זום היא דווקא המפסידה הגדולה של הקורונה
זה התחיל טוב עבור חברת ZOOM. מגפת הקורונה גרמה לכולם להישאר בבתים והעלתה את מספר המשתמשים בשירותי הוידאו של החברה מ-10 מיליון לכמעט 200 מיליון בתוך מספר שבועות. המניה זינקה בכ-100% בפרק זמן קצר מאוד וכולם מיהרו להכתיר את החברה, ואת מייסדה אריק יואן, כמרוויחה הגדולה ממשבר הקורונה.
אך עם העלייה החדה בכמות המשתמשים והזינוק בפופולאריות של הפלטפורמה צצו גם הבעיות: זה החל בבעיות האבטחה שהתגלו כבר בשבוע הראשון של הסגר העולמי, המשיך לבעיות במודל הכלכלי של החברה שעדיין לא מצאה פתרון לקהל המשתמשים הביתי והתקדם עם כניסתן לשוק של ענקיות הטכנולוגיה שמציעות פתרונות דומים בחינם. בעיות אלו מדאיגות מאוד את הנהלת החברה ומעמידות את עתידה של החברה בסימן שאלה גדול.
הלהיט הגדול של תקופת הקורונה - אפליקציית זום
בעיית אבטחת המידע
הבעיה החמורה מכולן, זו שמדירה שינה מאריק יואן כפי שהודה לאחרונה, הינה בעיות באבטחה. למרות שרמת האבטחה של התוכנה לא נופלת מרמתם של גדולות הטכנולוגיה כמו גוגל ומיקרוסופט, תוך זמן קצר התגלה שניתן להקליד מספרי פגישות רנדומליים ולהצטרף לפגישות ללא הזמנה. זום, שעד לא מזמן הייתה נחלתו של קהל עיסקי בעיקר, נאלצת לפתע להתמודד עם תופעה חדשה שנקראת Zoombombing כאשר צעירים ותלמידי תיכון משועממים מתפרצים ואף משתלטים על שיחות שלא מיועדות להם. וזו הייתה רק ההתחלה בשורת מחדלי אבטחה חמורים, אשר הובילו את השוק להכרזה גורפת על התוכנה כלא אמינה עד לרמה שה-FBI האמריקאי פתח בחקירה לאור תלונות מרובות מצד המשתמשים.
יתרה מכך, זום נתבעת על-ידי בעלי המניות שלה בטענה שהוסתר מהם מידע על כשלים באבטחה. באופן לא מפתיע, שורה ארוכה של מוסדות, מממשלת טייוואן ועד הפנטגון, אסרו על עובדיהם להשתמש בתוכנה. האשמות אלו גררו הכרזה של מנכ"ל החברה שכל משאבי הפיתוח מופנים כעת לשיפור מערך האבטחה ולמרות שהמחדלים תוקנו במהירות הנזק כבר נעשה, אמינות ותדמית החברה נפגעו ולא פחות חמור - מרבית הארגונים טרם ביטלו את האיסור על השימוש בפלטפורמה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבעיה העסקית
מודל התמחור הנוכחי של החברה מציע מסלול חינמי, מסלול למתקדמים, מסלול לעסקים ומסלול לתאגידים. לכאורה תמחור הגיוני כאשר קהל הלקוחות שלך הינו קהל עסקי .המסלול החינמי מאפשר התנסות נוחה עם המוצר וכאשר העסק מזהה את החיוניות בפלטפורמה עבורו, הוא מרחיב את השימוש ורוכש את אחד המסלולים בתשלום. הבעיה היא שהקהל השתנה מעסקי לפרטי ובהתאם לכך השתנה גם אופי השימוש, כאשר משתמש נרשם למסלול החינמי, הוא מקבל שיחות וידאו אחד-על-אחד ללא הגבלה ושיחות קבוצתיות המוגבלות ל-40 דק'.
עבור משתמש פרטי ממוצע, אין שום סיבה או תמריץ לרכוש את אחד המסלולים המורחבים ובקיצור, לשלם לזום. מנגד, כמות העבודה שנוצרת לזום בעקבות הנהירה של המשתמשים הפרטיים דווקא עולה כסף, והרבה.
