סיכום ביניים: 70% מהחברות בארה"ב דיווחו על רווח מעל הצפי

עד כה פורסמו הדוחות הכספיים של 471 חברות מתוך מדד ה-S&P500 אשר נמצא בשיאו. מה ניתן ללמוד מהדו"חות על מצב שוק המניות בארה"ב? אריק פרץ, מנהל מחלקת תאגידים, מנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות, בסיכום ביניים

אריק פרץ | (1)

עד סוף החודש תסתיים עונת פרסום הדוחות לרבעון השני של שנת 2016. בינתיים, 91% מהחברות במדד S&P 500 -0.9%  פרסמו את דוחותיהן לרבעון הנוכחי ונראה שאפשר כבר להתחיל בסיכומי ביניים.

מקרב החברות אשר פרסמו את הדוחות עד כה, 70% דיווחו על רווח למניה מעל ממוצע ההערכות, 11% עמדו בציפיות הרווח ו-19% דיווחו על רווחיות נמוכה מהצפי. בזכות ארבעה סקטורים אשר היכו את תחזית הרווח למניה, הסתכמה הירידה ברווחיות לרבעון השני של שנת 2016 בכ-3.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, זאת לעומת צפי לירידה גבוהה יותר של כ-5.5%. שישה סקטורים דיווחו על ירידה ברווח לעומת הרבעון המקביל אשתקד בהובלת סקטור האנרגיה וחומרי הגלם. לעומתם, סקטור הצריכה המחזורית ושרותי תקשורת דיווחו על עליה ברווחיות.

עלייה ברווחיות בצריכה המחזורית

שני ענפים דיווחו על צמיחה גבוהה משמעותית ביחס לרבעון המקביל. כך למשל, סקטור הצריכה מחזורית שמציג את הצמיחה הגבוהה ביותר לעומת הרבעון המקביל (11.2%), בעיקר הודות לחברות הקמעונאות באינטרנט, מוצרים לבית ומכוניות. גם סקטור הטלקום הציג צמיחה נאה של 7.2% ברווחיות, בעיקר אודות לתוצאות חברת AT&T אשר התמזגה עם DIRECTV.

מנגד, שני סקטורים שבלטו בירידה ברווחיות היו האנרגיה – שהציג הפסד ברבעון הנוכחי לעומת רווח ברבעון המקביל אשתקד. עובדה זו הובילה לירידה חדה של  83.8% ברווחיות לעומת שנה שעברה. נציין כי ללא סקטור האנרגיה, רווחיות המדד כולו הייתה עולה בכ-0.4% לעומת ירידה של 3.5% בפועל. בסקטור חומרי הגלם נרשמה ירידה של 9.2% ברווחיות לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בהובלת סקטור הכימיקלים.

54% מעל צפי ההכנסות

מקרב החברות אשר פרסמו את הדו"חות עד ה-21 באוגוסט, 54% דיווחו על הכנסות מעל הצפי. למעשה, ההכנסות לרבעון השני ירדו בכ- 0.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, גבוה מההערכות הראשוניות לירידה של 0.8%.

חמישה סקטורים דיווחו על ירידה בהכנסות לעומת הרבעון המקביל אשתקד כאשר בראשם עומדים סקטור האנרגיה וחומרי גלם. בהיבט זה, בלט סקטור האנרגיה שדיווח על  הירידה החדה ביותר של כ- 25% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל. ללא סקטור האנרגיה, הכנסות המדד כולו היו עולות בכ- 2.5% אל מול הרבעון המקביל אשתקד, לעומת ירידה של 0.2% בפועל. סקטור חומרי גלם רשם ירידה בהכנסות בעיקר הודות לתעשיות הכימיקלים, הכרייה והמתכות אשר הכנסותיהן ירדו בכ-10%.  סקטור חומרי הגלם כולו הציג ירידה של כ-7% בהכנסות.

 

מנגד, חמישה סקטורים דיווחו על עליה בהכנסות בהובלת שרותי תקשורת ובריאות. סקטור הטלקום הציג את הצמיחה הגבוה ביותר בהכנסות (9.6%) לעומת הרבעון המקביל אשתקד, כפי שהוזכר קודם, בעיקר הודות לתוצאות טובות של חברת AT&T. סקטור הבריאות הציג את הצמיחה השנייה בהכנסות  (8.5%) לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בעיקר בזכות ספקי ונותני שירותים רפואיים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

רבעון חמישי לירידה

הרבעון השני של 2016 הינו הרבעון החמישי ברציפות בו ישנה ירידה ברווחיות של חברות המדד הכולל את 500 החברות המובילות בארצות הברית, והוא גם הרבעון השישי ברציפות בו ישנה ירידה בהכנסות. במקביל, מדד ה- S&P500 נמצא בשיא וכך גם מכפיל הרווח שלו.

הריבית הנמוכה הינה ההסבר לתופעה זו, והיא אשר דוחפת את המשקיעים לנכסי סיכון ומלבה את התמחור הגבוה של המדד.

מכפיל הרווח הצפוי לשנה הקרובה של מדד ה- S&P500 עומד כיום על 18.6, והוא גבוה מהממוצע של עשר השנים האחרונות שעומד על 16.77. לאור הרמות הגבוהות אליו הגיע המדד, אנו מעריכים כי ישנה עדיפות גבוהה מתמיד לבחירה סלקטיבית של מניות תוך כדי ניהול דינאמי. בהיבט זה, אנו מעדיפים בשלב זה מניות אשר המכפיל שלהן נמוך, דוגמת אפל (מכפיל 12.7), או מנגד חברות צמיחה כגון פרייסליין וגוגל.

 

אריק פרץ מכהן כמנהל השקעות במנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות בע"מ, והיא ו/או מנורה ניהול תיקי השקעות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיע וותיק 23/08/2016 16:34
    הגב לתגובה זו
    מי שישקיע לאורך שנים בשוק ההון מבלי לנסות לתזמן את העלייות והירידות ירוויח בסופו של דבר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.