הקבלן החשוד: חובת הזהירות או חזקת החפות?
בשנתיים האחרונות נחקרו שורה ארוכה של קבלנים בחשדות מתחום טוהר המידות: חשדות למתן שוחד לספקי עבודה ולרשויות מקומיות בכל רחבי הארץ, חשד לתיאומי מחירים ועברות נוספות מתחום הגבלים עסקיים ועוד. הדינמיקה בתחילה היא של כותרות מרשימות ו"מצעד נחקרים", ואח"כ משך תקופה ארוכה קול ענות חלושה עד דממה תקשורתית. לעיתים מוגשים כתבי אישום, לעיתים לא.
חלק הארי של החשודים הם קבלנים וחברות לעבודות בנייה ותשתיות. קבלנים אלו ממשיכים להתמודד במכרזים אותם מפרסמים רשויות המדינה השונות, ונראה כי לפעמים המוטיבציות של אותם קבלנים חשודים אף עולה על רקע החשדות שפורסמו כנגדם, והם אף תחרותיים יותר על מנת לשדר "עסקים כרגיל" והמשך פעילות שגרתי של החברה.
חברי ועדות המכרזים של רשויות המדינה הפועלות מוכח חוק חובת המכרזים נתונים במצב שכזה בין הפטיש לסדן. מצד אחד לא סביר שיתעלמו ממידע חמור שפורסם ומחשדות חמורים כנגד קבלן חשוד, שהרי חובת הזהירות מחייבת שלא לקחת סיכונים, ומדוע לבחור בתפוח שייתכן שהינו מקולקל כשיש מציעים אחרים? האם היינו ממהרים להתקשר עם קבלן חשוד בפלילי ורוכשים ממנו דירה? ואולי הוא יסתבך ולא יסיים את העבודה? מצד שני, עורכי מכרזים שהם רשויות ציבוריות מחויבים בנורמות של שוויון ובכללן "חזקת החפות" לפיה הקבלן הנו חף מכל פשע עד שיורשע בפסק דין.
עורכי מכרזים משלבים בשגרה, במסגרת תנאי המכרז, הוראות למציעים המחייבות גילוי הרשעות בפלילים ואף חשדות וחקירות מהעת האחרונה. אולם כיצד עליהם לנהוג עת הקבלן אכן מודה שהוא חשוד במסגרת חקירה? האם אפשר לפסול את הצעתו על סמך מידע זה? ואולי נפסול רק מציעים כנגדם הוגש כתב אישום? ועל איזה חשד נפסול – האם על כל חשד או רק אם מדובר על חשד שיש לו קשר ישיר לאופי ומהות העבודה נשוא המכרז?
- הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף
- תושב הנגב נאשם באיומים וסחיטה של קבלנים באשדוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדות מכרזים שפסלו הצעות קבלנים בגין חשדות לעבירות פליליות קיבלו בדרך כלל גיבוי לכך מבתי המשפט. עם זאת, לאחרונה הקפיאה כב' השופטת מרוז מבית המשפט המחוזי הליכי מכרז בשל החלטת ועדת המכרזים לפסול קבלן שהיה חשוד בפלילים בנושא הגבלים עסקיים: "מתעוררת השאלה האם הדרת המבקשת ממכרזים ציבוריים ושלטוניים משך שנים ארוכות אך בשל כתב האישום התלוי ועומד נגדה אינו מהווה פגיעה בזכויותיה לחופש עיסוק ושוויון מעבר למידה הראויה".
בהיעדר הלכה משפטית ברורה ויכולת לקבל מידע עדכני על טיב החשדות ואיכות הראיות מרשויות החקירה טרם קבלת החלטות על ידן, נמצאות ועדות המכרזים במבוכה של ממש. מחד גיסא, "עצימת עיניים" מחשדות כנגד קבלן הדורש יחס שוויוני וקבלת הצעתו הטובה עלולה להתברר בחוכמה שבדיעבד כהחלטה שגויה ואף רשלנית. מאידך גיסא, פסילת הצעת קבלן חשוד עלולה להביא להתערבות שיפוטית בגין יחס שאינו שוויוני והגבלת העיסוק תוך פסילת החלטת וועדת המכרזים.
לטעמנו הפתרון אמור להגיע מכיוון אחר לגמרי – מרשם הקבלנים. רשם הקבלנים מנהל את "פנקס הקבלנים" כרישום עפ"י חוק. זה-הוא "חלון הראווה" היחידי בו המדינה מכריזה רשמית מי ראוי לבוא בקהל הקבלנים המורשים. אין לצפות מכל ועדת מכרזים לערוך בחינה וחקירה על כל קבלן חשוד אולם מגוף דוגמת רשם הקבלנים בהחלט ניתן לצפות זאת.
- משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
- הגענו לרגע המכריע בוול סטריט?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
יואילו זרועות המדינה השונות: משטרה, רשות ההגבלים, פרקליטות וכן רשם הקבלנים עצמו ויקבעו אימתי מצדיקות חשדות מסוג מסוים ובתשתית עובדתית מסוימת תוך דפוס פעילות העלול לשנות בהמשך, השעית רישיון קבלן עד גמר ההליכים (מנגנון שקיים ביחס לעורכי דין, למשל). או אז יוכלו ועדות המכרזים לסמוך על רישומי פנקס הקבלנים ולאפשר לכל קבלן רשום כדין זכיה במכרז.
- 1.יפה (ל"ת)שוסטרמן,אלברמן,וושיט 17/08/2016 23:58הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
