ידידיה אפק
צילום: Bizportal
ניתוח

סוגרים שנה - מה יקרה אם מיילן תחליט להיפרד?

ידידיה אפק, אנליסט מדדים בפסגות, על מניית מיילן, שרק חגגה 'יום הולדת' ממועד רישומה למסחר - ואולי היא כבר בדרך החוצה מת"א
ידידיה אפק |

לפני שנה בדיוק החלה להיסחר בבורסה בתל אביב מניית מיילן, ענקית התרופות הגנריות האמריקאית. הרישום למסחר באחוזת בית לא היה מובן מאליו – החברה עשתה זאת כמחווה של רצון טוב למוסדיים הישראלים שהחזיקו בשיעור ניכר ממניות פריגו, עליה רצתה מיילן להשתלט. רוברט קורי, מנכ"ל החברה, הבטיח אז לבכירי הבורסה שהמניה תיסחר בתל אביב למשך שנה לפחות ללא כל קשר לתוצאות הצעת הרכש לפריגו. מהלך ההשתלטות ההוא כשל, אבל מיילן המשיכה להיסחר בבורסה המקומית עד היום, והיא נותרה החברה השנייה בגודלה (אחרי טבע 0.99% ) גם לאחר ירידה של 22%.

כעת, לאחר שנה, האפשרות שהנהלת מיילן תחליט למחוק את המניה מהמסחר בתל אביב נראית סבירה, אך לא מחייבת. מחד גיסא, למיילן אין תמריץ אמיתי להמשיך ולהיסחר כאן. רוב המסחר היומי במניה עובר גם ככה בנאסד"ק, ובניגוד לטבע או פריגו, שלהן נכסים תפעוליים מהותיים בישראל, מיילן אינה מחזיקה כאן פעילות כלשהי. מנגד, עלות ההישארות בבורסה המקומית זניחה יחסית לחברה בסדר גודל כזה. בנוסף, במקרה של מחיקה מרצון עשויה המניה לעמוד בפני לחץ מכירות משמעותי יחסית – לא רק מתעודות הסל אלא גם מהמשקיעים המוסדיים הישראליים.

תעודות הסל והקרנות המחקות מחזיקות מניות מיילן בהיקף של 780 מיליון שקל, שאותן יאלצו למכור בעדכון המדדים הקרוב ב-9 בפברואר במקרה של מחיקה מרצון. סכום זה אמנם גבוה פי 30 (!) מהמחזור היומי הממוצע במניית מיילן בתל אביב, אבל נמוך מהמחזור היומי הממוצע במניה בנאסד"ק, שעומד על כ-260 מיליון דולר. אך תעודות הסל הן רק חלק מהתמונה – שאר הגופים המוסדיים הישראליים (קרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות השתלמות) מחזיקים כ-3.5 מיליארד ש"ח במניות מיילן, נכון לסוף הרבעון השני. נתון זה אינו מפתיע, שכן מניית החברה הינה חלק משמעותי ממדד ת"א 100 עם משקל של כ-4%.

מה תהיה ההשפעה של מחיקת מיילן מהמסחר בת"א על מחיר המניה?

קשה לדעת, בעיקר מכיוון שמחיר המניה מושפע הרבה יותר מההתפתחויות הפוליטיות והרגולטוריות סביב מוצר הדגל שלה, האפיפן. עם זאת, ניתן להשוות את מחיקת החברה למה שעבר על מניית מלאנוקס לאחר שזו הודיעה על מחיקתה מהמסחר בת"א ב-2013. מניית החברה מיוקנעם איבדה אז כ-21% מרגע ההודעה על המחיקה ועד שיצאה ממדד ת"א 25, ו-36% עד למועד מחיקתה מהמסחר. אבל עם כל הכבוד למיילן, יציאה של חברת התרופות האמריקאית ממדדי הבורסה צפויה להביא לאנחת רווחה של לא מעט פעילים בשוק ההון. הסיבה לכך היא ביקוש מצרפי משמעותי שיגיע לשאר המניות במדד ת"א 25 במועד עדכון המדד הקרוב.

במצב הקיים, מניות המעו"ף צפויות לספוג היצע של עשרות עד מאות מיליוני ש"ח מתעודות הסל והקרנות המחקות במועד העדכון הקרוב, כתוצאה מהרחבת המדד ב-10 מניות חדשות. ההיצע המצרפי למדד ת"א 25 צפוי לעמוד על 900 מיליון ש"ח, אך אם מוציאים מהמשוואה את טבע, פריגו ומיילן (שמחיריהן נקבעים בעיקר במסחר בארה"ב) מתקבל היצע מצרפי של כמעט 1.5 מיליארד ש"ח.

הביקוש/היצע המצרפי הצפוי בעדכון המדדים ב-9 בפברואר, 2017

*הערכה זו מתבססת על נתוני שוק פומביים ועשויה להשתנות בהתאם לתנאי השוק

בתרחיש של יציאת מיילן מהמדד התמונה משתנה דרמטית. ההיצע המצרפי למדד גדל ל-1.3 מיליארד ש"ח אך כמחצית ממנו מגיע מההיצע של מיילן. ללא טבע, פריגו ומיילן מדובר על היצע מצרפי של כ-840 מיליון ש"ח (שרובו יתרכז במניות פועלים ולאומי).

הביקוש/היצע המצרפי הצפוי בעדכון המדדים ב-9 בפברואר, 2017, בהנחה שמיילן נמחקת מהמסחר

*הערכה זו מתבססת על נתוני שוק פומביים ועשויה להשתנות בהתאם לתנאי השוק

יציאת מיילן מהמדדים צפויה להשפיע גם מחוץ למדד ת"א 25, מאחר שחלק גדול של החזקת תעודות הסל במניה יתפזר על פני כל מניות ת"א 100. בשל כך, צפוי הביקוש המצרפי למדד ת"א 75 לעלות מ-120 מיליון שקל במצב הקיים ליותר מ-400 מיליון שקל במקרה של גריעת מיילן.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בשל כך אנו מעריכים שגריעה של מיילן מהמסחר בת"א תוביל לעלייה ביתר המניות במדד ת"א 100 בטווח הקצר, ולירידה מסוימת במניית מיילן. לצד זאת, חשוב לזכור כי מדובר בהשפעות טכניות קצרות טווח, ולאורך זמן יהיו אלו הגורמים הכלכליים שיקבעו את מחירי המניות.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.