מספרים סיפורים: הקשר בין דלקת הריאות של קלינטון לבין הסלמונלה בקורנפלקס
אופיר פרבר, מנהל שיווק בקסם מדדים, על שני כללים בסיסיים בשיווק והתנהגות צרכנית שניתן ללמוד מדלקת הריאות של הילארי קלינטון
ההתמוטטות של הילרי קלינטון, זאת שהתרחשה בפועל וזאת שנרשמה לאחר מכן בסקרים, מזכירה לכולנו כמה נקודות בסיסיות בשיווק והתנהגות צרכנית מודל 2016 – לא רק בהרצת מועמדים לבית הלבן, בהכל.
כלל ראשון – אם אתה לא תספר את הסיפור שלך, מישהו אחר יספר אותו במקומך
שמונה שעות לקחת לצוות של קלינטון להתעשת ולצאת עם סיפור מסודר לתקשורת, כזה שמסביר מה שקרה. בהיותה של הגברת קלינטון נערה, מדובר היה במהירות הבזק, כזאת שתספיק להיכנס לעיתוני הבוקר, אבל בעידן הרשתות החברתיות, כאשר ישנו ביקוש גדול כל כך למידע – מישהו כבר ידאג יספק אותו. ביקוש גדול כל כך להסברים שלא פוגש את צד ההיצע מייצר ואקום ולתוך הוואקום הזה נכנסו מספרי מעשיות שהקנו לאירוע ממדים גדולים בהרבה מגודלו האמיתי. כך נוצר מצב שבאופן עובדתי מדובר על דלקת ריאות, אך באופן מעשי, רבים קיבלו את הרושם שבעיות רפואיות קשות הרבה יותר עלולות למנוע מקלינטון את היכולת לכהן כנשיאה.
אם נסיט את המבט לרגע מהבחירות לנשיאות, ראוי שכל ארגון יפנים את הלקח ויבין שאחד הכללים החשובים ביותר בניהול משברים בעידן הדיגיטלי, הוא לשלוט על המסרים – ספר את הסיפור שלך, גם אם יש בו בעיות. עדיף להתמודד עם האמת, קשה ככל שתהיה ועדיף לעשות זאת מהר, על פני האפשרות שתצטרך להתמודד עם השמועות שהופכות תקלה שגרתית, כזאת שיכולה לקרות לכל אחד, למגה אירוע שבו תצטרך להוכיח ש"אין לך אחות".
גילו סלמונלה במוצר שאתה מייצר? ברכותי, הצטרפת לרשימה מכובדת. צא אל התקשורת ותסביר ללקוחות שלך מה קרה – ואם אתה צריך עוד זמן כדי לברר לעומק –תגיד את זה, כי גם זאת תשובה. זכור שאם לא תנהל את המשבר, המשבר ינהל אותך.
- 15% צפו בבוקר בערוצים 2 ו-10 - בעת ניצחונו של טראמפ
- הסיבה שאני חושב שטראמפ דווקא יהיה נשיא מצוין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלל שני – ההזדמנות השניה היא גם האחרונה
ישנם ארגונים שהציבור נוטה לייחס להם בעיות אמינות. ישנם ארגונים שהפנימו את זה ובעבודה קשה ומעוררת הערכה הצליחו לייצר שינוי בתפיסות ולצאת מהמשבר. אבל זה לא כל כך פשוט - אם הארגון שלך סובל או אפילו סבל בעבר מבעיית אמינות, עליך לזכור שעל כל חשש קטן לאירוע שעלול להסתיים בבעיית אמינות צריך להתייחס כפי שמתייחסים בצה"ל לנגיעה בגדר הגבול החשמלית – לא מחזל"שים עד שבטוחים שהבעיה נפתרה מהשורש ושבאופן וודאי אין חשש לנזק. הסיבה לכך פשוטה – גם כך מידת הרגישות של הצרכן מודל 2016 לבעיות אמינות היא גבוהה מאוד, אך כאשר מדובר בארגון שעבורו הצרכן כבר מעניק הזדמנות שניה, זו כנראה גם ההזדמנות האחרונה ובנוסף – על "תקלות קטנות" שהוא יסלח בגינן לארגונים אחרים, כאלה שנתפסים בעיניו כאמינים יותר, אין שום סיכוי שהוא יסלח לך.
באותו אופן בדיוק היה על הצוות של קלינטון להבין היטב שעבור מועמדת שגם כך סובלת מבעיית אמינות קשה ושעמלה קשה כל כך כדי לטשטש את הבעיה הזאת תחת אין ספור מסרים אחרים, יש לנהוג בזהירות יתר סביב כל מסר לא מדויק שיוצא לתקשורת. ייתכן בהחלט שקלינטון סה"כ חלתה בדלקת ריאות, אבל האפשרות של ביטול אירועי הקמפיין למספר ימים עם הודעה מסודרת לתקשורת על דבר המחלה היתה הרבה פחות גרועה מאשר הניסיון לקחת אישה בת קרוב לגיל 70, החולה בדלקת ריאות, לעמוד בתוך ההמולה תחת השמש הקופחת. נכון, לא ניתן היה לדעת מראש שהתוצאה תהיה מיני התעלפות אבל בעיית האמינות המוקדמת היתה צריכה להדהד בראשי הצוות של המועמדת לבית הלבן – "רק שלא ייווצר מצב שיחשבו ששיקרנו בקשר למצב הבריאות שלה"!
לא רק זאת, אלא שבעבודה חכמה ניתן לפעמים גם לייצר אהדה עבור אדם שחלה בדלקת ריאות ונאלץ לוותר על העבודה הקשה כדי לנוח בבית עם כוס תה ומרק חם – הפן האנושי של הסיפור היה יכול דווקא להחזיר את קלינטון לממדים טבעיים יותר, כאשר דווקא האנושיות הבסיסית כל כך שבוקעת מהסיפור היתה יכולה לתרום לה ולהסיט את הדיון מהמיילים והשרתים.
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
- חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
- 2.משה 21/09/2016 08:35הגב לתגובה זורהוט קולח ומשכנע! ממתין לעוד טורים שלך
- 1.סלמונלה 16/09/2016 16:06הגב לתגובה זואחלה שח כתבה !

בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.