האקדמיה פספסה את מיתוג הפריפריה - למה שולה??

חיה נחום, מנכ"ל ובעלים של משרד "המטבחון פרסום" על תדמית הפריפריה וההצעה לכנותה "שולה" 
חיה נחום | (1)

לאחרונה ביקשה האקדמיה ללשון העברית לעברת את המילה 'פריפרייה', ובחרה בתרגום הפשט של המילה הלועזית לעברית - שולה, מלשון שוליים.

התרגום הפשוט גרידא, מנציח את המציאות הגאוגרפית והפיזית - הפריפרייה אכן רחוקה מאד מלב המדינה. אך עם זאת, היא נמצאת בלב הדיון הציבורי, והקשר זה ראוי שיילקח בחשבון כאשר באים לתת לה שם חדש. לא לשווא צעקו כל המתנגדים. זהו אזור שתושביו ומנהיגיו חשים תסכול וקיפוח, עד כדי כך שהם יוצאים שוב ושוב לצעדות בשם השוויון כל הדרך משולי המדינה עד לירושלים, מעוז מקבלי ההחלטות. לכן, ראוי שיעברתו את שמו תוך התחשבות ורגישות.

במקום זאת, תורגם השם לעיברית פשוטו כמשמעו, והאקדמיה הצליחה לעורר את זעם הציבור כמעט מקיר לקיר כשכולם שואלים - מי לעזאזל קורא לה שוליים? למה להחזיר אותנו לימי המעברות? למה להזכיר לכולם את השנים הקשות ואת הפערים ההולכים ומתרחבים בין המרכז לשוליו?

עם כל ההבנה לזעקה, עם עובדות ומציאות אין להתווכח, הפריפרייה באמת סוחבת שנים על הגב את תואר מגן המדינה, מצפון ומדרום. יחד עם זאת, הפריפריה סובלת  ממחסור במקומות עבודה, מתקצוב מיוחד ומתדמית של Second Best.

והנה באה האקדמיה ונותנת לה הזדמנות להקרא אחרת, להשמע מבטיחה יותר. אלא שהאקדמיה לא הצטיינה אף פעם בבחירת מילים שקל לעכל אותן. במקרה הנוכחי היתה צריכה האקדמיה להסתכל על הפריפריה כעל מותג, כזה עם ערכים, חזון ונכסים קיימים.

ראוי היה הפעם שהאקדמיה תיקח על עצמה מהלך של מיתוג מחדש לפריפרייה, כשהשם הוא התוצר הסופי ולא מהות התהליך. בתהליך מיתוג, מבדילים בדרך כלל בין מיתוג לאובייקט שהפאן האנושי אינו מעורב בו, לאובייקט שלציבור יש מעורבות ריגשית בו. קחו לדוגמא את השקט בה עבר תרגום המילה אינטרנט ל"מרשתת" על ידי האקדמיה, לעומת הסערה שגררה המילה שולה.

בתהליך בחירת השם לפריפרייה נשכחה החשיבות של תושביה- מה מצבם כעת? איך הם מרגישים שם? ובעיקר איך הם רוצים להתפס ומה הם רוצים לשדר ? יש להסתכל על היעדים קדימה ועל החזון של התושבים, לבצע התהליך איתם  ו"לתרגם" אותו לשם המתאים שהתגובות אליו תהינה חיוביות.

 

לא מעט אנשי רוח וידע הציעו חלופות לבחירת האקדמיה העיברית ללשון: עטרה, כתר, הלב הפועם, ועוד ועוד כיד הדמיון. המילה הכי מייצגת הינה ״עוטף המרכז או ״עוטף ישראל״ על מנת להמחיש גם את המיקום שלה, אך גם את החיבוק שהמרכז מקבל מהפריפרייה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אך אף איש רוח לא יידע לייצג נכונה את הלכי הרוח של המקום ותושביו, מן הראוי היה הפעם שהאקדמיה תחרוג ממנהגה ותקיים תהליך בחירה רגיש ומשותף יחד עם תושבי הפריפרייה כולה שייקחו חלק פעיל הן בהצעת השמות האפשריים והן בבחירת השם המועדף מתוך מבחר זה. השם הוא המוצר, הוא הגיל, המשמעות הערכים ותג המחיר, מי אם לא תושבי הפריפרייה ידעו להגדיר בעיברית מי הם ואיזה שם מגדיר את עולמם וחזונם?!"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לוטן 08/07/2016 09:46
    הגב לתגובה זו
    ההצעה הטובה ביותר היא של אשתו של אבשלום קור "ערי השדה" שהוא מונח תנכי
שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.