החברה ספגה עלויות רבות ונאלצה להגדיל משמעותית את מספר מרכזי הנתונים והשרתים וזאת על מנת לעמוד בהיקף השיחות והמשתמשים החדשים - אותם משתמשים אשר ברובם לא מכניסים כסף לחברה. סמנכ"ל הכספים של החברה, קלי סטקלברג, כבר הצהיר ואמר שלמרות העלייה החדה בכמות המשתמשים ברבעון הראשון של השנה, אין לכך השפעה על התוצאות הכספיות של החברה. לא בכדי מספר המשתמשים זינק בכ-2000% אך מניית החברה עלתה בכ-100% בלבד.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל:...
הבעיה הניהולית
לרגע לא ניתן לפקפק בכשרונו ויכולותיו של אריק יואן - מנכ"ל החברה. מהגר סיני עם תואר בהנדסה אשר החליט להגר לארה"ב כי ראה שם את עתיד הטכנולוגיה בדמות האינטרנט. אריק עבד כמהנדס ראשי בחברת Webex אשר פיתחה פתרונות בתחום שיחות הועידה והעלה הצעה לפתח מוצר המאפשר לבצע שיחות ועידה באמצעות הטלפון הנייד. הרעיון נדחה ואריק התפטר וביחד עם 40 מהנדסים שעזבו איתוהקים את חברת זום על מנת לממש את חזונו. בתוך 9 שנים החברה שהקים מעסיקה למעלה מ-2,000 עובדים ונחשבת למובילה בתחום שיחות הועידה בוידאו. אריק יואן הוא מנכ"ל מוכשר וערכי, אולי ערכי מדי.
גם לאחר העלייה המטאורית במספר המשתמשים החינמיים לא שינתה החברה את התמחור של מוצריה - אותו תמחור שמתאים יותר לחברות ולא למשתמשים פרטיים. צמצום השירותים הניתנים בחינם או גבייה של סכום כסף נמוך לא רק שהיו מורידים את עלויות האחזקה והשירות עבור אותם משתמשים אשר לא היו מוכנים לשלם על השירות, אלא גם מעלים את הכנסות החברה. .כמו כן, זום הייתה יכולה להימנע מהאפקט התקשורתי השלילי שנוצר והן מהניצול של השירות. גם בהתנהלות מול התקשורת הקפיד יואן על שפה מכבדת אל מול המתחרים, התנצל על התקלות והבטיח לשפר את אבטחת המוצר בעוד מתחריו מנצלים זאת וממהרים להודיע כי הם אוסרים על עובדיהם להשתמש בשירות. בעולם אוטופי היה נהדר אם כל המנהלים היו מתנהלים לפי אמות מידה שכאלו, אך המציאות הינה פחות ערכית בהרבה מכך.
הבעיה השיווקית-תקשורתית
מהבחינה השיווקית קהל המשתמשים של החברה השתנה, אך נראה כי החברה אינה עושה כרגע שינויים בתמהיל המוצר על מנת להגיב לשינוי. ההסבר לכך נובע ככל הנראה מהתפיסה בחברה כי כל לקוח גדול מתחיל ממשתמש חינמי אחד. עד דצמבר 2019, לחברה היו 80,000 לקוחות משלמים בלבד מתוך כ-10 מיליון משתמשים פעילים ועדיין החברה הציגה עלייה מרשימה בהכנסות . זהו כנראה המודל שמוביל אותה גם כעת מבלי לקחת בחשבון נתון אחד חשוב והוא השינוי בפרופיל המשתמש הממוצע. הוא כבר לא עובד בחברה קטנה ובוחן את השימוש במערכת או נעזר בה בעבודתו, אלא בעל משפחה המעוניין להשתמש בפלטפורמה על מנת לתקשר עם קרוביו. שימוש שכזה הוא נהדר כשלעצמו אך ללא מאמץ שיווקי והתאמה של האסטרטגיה לקהל היעד שהתשנה, הנ"ל לא יהפוך לקהל של לקוחות משלמים אלא יעצור את השימוש בפלטפורמה כאשר יחזור לשגרה.
