עודף התקציב כהזדמנות לצמצם פיגור של 40-50 שנה

 ארז כהן, משפטן ושמאי מקרקעין, שומע על העודף בתקציב ומקווה מאוד שהכסף יילך למקומות הנכונים  
ארז כהן | (6)
נושאים בכתבה ארז כהן

לאחרונה התבשרנו על עודף משמעותי בתקציב המדינה. בזמן כתיבת שורות אלה, עדיין לא ברור באיזה סכום מדובר בדיוק, אבל אין ספק שמדובר במיליארדים. כדרכם של פוליטיקאים נשמעו מיד הצהרות שונות ומשונות על הורדת מיסים והטבות אחרות. אלו, מן הסתם, כותרות המסברות את האוזן, אך לטעמי אינן מייעדות את הסכומים האלה להיכן שכדאי, וצריך, שיילכו.

אין זה סוד שמדינת ישראל מפגרת בכ-40-50 שנה לעומת יתר מדינות ה-OECD ברמת התחבורה, התשתיות החניות וכו'. מדובר בדיסונאנס ההולך ומתרחב משנה לשנה. בשנים האחרונות במיוחד הבעיה מחריפה ועוד תחריף עוד יותר במהלך השנים הקרובות, תוצאה ישירה של בניית מאות אלפי יחידות דיור במסגרת הסכמי הגג ומחיר למשתכן. בדיקת משרדי מלמדת שאנחנו בדרך לפקקים באורך של קילומטרים, לאורך כל צירי התחבורה המקשרים בין המרכז לפריפריה.

ההשקעות האדירות של ממשלת ישראל בכבישים חדשים והוספת תחנות רכבת בפועל יירדו לטמיון, זאת משום שהתוספת של כלי רכב שיזדחלו ממקום המגורים בפריפריה אל מקומות העבודה, שרובם הגדול יוותרו במרכז, תהיה גבוהה משמעותית מהקילומטראז' שיתווסף. לכן הצעתנו למקד את עודף התקציב ביעדים הבאים:

1. במקום לסלול עוד ועוד כבישים חדשים, לעשות "שינוי דיסקט" ולהתמקד הרבה יותר בפיתוח מערכת היסעים המונית המשלבת רכבת בינעירונית, פרברית ונתצ"ים, מסלולים המיועדים לתחבורה ציבורית בלבד. הנתצ"ים, במיוחד, קריטיים על מנת לייצר מערכת היסעים זמינה ומהירה ולנצל עד תום את מערך התשתיות הקיים.

2. "המשך "חוצה ישראל" לעבר הגליל המערבי והנגב, כבודו במקומו מונח, אולם ללא כבישי רוחב אסטרטגים נוספים, הכביש המרכזי יתאפיין בשנים הקרובות יותר ויותר בפקקים אדירים, ובמיוחד בקרבת המחלפים שממנו יוצאים. לדוגמא כביש 57 (חוצה ישראל-בית ליד-נתניה) אמור להיות משודרג כולל מעקף ומחלף צומת בית ליד. וזו רק דוגמא אחת מיני רבות.

3. צירי הרכבת הקיימים ממש לא מספקים. יש לדאוג לכך שניתן ואפשר יהיה להגיע ברכבת לכל מקום, מקרית שמונה בצפון ועד מצפה רמות בואכה אילת בדרום. ברגע שקיים צורך להתניע את המכונית מידי בוקר ולנסוע (בדרך כלל בפקק..) שעה ארוכה אל תחנת הרכבת (ראו הדוגמא של ראש העין..), שם להחנות את המכונית, ותחנת היעד בעיר הגדולה יש צורך לקחת עוד אוטובוס או מונית על מנת להגיע לעבודה, כל ההשקעות ברכבת הופכות ללא אפקטיביות.

