאות שלאחריהן התשלום החודשי יהיה גדול עוד יותר. במקום התמקד ברמת המחירים המנופחת בכ- 60-70% שהפכו את כל עם ישראל לעבד לבנקים בעודם חסרי בטחון תעסוקתי כמו שהוכיה הקורונה אתה מספר לנו על תשואה טובה לנדלן למשקיעים. קודם כל, מדובר בתשואה גרועה ברוטו לפני דוד שמש שהתקלקל או פצוץ צנרת ביוב ולפני עלות זיפות גג שנתית. שנית, מי בדיוק ישכור את הדירות הללו? המשך
  • 15.
    ואיך שכחתם להזכיר את שדה התעופה המתוכנן בנבטים! (ל"ת)
    תושב הקום 14/07/2020 15:18
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    עיר על הפנים על מה אתה מדבר (ל"ת)
    אנונימי 14/07/2020 15:17
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    איל 14/07/2020 15:02
    הגב לתגובה זו
    אין קונים, השוק מוצף וזו רק ההתחלה. עאלק להשקיע בנדלן עכשיו. כל מי שיש לו שכל בראש יודע שלא משקיעים בתחילת הירידה
  • 12.
    blond101209 14/07/2020 15:02
    הגב לתגובה זו
    איך פיספסת ולא ציינתה בסקירה ההיסטורית שלה את ה"פרמידה" שרוביק ראש העיר הנוכחי בונה בה-את פארק נחל באר שבע שהוא בגודל כמו סנטרל פארק במנהטן ניו יורק. שזה גם מוסיף לפוטנציאל ההשבחה.
  • 11.
    ציקי 14/07/2020 14:57
    הגב לתגובה זו
    שמישהו יוציא את השמאי הזה מבידוד - יש מצב שהוא על סמי הזייה.
  • 10.
    נגבית 14/07/2020 14:50
    הגב לתגובה זו
    יש להוסיף ערך זה אשר במכרז להקמתו זכתה אמש קבוצת שיכון ובינוי. קרית המודיעין תהיה ערך מוסף רב מוניטין לבאר-שבע וסביבתה.
  • 9.
    הנדלן מת 14/07/2020 14:42
    הגב לתגובה זו
    בקרוב בנייני משרדים יוסבו לדירות ונגמרו ימי הדירות להשקעה. מי שרוצה 2% בשנה על שכירות + כאב ראש בבקשה .
  • 8.
    אנדרה 14/07/2020 14:38
    הגב לתגובה זו
    אין כסף לאוכל איך ניקנה דירה? אופקים יותר טוב כי לא משלמים מס הכנסה וזה מכסה משכנתא.
  • 7.
    קונים בקרית חיים מערבית יש ביקושים ליד הים שדרות דגנ (ל"ת)
    טוביה 14/07/2020 14:25
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    עכשיו לא מעניין באף מקום מתקשים למכור המחירים יחתכו בחצי (ל"ת)
    רמי 14/07/2020 14:20
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מישהו מנסה כאן לקדם השקעה בב"ש המחירים יצנחו ולא רק שם (ל"ת)
    דפנה 14/07/2020 14:12
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אפי 14/07/2020 14:07
    הגב לתגובה זו
    כל התוכן שכתבת היה נכון לפני כמה שנים. רובו כבר לא נכון בשנתיים-שלוש האחרונות, ובטח לא עכשיו, כאשר מיתון קשה בפתח.
  • 3.
    רוברט 14/07/2020 13:53
    הגב לתגובה זו
    אחלה פרסום בהצלחה במכירות !
  • 2.
    כתבה מעניינת ורהוטה -תודה לכותב (ל"ת)
    חיימון 14/07/2020 13:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ממתין לקבל את דמי החל"ת ורץ לקנות דירה להשקעה פחחחחחחחח (ל"ת)
    חל"תניק 14/07/2020 13:42
    הגב לתגובה זו
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.