הפוטנציאל הוא עצום ולא ממומש עד כאב .כיצד להפוך את המשתמש הביתי לרוכש של שירותים כאשר הוא חוזר לעבודה? כיצד להתאים את המוצר לשירותי ה- E-learning וניהול ישיבות עבור גופי חינוך וממשל? כיצד להמשיך ולהנחיל לקהל המשתמשים הביתי תרבות פנאי מבוססת שירותי וידאו מהבית וכך למעשה, להוסיף פלח לקוחות נוסף של פרילאנסרים וחברות זעירות כלקוחות משלמים? וכמובן, כיצד לתקן את הנזק התקשורתי העצום עקב מחדלי האבטחה.
האתגרים נשארים ללא מענה; הסביבה העסקית הופכת לתחרותית
המכה הראשונה בכנף הונחתה ע"י פייסבוק שהשיקה את Messenger Rooms לקהל המשתמשים הפרטי - שירות המאפשר שיחת וידאו של עד 50 משתתפים ללא הגבלת זמן וללא עלות. השירות עוד לא פעיל אך כבר שלח את מניית חברת זום לירידות חדות מהשיא אליו הגיעה ושיבש את התוכניות ארוכות הטווח של החברה למוניטיזציה של קהל המשתמשים הביתיים.
פייסבוק נהנית מכמות משתמשים עצומה שכבר הורידו את האפליקציה שלה, כך שהשקת השירות וצבירת המשתמשים החדשים נראית משימה קלה. גם הממשק עצמו שמשלב בין זום ובין המסנג'ר מקל מאוד על התחלת השימוש. גם גוגל ומיקרוסופט מאיצים את התמיכה והפיתוח של פתרונות הוידאו שלהם וכבר אפשרו גישה רחבה יותר לפתרונות שלהם - Teams של מיקרוסופט ו-Hangouts של גוגל.
לזום צפויים אתגרים עם עם קהל המשתמשים העסקי לאחר שתאגיד התקשורת האמריקאי Verison רוכש את חברת BlueJeans, מתחרה ידועה של זום הידועה ביכולות האבטחה הגבוהות שלה - והינו בדרך להטמיע את פתרונות החברה במוצריה.
עם כמה שהדבר מצער, במידה וזום לא תספק פתרונות במהירות - ענקיות אחרות ידרסו אותה ובכך היא תישאר בזכרוננו כחברה המפסידה הגדולה ביותר של משבר הקורונה.
הכותב הוא סמנכ"ל השיווק של החברה הבורסאית Adcore, המפתחת טכנולוגיות פרסום אונליין
- 8.יעקב 06/05/2020 23:40הגב לתגובה זוfreemium = Win
- 7.אלקנה 06/05/2020 01:28הגב לתגובה זולכווווווווולם יש זום, למה כי היא בחינם. וכשמעסיק עם 1000 עובדים צריך שעד עכשיו לא השתמשו בשירות וידאו צריך ביום אחד לגרום לאנשים לעבוד עם תוכנה והוא רוצה שזה יקרה ובקלות הוא יבחר בזום. (לך תגרום ל1000 עובדים שחלקם צריכים לעלות לפגישה אחת לתקופה teams) ואחרי שהחברה התחלה לעבוד עם זום לא כל כך מהר תעבור למתחרות. הלקוחות הפרטיים בעידן הקורונה חיים בזום, ואחרי עידן הקורונה מי יודע?
- 6.תוכנה לא ידידותית ומסובכת לא מומלץ (ל"ת)לי 05/05/2020 20:35הגב לתגובה זו
- 5.לרון 05/05/2020 19:13הגב לתגובה זוהיתה לי,הרווחתי ומכרתי,לא ממליץ
- 4.עמוס 05/05/2020 16:21הגב לתגובה זולמשל LogMeIn יש את GotoMeeting ו- GotoWebinar מוצרים מעולים פי כמה במיוחד למערכת החינוך
- 3.או 05/05/2020 13:11הגב לתגובה זושהבטיחו בקרוב שיהיה חינמי לכולם
- 2.אא 05/05/2020 09:23הגב לתגובה זוכי הם יודעים היטב שהיא מיבילה את השוק. יאם לא ייקנו אותה. אזי פייסהוק גוגל וכל השאר יתעצלו בלטפל בזה
- 1.כתבה מעניינת ומחכימה מאד. תודה! (ל"ת)דניאל 04/05/2020 23:37הגב לתגובה זו
סמאד 3החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים
בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל.
זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.
האם הסמאד 3 שובר שוויון?
החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.
ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים.
- מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי
- שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבו הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