4. אין צורך להפליג בסאגה של הרכבת הקלה בתל אביב שנמשכת על פני שנים רבות וגם אחרי השלמת הקו האדום הראשון, ספק רב אם תפתור את מרבית בעיות התחבורה של המטרופולין. מבחינה זו יש צורך לתעדף, הן במטרפולין גוש דן, הן בחיפה והקריות והן בירושלים רבתי, את קידום פיתוח קווי הרכבת, זאת על מנת שירושתו בכל רחבי המטרופולינים הללו.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

5. חשוב במיוחד שיהיה ממשק בין מערכת ההיסעים ההמונית המטרפולינית לבין המערכת הבינעירונית. ללא ממשק כזה, לא נוכל לעולם להפטר מהפקקים המרוכזים בעיקר בכניסות והיציאות אליהם.

6. נושא החניות הינו כידוע כאוב ביותר ופוגע קשות באיכות החיים של רבים מתושבי מדינת ישראל. יש מקום, בהיבט התכנוני, להתייחס הרבה יותר לנושא זה ולהקים יותר ויותר לא רק חניוני ,חנה וסע", אלא גם חניוני ענק בכניסות והיציאות לערים הגדולות.

אדגיש כי כל הסעיפים לעיל אינם חדשים והם מצויים ברמה תכנונית כזו או אחרת, אולם, וזה אולם גדול, הפער בין התכנון ובין ההצהרות לבין הביצוע בפועל, הינו לעיתים קרובות משמעותי. על כן אנחנו רואים בהשקעת כל העודף התקציב בתשתיות, ובראש וראשונה תחבורה, בבחינת statement הצהרה של ממשלת ישראל שנושא זה נמצא בראש סולם העדיפויות. זוהי, לטעמנו, שעת כושר שלא תחזור במהרה וכדאי ורצוי לנצל אותה!

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מדדים 06/11/2017 22:16
    הגב לתגובה זו
    ישר. ללא סיבובים. מי שרוצה יטרח ויגיע לציר 57. ותוך דק ינוע ממזרח למערב. מסובך? כן. למי שמפגר לא יבין רעיון גאוני
  • 5.
    מסכים ב 100% 04/11/2017 16:44
    הגב לתגובה זו
    כלומר ישראל תשתמש ביתרות מטבע הזר האדירות שיש לה, שער המטבעות הזרים יעלה. יעודד תעסוקה, ניתן יהיה להעלות את הריבית וכך גם לצנן את שוק הדיור
  • 4.
    השקעה הכי כלכלית הינה ברכבות (ל"ת)
    אכן צודק 03/11/2017 11:44
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כל כך צודק 03/11/2017 11:30
    הגב לתגובה זו
    הליכוד, מפלגה מושחתת יותר ממאפי ההיסטורית, מפלגה יהירה שההיבריס עלה לה לראש, שאנשים כמו דוד ביטן ואמסלם, שני ביריונים שמשרתים את הזוג המתפורר נתניהו, תחלק את הכסף לחרדים ותתחרה עם האיש שמלוקק והמתחנף כחלון על האם זה יהיה "נטו ביבי" או נטו כחלוניזים מכוער". אז אל תצפו לשיפור הכביש לאילת או לתגבור הרכבות, וכן תצפו של מקום שבו כחלון תקע לנו "מחיר למשתכן" יהיה לנו מחיר של פקקי ענק, אבל הכחלון מקווה שזה יהיה אחרי שהוא ילך... כמו שכיום רואים את כישלונו בסולולר כשחברות התקשורת מרוויחות מעט ואינן מסוגלות להשקיע בדורות הבאים של תשתיות התקשורת.
  • 2.
    מאמר תל אביבי, רואה קצר. תתעורר (ל"ת)
    מני, שליח האל 02/11/2017 07:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אזרח 01/11/2017 16:36
    הגב לתגובה זו
    1. חרדים: ישיבות, מקוואות, הנחות, קצבאות. 2. צבא 3. מתנחלים: עוד כביש עוקף , עוד מאחז עם 10 משפחות ושמירה סביב השעון. 4. הפחתת מס חברות.
חותים
צילום: טוויטר

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה". 

משה כסיף |
נושאים בכתבה חות'ים

הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".

ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.

אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.

רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים

בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.

לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.