פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי
צילום: יח"צ

"חזון השלום יכול להפוך למציאות באמצעות הכלכלה" - נפרדים משמעון פרס, שהוביל את תכנית הייצוב של 1985

אתמול נפרדנו מנשיאה ה-9 של ישראל, שמעון פרס, שתרם משמעותית למשק הישראלי והוביל את תכנית הייצוב. פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, ראש התכנית לכלכלה במכון ון ליר, בטור מיוחד על האיש הדגול שהלך לעולמו
נושאים בכתבה שמעון פרס

נפרדנו אתמול משמעון פרס, אשר יזכר בדפי ההיסטוריה על פעילותו המשלבת בין שלום וביטחון. גם בתחום הכלכלה יש לשמעון פרס תרומה משמעותית למשק הישראלי, כאשר גולת הכותרת היתה הובלת תכנית הייצוב של 1985 כראש ממשלה, לאחר שב-1984 האינפלציה טפסה לכ-450 אחוז לשנה. התכנית שנרקמה ובוצעה ביולי 1985 דרשה את יישומם של צעדים כואבים ולא קונבנציונליים - בדמות קיצוץ כואב בתקציבי הביטחון והחינוך, אשר רק מנהיג נחוש היה יכול להשיג.

מנהיגותו בישיבת הממשלה המכרעת במטרה להשיג את התמיכה של השרים המפקפקים, באחת השעות הקשות ביותר שידע המשק בתחום הכלכלי, תזכר גם היא בדפי ההסטוריה. מנהיגותו באה לידי ביטוי גם בהישג מול ההסתדרות, אשר לאחר שביתה של יום אחד ויתרה על האינטרסים המגזריים והבינה את גדולתה של השעה – הבנה שאליה מגיעים רק באמצעות אמונה במי שמנהיג את המהלך. שמעון פרס הבין את המשמעות של המלצות הכלכלנים והוא לא נתן להזדמנות הגדולה לחמוק מידיו, תוך יישום תכנית רב-ממדית שהפכה לשיעור קלאסי בחיסול איפר-אינפלציות בכול הטקסטים שנכתבים בנושא זה בעולם.

פרס חזר להנהיג את הכלכלה כשר אוצר בסוף 1988 עד הרביע הראשון של 1990. בתקופה זו הוא נהנה מהפירות של תכנית הייצוב אשר אפשרה להפחית במקצת את שיעורי המס וממש לקראת סוף הקדנציה הוא חווה גם את התחלת גל העלייה מברית המועצות לשעבר. הממדים המשמעותיים של השינוי הפתאומי חייבו פעולה מהירה אשר בפועל התרחשה בעיקר בתקופה שלאחר כהונתו.

שמעון פרס נחשב גם למנהיג עקב חזונו ופעילותו למען קידום הטכנולוגיה העילית והפצתה במשק, אשר כידוע היא רכיב מרכזי של הצלחת המודל הכלכלי הישראלי אשר עם השנים עבר מגירעון מתמיד בחשבון השוטף של מאזן התשלומים לעודף מבני המלווה אותנו כבר שנים רבות. אבל בעיני התרומה המרשימה ביותר של שמעון פרס, אשר מזוהה באופן ברור עם פועלו וחזונו - היא מנהיגותו בהובלת גישה פרגמטית שהיא אבן פינה בסיכוי לשפר את החיים במדינתנו: לקדם את חזון השלום, המתקשה להתרומם בתחום המדיני, באמצעות "שלום כלכלי". השלום עם מצרים, השלום עם ירדן, הניסיון לשיתוף פעולה עם הפלסטינים והכמות הגדולה של פרויקטים משותפים ששמעון פרס ניסה לקדם בחייו, זהו מתכון מנצח שרק בן אדם עם ניסיון בעשייה יכול להוביל ולנסות לקיימו בנחישות מתמשכת.

לו חזונו של פרס היה רוקם עור וגידים במידה משמעותית יותר, ייתכן שיכולנו להגיע לנקודת האל חזור, שהיתה מביאה את הצדדים לסטטוס-קוו שלפיו לא כדאי לאף צד לחזור לעימותים. את המשימה הזאת הוא לא הצליח להשלים.

יהי זכרו ברוך.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    איציק 02/10/2016 11:36
    הגב לתגובה זו
    כתוצאה מגבולות פתוחים עבודה ועשיית עסקים בישראל, עם התחלת האינטיפאדות נסגרו הגבולות, והכלכלה הפלשתינית קרסה, ומאז מסתמכת רק על תרומות, שבעיקר מעשירות את מנהיגיהם,,, משתמע מכך שלמנהיגי הפלשתינים חשוב יותר צבירת כספים והתעשרות מתרומות מרחבי העולם מאשר השלום שיביא לשגשוג כלכלי, וטובת האזרח הפלשתיני שנאנק במאבקי הישרדות,,, כך שחלומות השלום הם הזויים כל עוד מנהיגי הפלשתינים דואגים רק לעצמם ולמקורבים לצלחת,,,
  • 5.
    אחד 02/10/2016 03:40
    הגב לתגובה זו
    לאנטי ציוני.
  • 4.
    קליפ 30/09/2016 19:15
    הגב לתגובה זו
    למה להסתיר את חסרונה של תוכנית הייצוב ?שפגעה במגזרים בלתי חשובים(העניים המטומטמים) והעשירה את הטייקונים החכמים. ת.נ.צ.ב.ה
  • 3.
    דניאל 30/09/2016 12:15
    הגב לתגובה זו
    אכן איש גדול הלוואי והיה נחשף לרעיון של ״כלכלה מבוססת משאבים״ שמציע דרך להתעלות על מחסור, עוני, מלחמות.. יש לנו את הטכנו׳, הידע והמשאבים כדי לשנות את העולם
  • 2.
    משה 29/09/2016 10:58
    הגב לתגובה זו
    לפליסטינים ולחמאס יש החלטה מחייבת שאף אחד לא יפר אותה והיא השמדת מדינת ישראל! קיראו את האמנה הפליסטינית והחמאס ואז תווכחו שהחלום של פרס הוא רק חלום ששיגע הרבה אנשים פה אצלנו.
  • יוסף 30/09/2016 15:05
    הגב לתגובה זו
    שמאלנית של מתדלקי כדורי ההזיה .יש דברים שלבני אדם קשה לתפוס כרגע העולם הולך למלחמות - "לכל זמן ואת לכל חפץ תחת השמיים " -את למלחמה - ואת לשלום
  • 1.
    לשטחים בעקבות אוסלו! 29/09/2016 09:26
    הגב לתגובה זו
    הוא היה ונותר לוזר, כפי שהעידו עליו בני מפלגתו....
  • יוסף 30/09/2016 15:09
    הגב לתגובה זו
    אני לא הסכמתי עם ההזיות השלום שלו אבל הוא גם תרם למדינה הוא למשל חמש את המדינה ביכולת אטומית הוא תרם הרבה למדע וכו' אבל היה לו בעיה הלוסינציונית לגבי שלום לא כולם מושלמים .
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.