לפני שבוע התקשרו אליי מחברת ישראכרט  והציעו לי הלוואה של 60,000 שקל בריבית של 6.86% לחמש שנים (60 תשלומים). הנציג טרח והסביר שזו הצעה "מיוחדת" כיוון שאני לקוחה ותיקה ונאמנה בעלת משכורת וחסכונות ומחזיקה בכרטיס אשראי פלטינה. ביקשתי מהנציג להתקשר שוב בעוד שעה ובינתיים פניתי לסניף הבנק שלי. בסניף ביקשתי לדעת כמה תעלה לי הלוואה בסכום זהה לחמש שנים והתשובה הייתה – 2.7%. כשנציג כרטיס האשראי התקשר שוב הסברתי לו את הפערים והוא אמר שיבדוק ויחזור אליי. כעבור מחצית השעה קיבלתי ממנו תשובה – "שאפשר לארגן את ההלוואה בריבית של 6.1% בלבד". נפרדנו בידידות ללא הלוואה.

לפני מספר ימים פרסמה חברת כרטיסי האשראי "כאל" שבשליטת דיסקונט (72%) והבנק הבינלאומי (28%) את דו"חות הרבעון השני ל-2016. כאל פתחה בברכה לירדן ג'רבי שזכתה במדליית ארד בג'ודו ושהיא ספורטאית מאומצת ע"י כאל. לאחר ההלל לג'רבי הסתבר במעבה המאזן שכאל גובה ריבית ממוצעת של 11% מלקוחותיה הפרטיים שכנראה חלקם אינו ער לגובה הריבית.

לקוח של כאל שמשתמש באשראי אפילו של 5,000 או 10,000 שקל צריך לכאורה לפנות לבנק דיסקונט או לבינלאומי ולבקש הלוואה כדי לחסל במהירות את האשראי של כאל בהלוואה בנקאית שעלותה זולה משמעותית. קשה להניח שבכאל ישמחו להחלפת מימון יקר בזול שכן הכנסותיה מריבית נטו ברבעון השני של 2016 עמדו על סך של 90 מיליון שקל.

תוצאות כאל מסבירות את מאבקה של חדווה בר, המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, להשאיר את כאל בבעלות דיסקונט בגלל שכאל תורמת להכנסות הבנק כ-15% מרווחיו. כזכור ישראכרט ולאומי קארד בדרך להיפרד מפועלים ולאומי בניגוד לכאל.

• בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
• באיזה בנק הריבית הכי גבוהה על הפיקדון ואיפה ההלוואה הכי זולה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

משלמים ריבית זכות אפסית ומגייסים כסף זול שנמכר ברווח של 200% ויותר

עד שכרטיסי האשראי יופרדו מהבנקים הם פועלים במרץ בתיווך כספים עם רווחיות עצומה. בעוד שבעלי פקדונות בנקאיים מקבלים ריבית אפסית של 0.1% וכאשר על פקדונות בדולר ארה"ב הריבית אפסית ובמטבעות אחרים קיימת אף ריבית שלילית (פרנק שוויצרי), לבנקים יש כסף זול גם מפיקדונות להלוואות באמצעות כרטיסי האשראי שלהם. הבנקים גם גייסו הון בהנפקות אג"ח מהציבור בבורסה תוך מתן ריבית של 2% שנתית כאשר אפשר להעביר את הכסף לצרכנים בכרטיסי האשראי בריבית של 11%.

הספסור בכספים אינו תופעה חדשה והיא מתרחשת כבר שנים. הפיקוח על הבנקים מתעורר מעת לעת ומשמיע קול מחאה דקה על פערי ריבית עצומים ומסתפק בכך. מבחינת בנק ישראל רווחי הבנקים שומרים על יציבותם הפיננסית וזו המשימה המרכזית של בנק ישראל. מי שמצפה כי הבנק המרכזי ידאג לצמצם פערי תיווך עצומים בכסף ששייך וגוייס מהציבור – יתאכזב.